ו - שו

אָמְרוּ לְעִנְיַן מַעֲלַת גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַשִּׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִפְלִיג רַבֵּנוּ בְּשִׁבְחוֹ (כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן שעו, תקט.) שֶׁלְּגַבֵּנוּ, הַיְנוּ לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ, הַלִּמּוּד לְמַעֲשֶׂה הַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה, שֶׁנֵּדַע וְנָבִין כַּמָּה אָנוּ מַפְסִידִים בְּשִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁבְּמַדְרֵגָתֵנוּ, שֶׁאֵינָם אֶלָּא שִׂיחוֹת חֻלִּין יְרוּדִים וּשְׁפָלִים. וְאִם הָיִינוּ שׁוֹמְרִים וְנוֹצְרִים פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ הָיִינוּ מִתְקַדְּשִׁים וּמִתְעַלִּים עַד שֶׁגַּם עָלֵינוּ הָיָה נֶאֱמַר "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה", זֶה שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (סוכה כא).