ו - שכג

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בִּמְלִיצָה (לעיל חלק ב, סימן לח) 'שֶׁאַף כְּשֶׁאוֹכֵל חָלִילָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֲזִיר שֶׁלְּפָחוֹת לֹא יִזֹּל מִמֶּנּוּ עַל זְקָנוֹ'. שֶׁעִנְיָן זֶה אָנוּ מוֹצְאִים בְּעִנְיַן מְחַלֵּל שַׁבָּת שֶׁאַף שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְחַלְּלוֹ בְּפַרְהֶסְיָא עֲדַיִן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הוּא, וַעֲדַיִן אֵין פִּתּוֹ פַּת עַכּוּ"ם וְאֵין יֵינוֹ יֵין נֶסֶךְ. כִּי נְקֻדַּת הַבּוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן לִבְלִי לַעֲבֹר עַל רְצוֹן ה' בְּפַרְהֶסְיָא בָּזֶה מַרְאֶה שֶׁעֲדַיִן קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בּוֹ וַעֲדַיִן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הוּא.