ו - שצח

עַל-פִּי דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי מִגּוּר זַצַ"ל שֶׁאָמַר פַּעַם לַחֲסִידָיו, "אַתֶּם חֲסִידִים שֶׁל זְמַנֵּנוּ כַּיּוֹם, וְאַתֶּם רוֹצִים רַבִּי קָדוֹשׁ כַּזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ, לֹא כֵן הַדָּבָר כְּמוֹ הִתְנַהֲגוּתְכֶם כֵּן מַעֲלַת הָרַבִּי שֶׁלָּכֶם". הָיָה מַפְטִיר וְאוֹמֵר: אוּלָם אָנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב לָאֱמֶת יֵשׁ לָנוּ רַבִּי שֶׁל פַּעַם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה עַד אֵין שִׁעוּר שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ אִם רַק נַטֶּה אָזְנֵינוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְצַיֵּת לוֹ בְּעֵצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת עַל אַף יְרִידַת הַדּוֹר הַקָּשָׁה שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בּוֹ. וּבֶאֱמֶת רָאוּי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְנַהֵג כְּהַכְּשֵׁרִים שֶׁל פַּעַם כִּי אָכֵן יֵשׁ לָנוּ רַבִּי שֶׁל פַּעַם יֵשׁ וָיֵשׁ.