ו - שפ

לְעִנְיַן הַהִתְחַזְּקוּת וְהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁסְּבִיב קֹטֶב זֶה הֵם כְּלַל כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, הָיָה אוֹמֵר, שֶׁכְּמוֹ כֵן מָצִינוּ בְּחִינוֹת אֵלּוּ בְּכָל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְדַבֵּר מִגְּנוּת הָעֲבֵרָה וּמִגֹּדֶל הַפְּגָם מַעֲמִיק בִּלְשׁוֹנוֹ לוֹמַר וַי מָאן, וַי לֵיהּ לְנִשְׁמָתֵיהּ וְכוּ', וְהַיְנוּ שֶׁמִּצַּד אֶחָד מַרְבֶּה בְּהִתְעוֹרְרוּת לַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וְהַהִמָּנְעוּת מֵעֲשׂוֹת רַע חַס וְשָׁלוֹם. וְתֵכֶף לְאַחֲרֶיהָ מַרְבֶּה בְּהִתְחַזְּקוּת לֵאמֹר אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת טוֹב כָּךְ וְכָךְ. בִּלְשׁוֹן זַכָּאָה מָאן וְכוּ'. (וראה עוד שיחות הר"ן סימן קח).