ו - שמב

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: הָאֱמוּנָה וְהַבִּטּוּל שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לְכָל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הוּא לֹא רַק מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַנִּרְאֵית לְכָל בַּר דַּעַת, אֶלָּא בְּעִקַּר מֵחֲמַת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְחַזֵּק לְהַאֲמִין שֶׁכָּל דְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דִּבְרֵי ה' עַצְמוֹ, כִּי שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִפִּיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שבת פז) וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַחוֹבָה לְצַיֵּת לִדְבָרָיו הוּא כְּהַחוֹבָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה' מַמָּשׁ.