ו - רלז

שָׁאַל פַּעַם רל"י זַ"ל אֶת רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר זַ"ל עַל הַמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות מד. ויקרא קצ:) שֶׁאֱלִישָׁע הַנָּבִיא הָיָה כִּמְעַט בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְחוֹזֵר "הַזֹּהַר" כַּמָּה פְּעָמִים בְּחִבּוּרָם יַחַד אֱלִישָׁע-מֹשֶׁה, וּשְׁאָלוֹ אִם כֵּן מַה כְּבָר הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רַבּוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, עָנָה לוֹ, שֶׁאֵלִיָּהוּ מֵחֲמַת שֶׁנַּעֲשָׂה מַלְאָךְ אֵין הַזֹּהַר מְדַבֵּר מִמֶּנּוּ לְעִנְיָן זֶה, אוּלָם אֱלִישָׁע כְּאָדָם מַפְלִיג הַזֹּהַר בְּשִׁבְחוֹ כָּל כָּךְ.