אות - קיז
שיחות הר"ן - Sichos HaRan
ואלה מוסיף על הראשונים, מה שלקטנו ואספנו שושנים ופרחים נאים מתוך שיחות מורנו הרב רבי נחמן הקדוש אשר עדין המה בכתובים:
I heard in the name of Rabbainu o.b.m. that he said in a tone of wonder: There are very many difficult questions about Hashem Yisburach. How good and pleasant is it for this man who merits to have settled knowledge [daas shalem] — who sits at rest and sees and knows that there is no question at all, and that all is correct and upright, for "the ways of Hashem are upright." And so I myself heard him say once: There are very many difficult questions about Hashem Yisburach (245) — and yet I have settled knowledge.
בכפר אוסיאטין (רמא) סמוך לעיר מעדווידווקע שם היה דר חמיו (רמב) זכרונו לברכה. ושם היה עקר גדולו. ושם הולך נהר גדול (רמג) ועליו גדלים קנה וסוף הרבה למאד מאד. היה דרכו בקדש של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה. שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל. אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת, אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף, עד המקום שלא היו רואין אותו עוד. ושם עשה מה שעשה בעבודת השם יתברך בתפלה והתבודדות אשרי לו. כי באמת זכה למה שזכה כנראה בחוש בספריו הקדושים:
245. RAK: See Likutay Moharan Tinyana 52. Likutay Halachos, Yoreh Deah, Laws of Interest.
מענין הספינה הנ"ל, שהלך עם הספינה לתוך הנהר והוא לא ידע להנהיג הספינה. וכשבא בתוך הנהר רחוק מהיבשה ולא ידע כלל מה לעשות כי הספינה מתנודדת וכמעט שטבע חס ושלום. ואז צעק להשם יתברך והרים ידיו אליו כראוי. וכן כשהיה תלוי בידיו על החומה בטבריה כשרצה לברח מהעפוש רחמנא לצלן וכו' וראה תחתיו הים כנרת וכמעט כמעט שיפל כמבאר במקום אחר (רמד) בספור הנסיעה שלו לארץ ישראל, אז גם כן צעק בלבו להשם יתברך כראוי. והיה רגיל לספר זאת ורצה להכניס בלבנו שכך צריך כל אחד ואחד לצעק להשם יתברך ולשא לבו אליו יתברך כאלו הוא באמצע הים תלוי על חוט השערה, והרוח סערה סוער עד לב השמים עד שאין יודעין מה לעשות וכמעט אין פנאי אפלו לצעק. אבל באמת בודאי אין לו עצה ומנוס כי אם לשא עיניו ולבו להשם יתברך. וכך צריכין בכל עת להתבודד ולצעק להשם יתברך. כי האדם בסכנה גדולה בזה העולם כאשר יודע כל אחד בנפשו והבן הדברים היטב:
I do not remember well on what matter the conversation turned, but this I remember — that at the end he said: when one holds onto this etc. — and he exclaimed greatly in his movement upward — "when one holds onto this." That is, when one holds onto this: that one desires and longs very greatly that one's fellow be a righteous and upright man — even though he himself, Heaven forbid, should not be — this is a very great virtue, and very difficult to attain. I also recall that he said then the following words: that he is pleased — even though he himself, Heaven forbid, does not merit to serve Hashem — in any case let the other Jew serve Hashem Yisburach. This is a very great thing when one holds onto this. So I heard from his holy mouth.
Loading comments…