ו - רנד

הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל לְעִנְיַן הַשְּׁתִיקָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁתֹּק לִמְחָרְפוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בְּתוֹרָה ו'. שֶׁעִנְיָן זֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ גַּם לְעִנְיַן עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁגַּם בָּהּ צָרִיךְ הָאָדָם לַחֲרֹשׁ וְלִשְׁתֹּק לִבְלִי לְהִתְפַּלֵל שֶׁתָּבוֹא שׁוּם רָעָה וְצָרָה וְיָגוֹן עַל חֲבֵרוֹ עַל אַף שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְגַם בִּתְפִלָּתֵנוּ בִּתְהִלִּים וְכַדּוֹמֶה עַל מַפֶּלֶת הַשּׂוֹנְאִים וְהָאוֹיְבִים, אֵין לָנוּ לְכַוֵּן בָּהֶם חָלִילָה עַל זֶה אוֹ עַל אַחֵר. כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא יָדַע נְכוֹחָה מִי הוּא בִּבְחִינַת רַע הַגָּמוּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁצָּרִיךְ וּמֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו לְהַכְחִידוֹ, וְאָז תִּהְיֶה הַמִּיתָה אוֹ הָעֹנֶשׁ לְטוֹבָתוֹ, אֲבָל אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין וּמְבִינִים בִּדְבָרִים עַתִּיקִים כָּאֵלּוּ צְרִיכִים רַק לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים יְסַבֵּב כְּבָר סִבּוֹת שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב בֵּין לָנוּ בֵּין לְשֶׁכְּנֶגְדֵּנוּ, וְאִם צָרִיךְ לְשֶׁכְּנֶגְדֵּנוּ לְהֵעָנֵשׁ שֶׁיֵּעָנֵשׁ מִמָּרוֹם.