ו - תקכ

כְּשֶׁדִּבְּרוּ פַּעַם הַצַּדִּיקִים תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מֵהַמִּתְנַגְּדִים הַמְּצִיקִים לָהֶם, הָיָה בֵּינֵיהֶם גַּם הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִיקָאלַיְיבֶער זַצַ"ל. וְעָנָה וְאָמַר אֵינִי מִתְכַּוֵּן חָלִילָה בְּדִבּוּרַי נֶגְדָּם אֶת הָרַב בַּעַל "הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה", "הוּא הֲרֵי הוֹשִׁיט אֶת לִבּוֹ וּמְסָרוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". "עֶר הָאט דָאךְ אוֹיס גִישְׁטְרֶעקְט זַיין הַארְץ אוּן הָאט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ גִיוֶוען צוּ גִיהַרְגֶ'תְ וֶוערְן פַאר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". וְהִתְכַּוֵּן לְמַעֲשֶׂה מְפֻרְסָם שֶׁהָיָה, שֶׁלִּפְנֵי בּוֹאוֹ לְכַהֵן כְּרַב בִּפְרַאג כִּהֵן בָּרַבָּנוּת בָּעִיר בְּרָאד, פַּעַם רָאָה בְּיוֹם שַׁבָּת אֶחָד רָאָה אֶת הַשּׁוֹאֵב מַיִם שֶׁסּוֹחֵב דְּלָיֵי מַיִם עַל כְּתֵפוֹ, גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ "עֲמֹד עַל מְקוֹמְךָ וְאַל תָּזוּז עִם דְּלָיֶיךָ הָלְאָה". אָמַר לוֹ שׁוֹאֵב הַמַּיִם "רַבִּי, מַיִם אֵלּוּ נוֹשְׂאָם אֲנִי אֶל הַפָּרִיץ וְאִם לֹא אֲסַפֵּק לוֹ אֶת הַמַּיִם אַף בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יִרְצְחֵנִי נֶפֶשׁ". אָמַר לוֹ הָרַב "אַף עַל פִּי כֵן", וְשָׁמַע בְּקוֹלוֹ. לְמָחֳרָת אַחַר הַשַּׁבָּת כְּשֶׁהָלַךְ שׁוֹאֵב הַמַּיִם אֶל הַפָּרִיץ כְּדַרְכּוֹ וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמַּיִם, שְׁאָלוֹ הַפָּרִיץ הֵיכָן הָיִיתָ אֶתְמוֹל וּמַדּוּעַ לֹא הֵבֵאתָ לִי מַיִם, עָנָה לוֹ מֵרֹב אֵימָה: הָרַב צִוָּה עָלַי אֶת הַדָּבָר וַעֲצָרַנִי בְּאֶמְצַע דַּרְכִּי. כָּעַס הַפָּרִיץ וְשָׁלַח אֶת שְׁלִיחָיו לִקְרֹא לָרַב שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו תֵּכֶף וּמִיָּד. תֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו הָרַב נֶעֱמַד מוּלוֹ הַפָּרִיץ כְּשֶׁאֶקְדָּחוֹ טָעוּן כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁהוּא רוֹתֵחַ מִכַּעַס: מַדּוּעַ צִוִּיתָ עַל שׁוֹאֵב הַמַּיִם שֶׁלֹּא יָבִיא אֵלַי אֶת הַמַּיִם? עָנָה לוֹ הָרַב: מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָתֵנוּ מְצַוָּה שֶׁלֹּא יָבִיא" וְאִם חָפֵץ הִנְּךָ מִשּׁוּם כָּךְ לִירוֹת בִּי, יְרָה בִּי". וּפָתַח לוֹ אֶת לִבּוֹ לְמוּלוֹ כְּאוֹמֵר לוֹ, הִנֵּה לִבִּי לְפָנֶיךָ אִם רְצוֹנְךָ הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג, אֲבָל אֲנִי מֵעֶמְדָּתִי לֹא אָזוּז.

כֶּשֶׁרָאָה הַפָּרִיץ אֶת עֹז רוּחוֹ נִרְגַּע וְנֶהְפַּךְ לְגַמְרֵי וּפִיְּסוֹ עַד מְאֹד וְאָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת עֹז רוּחֲךָ וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ עַל כָּךְ, וּכְאוֹת הַעֲרָכָה עַל הַדָּבָר הִנֵּה יֵשׁ לִי יַעַר עֵצִים גָּדוֹל. יַעַר זֶה צָרִיךְ לְהַכְנִיס כֶּסֶף רַב, אוּלָם מִשּׁוּם מָה הַשּׂוֹכְרִים שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לָהֶם אֶת הַיַּעַר לֹא מַצְלִיחִים לְטַפֵּל בּוֹ כָּרָאוּי, כָּעֵת כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עֹז וְיֹשֶׁר לִבְּכֶם, סָמוּךְ וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁאָכֵן אַתֶּם תַּצְלִיחוּ לְשַׁקֵּם אוֹתוֹ, וְאָכֵן מַשְׂכִּיר אֲנִי אוֹתָהּ לָכֶם בְּזוֹל רַב. וְאָכֵן הֶחֱזִיקוֹ הָרַב מֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְהִרְוִיחַ עַל יָדוֹ סַךְ שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶענְדְלִיךְ. וְלֹא רָצָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ וְלֵהָנוֹת מִכֶּסֶף זֶה שֶׁבָּאָה לוֹ מֵהַמִּצְוָה שֶׁמָּנַע אֶת שׁוֹאֵב הַמַּיִם מִלְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהֶחֱזִירוֹ כֻּלּוֹ לַפָּרִיץ.