ספר שיחות מוהר"ן אות - רפו

פעם אחת אמר לי בזו הלשון: די שמוסט זיך יא מיט מענטשין. קענסטי זייא צו פרעגן וואס (אתה הלא מדבר עם אנשים, יש לך לשאול אותם - מה?). ואמר תבה זאת "וואס" בהמשכה ובקול גדול מעמק הלב. כלומר שראוי לשאל לבני אדם שאין חושבין על אחריתם - "מה?". כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך, אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך. מה תעשה באחריתך ומה תשיב שולחך דבר ומה אתה חושב. וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי שנותינו הבל וריק כצל עובר וכענן כלה וכו'?! וכל זה אדם יודע היטב, ואם כן מה אתה חושב?! שים לבך לדברים האלה היטב, והכניסם היטב בעמק לבך ואל תשליכם אחרי גוך. (אבות ה כב): 'הפך בהם והפך בהם למען תהיה לך נפשך לשלל':