ו - שמג

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ זַצַ"ל שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ הָיָה כִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא מָשׁ מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּכָל עֵת אַף בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה אוֹמֵר מֹשֶׁה תּוֹרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַזְּקֵנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה כִּי אִם בְּעֵת מָסְרוֹ הַתּוֹרָה וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה וְהַטִּרְחָה שֶׁיֵּשׁ כְּאִלּוּ בְּהַנְהָגָה כָּזוֹ, וְעַל פִּי זֶה פֵּרֵשׁ הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַצַ"ל מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (ב"ב עה.) "פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר אָמְרוּ אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה". וְהַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ בְּצַעַר חֲבָל לָנוּ עַל שֶׁלֹּא הִשְׁגַּחְנוּ גַּם אָנוּ עַל אוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹתָהּ כְּלִמָּה שֶׁנִּתְבַּיֵּשׁ בָּהּ יְהוֹשֻׁעַ וְאִלְמָלֵא אַף אָנוּ הָיִינוּ מִתְגַּבְּרִים לְקַבֵּל בּוּשָׁה זֹאת בִּיגִיעָתֵנוּ בְּכָל עֵת שִׁמּוּשֵׁנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לָנוּ פָּנִים אֲחֵרוֹת וְאַף אָנוּ הָיִינוּ זוֹכִים לִפְנֵי לְבָנָה. וְהָיוּ מִתְאוֹנְנִים כָּעֵת אַחַר שֶׁלֹּא זָכוּ לָזֶה, בְּאוֹמְרָם מִי יִתֵּן וְנִזְכֶּה כָּעֵת לְבוּשָׁה וּכְלִמָּה כָּזוֹ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָהּ הַיּוֹם לְהַדְרַת פָּנֵינוּ, הַיְנוּ לִפְנֵי לְבָנָה. וְזֶהוּ 'אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה', הַלְוַאי וְנִזְכֶּה לָהּ שׁוּב כָּעֵת. (וראה עוד בספרו פרפראות לחכמה סימן ו).