ו - ערה

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים בְּגֹדֶל מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בּוֹ, וְאָמְרוּ שֶׁרַבֵּנוּ בְּאָמְרוֹ 'חֲצוֹת מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן' (ליקו"מ ח"א סימן קמט.), הֲרֵי שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁמַּעֲלַת אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי שָׁעוֹת חֲשׁוּבִים הֵם כְּמַעֲלַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְאָז הוּא יוֹם פִּדְיוֹן פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ הַגָּדוֹל וְאִם נַשְׂכִּיל וְנָבִין לְקַיְּמוֹ כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן נִזְכֶּה לְפִדְיוֹן כְּיוֹם הַפִּדְיוֹן הַגָּדוֹל מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה.