ו - רעו

הָיָה רל"י זַ"ל אוֹמֵר לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּתוֹרָה קמ"ט "בַּבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם", שֶׁזֶּהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּפִרְקֵי אָבוֹת (פ"ב), 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ', שֶׁנָּקְטוּ תְּחִלָּה עִנְיַן 'מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ' שֶׁהוּא עִנְיָן 'לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם', וְאַחַר כָּךְ פֵּרְטוּהוּ בִּפְרוֹטְרוֹט, 'עַיִן רוֹאָה', 'וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת', וְ'כָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים', כִּי בִּתְחִלַּת הַיּוֹם תֵּכֶף צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם שֶׁיִּירָא מִלְּפָנָיו וְיֵדַע וְיַאֲמִין בְּרַחֲמָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּצְטַוִּינוּ לִקְרֹא בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון מט דף פה:) שְׁמַע ר"ת שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעִנְיָן לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם בַּבֹּקֶר, בִּבְחִינַת "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ", תְּחִלָּה לְכָל הַדְּבָרִים וְכָךְ מִדֵּי בֹּקֶר בְּבֹקֶר.