ו - שכ

בְּהַפְלִיגָם בְּגֹדֶל מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת וְהַנְהָגַת הַהִתְבּוֹדְדוּת אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁשְּׁתֵּי הַמַּעֲלוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת שֶׁהוֹרִישׁ לָנוּ רַבֵּנוּ הֲלֹא הֵם הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הֵם הֵם בְּדוֹרוֹתֵינוּ וּבְדַרְגָּתֵנוּ בְּחִינַת הַכְּתָרִים שֶׁנֶּאֶבְדוּ עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שבת פח.), וּבְקִיּוּמָם מַחֲזִיר הָאָדָם לְעַצְמוֹ אֵלּוּ הַכְּתָרִים, וְהוּא בְּחִינַת 'הַנַּעֲשֶׂה וְהַנִּשְׁמָע' שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת נִשְׁמָע (כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה כב). וּבְחִינַת תְּפִלַּת הַהִתְבּוֹדְדוּת אָמַר עָלֶיהָ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהִיא 'עֲבוֹדָה' הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הָעֲבוֹדוֹת (חיי מוהר"ן סימן תקנח), וּכְמוֹ כֵן אָמַר עַל קִימַת חֲצוֹת "עִקַּר 'עֲבוֹדַת' אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הִיא לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה" (שיחות הר"ן סימן שג), וְהַיְנוּ עִנְיַן עֲשִׂיָּה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת. אֲשֶׁר עַל כֵּן בְּחִינַת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' הֵם לָנוּ עַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ שְׁנֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנַּ"ל, הַיְנוּ עֲבוֹדַת 'הַנִּשְׁמָע', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַגְּבוֹהָה וְקִימַת חֲצוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'נַעֲשֶׂה'. וְעַל יָדָם יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִשְׁמֹעַ וְלַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן אֶת כְּלַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.