ו - מז

יָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁבְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ וּבָא אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מְקֹרָב חָדָשׁ הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה וּמַרְחִיב עִמּוֹ בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאַף מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלָּלֶכֶת לִישֹׁן כְּדַרְכּוֹ תֵּכֶף בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עֲבוּר זֶה, (וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל בָּזֶה שֶׁזֶּה אֵינוֹ דֶּרֶךְ לְכָל אֶחָד בִּפְרָט לַאֲנָשִׁים קְטַנֵּי עֵרֶךְ, כִּי לְמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל הָיָה כַּיָּדוּעַ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת מֵרַבֵּנוּ שֶׁתֵּכֶף שֶׁהִנִּיחַ עַצְמוֹ לִישֹׁן נִרְדַּם תֵּכֶף עַל כֵּן הָיָה יָכוֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ קְצָת מִשְּׁנָתוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל וּלְקָרֵב אֶת הַמְקֹרָב הֶחָדָשׁ הַבָּא לְהִתְקָרֵב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יָכוֹל הַנְהָגָה כָּזוֹ לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מִסֵּדֶר הַקִּימָה לְגַמְרֵי. וְאֵין נָכוֹן לְבַטְּלוֹ כִּי כְּבָר אָמְרוּ רַזַ"ל "חַיֶּיךָ קוֹדְמִים" (ב"מ סב.), וּמָה אִם לַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים אָמְרוּ כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לַדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁפֹּט הֵיטֵב דַּרְכּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה).