ו - רצה

יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ לְעִנְיַן הַדְפָּסַת סֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב לְמַטָּה בִּשְׂפַת הָאִידִישׁ וּלְמַעְלָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכַמּוּבָא בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר, אַחַת מֵהַסִּבּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לָזֶה, הוּא בְּמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (בספר חיי מוהר"ן סימן כה) מֵחֲמַת מַה שֶּׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִשָּׁה עֲקָרָה תִּקְרָא בָּהֶם וְתִפָּקֵד לְטוֹבָה מֵחֲמַת סְגֻלַּת הַקְּרִיאָה. וּמֵחֲמַת שֶׁהֶרְגֵּל הַנָּשִׁים אָז הָיָה לְדַבֵּר וְלִקְרֹא בִּשְׂפַת הָאִידִישׁ רָצָה רַבֵּנוּ שֶׁיַּדְפִּיסוּ לְמַטָּה אֶת הָאִידִישׁ וּלְמַעְלָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי לְהָקֵל עֲלֵיהֶם. וְתוֹעִיל לָהֶם סְגֻלַּת הַקְּרִיאָה בְּיוֹתֵר. לְבַד מִנִּסְתָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁאֵין לָנוּ בָּהֶם שׁוּם הַשָּׂגָה כְּלָל.