ו - רמח

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּסֵדֶר הַשֶּׁבַח שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. "שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ וְכוּ' וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה", שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבֵּחַ אֶת הַיְשָׁרִים וְאוֹמֵר שֶׁלָּהֶם נָאוָה תְּהִלָּה, כִּי עִנְיַן 'יְשָׁרִים' אַף שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִדַּרְגַת 'צַדִּיקִים' אֲבָל בְּחִינַת 'יְשָׁרִים' מְרַמֵּז גַּם עַל עִנְיַן כְּלָל, אַף לְהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, וְהַיְנוּ אַף הוּא דָּבָר כְּלָלִי שֶׁאַף שֶׁאֵינוֹ בְּדַרְגַּת הַצַּדִּיק וְלֹא חָסִיד וְלֹא קָדוֹשׁ, אֲבָל הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת שֶׁבַּהִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל אַף שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ לֹא צַדִּיק וְלֹא חָסִיד וְלֹא קָדוֹשׁ, וְעַל כֵּן לוֹ נָאוָה הַתְּהִלָּה וְשַׁיֶּכֶת לוֹ בְּיוֹתֵר עַל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ הַמְּעַט שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְצוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ מִמְּקוֹמוֹ הוּא "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ". וְזֶהוּ "הַיֹּשֶׁר" בִּבְחִינָתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְלוֹ נָאוָה תְּהִלָּה מֵחֲמַת הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל שֶׁל הַהִתְחַזְּקוּת בְּדַרְגָּתוֹ הוּא.