ו - תכ

הָיָה מַמְשִׁיל אֶת הַתַּאֲוֹת וְאוֹמֵר דּוֹמֶה הַיֵּצֶר הָרָע הַמַּחֲטִיא אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁמַּנִּיחִים בְּפַח פְּתִיתֵי לֶחֶם לִתְפֹּס עַל יָדוֹ אֶת הַצִּפּוֹר, כֵּן זוֹרֵק הוּא הַיֵּצֶר לָאָדָם פְּתִיתִים וּשְׁאֵרִיּוֹת, שֶׁהֵם דִּמְיוֹן הַתַּאֲוֹת וְהָאָדָם הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּתְפָּס כְּצִפּוֹר בַּפַּח וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ט) "וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם", וְנוֹפֵל הָאָדָם בְּמִכְמְרוֹתָיו וּבְפַח יוּקָשָׁיו שֶׁל הַיֵּצֶר, בְּפִתּוּיֵי הַפְּתִיתִים וְאֵינוֹ מֵשִׂים לֵב שֶׁהוֹלֵךְ דֶּרֶךְ תַּאֲוֹת נִפְסָדוֹת אֵלּוּ לַאֲבַדּוֹן רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב וְאָמַר: בְּנִי אִם, חָלִילָה, נוֹקַשְׁתָּ וְנִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִּיךָ וְכוּ', הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִפַּח יָקוּשׁ לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל וְכוּ' (משלי ה) כִּי עַל יְדֵי מִדַּת הַזְּרִיזוּת שֶׁהוּא מִמִּדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְיַחֲזֹר אֵלָיו כָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱבָד מִמֶּנּוּ.