ו - מו

עָנָה פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ בְּשֶׁבַח רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: "רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁהֵכִין כְּבָר אֶת הַכֵּלִים לְמָשִׁיחַ, שֶׁאוֹתָם הָעֵצוֹת שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ רַבֵּנוּ אוֹתָם הָעֵצוֹת מַמָּשׁ יִתֵּן מָשִׁיחַ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. "אֶלָּא שֶׁלְּמָשִׁיחַ יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וִיצַיְּתוּ לוֹ וּלְרַבֵּנוּ עֲדַיִן לֹא". (וראה בספר חיי מוהר"ן סימן רסו). (וע"ע בח"ג סעיף תצ"ג, וע"ע שם ת"צ, ובח"ה קצ"ז).