ו - רלג

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְעִנְיַן הַזְּרִיזוּת הַנִּדְרָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וְאֵין שַׁיָּךְ בָּהּ שׁוּם דְּחִיָּה לוֹמַר לְמָחָר אֶתְפַּלֵּל, וּלְמָחָר אֶלְמַד וְכַדּוֹמֶה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (אבות ב, ד) אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה. וְכֵן אָמְרוּ (עירובין כב). "לְמָחָר" - לְקַבֵּל שְׂכָרָם. כְּשֶׁהַמְכֻוָּן בְּתֵבַת לְמָחָר הוּא לָעוֹלָם הַבָּא וְלֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי אֵין לָנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ בְּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְיוֹתֵר מִכָּךְ רַק אֶת בְּחִינַת "וְעַכְשָׁיו", עַכְשָׁיו מַמָּשׁ. לַחֲטֹף אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, לְמַלְּאוֹתוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְיוֹתֵר מִכָּךְ. וְכֵן מֵרֶגַע לְרֶגַע וּמֵעַכְשָׁיו לְעַכְשָׁיו. (וכמבואר היטב בליקו"מ תו' רע"ב על הכתוב היום אם בקולו תשמעו, עיי"ש).