ו - רצג

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (ליקו"מ ח"ב סימן צג) "כָּל עִנְיָנִי הוּא תְּפִלָּה", שֶׁבָּא לְהַדְגִּישׁ בָּזֶה מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל הָאָדָם עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בְּכָל הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ לְטוֹב אוֹ לְרַע חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִמְנַע עַצְמוֹ מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר אַף שֶׁהוּא אָדָם קָטָן בְּמַעֲלָה יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה. וְעַל עֲבוֹדָה זוֹ הִדְגִּישׁ וְיִחֵד רַבֵּנוּ דַּרְכּוֹ, שֶׁלֹּא יִפְטֹר עַצְמוֹ הָאָדָם עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ רַזַ"ל, כִּי כָּל סִדּוּרָם אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה לֹא תִּקְנוּהוּ כִּי אִם לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה, אֲבָל בְּשֹׁרֶשׁ עִנְיַן הַתְּפִלָּה שֶׁעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (ברכות ו), מֵהַנָּכוֹן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוּם פְּעֻלָּה לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ וְהִתְפַּלֵּל עָלָיו, וְאַחַר עֲשׂוֹתוֹ הַדָּבָר יִתְפַּלֵּל שׁוּב וְיוֹדֶה וִישַׁבַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָךְ יִנְהַג תָּמִיד.