ו - רכו

הָיָה אוֹמֵר וּמַפְלִיג רל"י זַ"ל בַּאֲמִתַּת הַתּוֹרָה וּבְדֶרֶךְ הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הָעוֹסְקִים בָּהּ שֶׁזֶּה עִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים "הַדְרִי בִּי" (עירובין נב. סד. פסחים לט. ועוד), "חוֹזְרַנִי בִּי", אוֹ "לָא יְדַעְנָא" (ברכות כה. שבת מ. ועוד), אֵינִי יוֹדֵעַ. וְאַף רַב לְתַלְמִיד כְּרַבִּי נַחְמָן לְרָבָא מָצִינוּ שֶׁאָמַר כֵּן. וְכֵן מִלְּשׁוֹן הַתַּנְחוּמָא שֶׁאוֹמֵר בְּכָל פַּעַם בִּלְשׁוֹן "יְלַמְּדֵנוּ" וְנִקְרָא מִשּׁוּם כֵּן גַּם "מִדְרַשׁ יְלַמְּדֵנוּ", כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ אֲמִתַּת הַהֲלָכָה וּלְהוֹדוֹת עַל חֶסְרוֹן הַיְדִיעָה. וְכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל (ברכות ד. וראה תוס' קידושין ל.): לְמַד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, וְתָפְסוּ הַלָּשׁוֹן 'לְמַד לְשׁוֹנְךָ', כִּי עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא וְאֵין נוֹחַ לוֹ לָאָדָם לְהוֹדוֹת עַל חֶסְרוֹן יְדִיעָתוֹ וְעַל כֵּן עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא וְצָרִיךְ לָהּ לִמּוּד גָּדוֹל.