א)

הי' סנדלר פשוט אחד שנתקרב לאנ"ש והתחיל להתנהג בעבודת ה' כדרך אנ"ש באמירת תהלים ובהתבודדות ובקימת חצות וכו' והב"ב והמשפחה התחילו להתקוטט ולטעון עמו על זה עד שלקחו אותו לרב העיר שהי' מכת החסידים וכו' שיאמר לו מוסר והתחיל הרב להוכיח אותו ולומר מוסר לו. היתכן איש פשוט כמוך (פראסטאך גראבער יונג) יעשה עבודות כאלו לקום חצות וכו' השייכים לגדול המפורסמים שבדורות הקדמונים הלא זה גאות ממך וכו' (זה הוא טעות העולם והחסידים שחושבים שעבודת ה' כמו חצות והתבודדות וכו' זה רק בשביל הצדיקים אבל שאר אנשים אפי' רבנים ומכ"ש אנשים פשוטים המצריכים להיות רחוק מעבודת ה' ובשבילם לא נבראו. ובאמת, האמת אינו כן ורבינו גילה עינינו שבאמת איש הישראלי אפי' הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים יש לו נשמה גדולה מאוד ויכול להיות צדיק גדול מאד ומוטל עליו לעשות כל מיני עבודות בעבודת ה' כי איך שייך לומר שזה עבודה שייך רק לצדיק ולא לאיש פשוט,כי איך נעשה הצדיק צדיק? אם לא ע"י אלו העבודות שעבד בעבודת ה' וכי נולד צדיק מבטן אמו? הלא ע"י העבודות והטרחות והיגיעות שטרח ויגע במלחמת היצר והמניעות ובעבודת ה' נעשה צדיק וכפי הטירחות בעבודת השם כן נעשה גדול וכמובא בהשיר אקדמות שמזמרין בשבועות "לפומא בעבודתא מטללתא" לפי' העבודה כן הוא הסוכה של לויתן ואנ"ש אומרין כמפשט "לפומא דעבידתא" כפי העבודה שעובדין בפה (היינו תפלה והתבודדות וכו') כן מטללתא כן הוא העוה"ב וכו'. והכלל אפי' הגרוע מישראל אפי' פושע ישראל אם יעשה תשובה (היינו עזיבת החטא וחרטה על העבר וודוי לפני השי"ת ובקשה שימחול לו) ויעשה בעבודת ה' יכול לזכות להיות נעשה אפי' צדיק גדול כפי עבודתו ונסיוניו ובאזנינו שמענו ובעינינו ראינו הרבה אנשים שסוף כל סוף אחר שחטאו ופשעו עשרות שנים ועשו כל מה שליבן חפץ וסוף כל סוף התיישבו עצמן מה יהי' הסוף והתכלית מזה ועשו תשובה והתחילו בעבודת ה' ונעשו צדיקים גמורים אשרי להם אשרי חלקן ויש בזה הרבה לדבר). והשיב לו הסנדלר בפשיטות, אתם רב ותלמיד-חכם ואתם יושבים יומם וליל על התורה והעבודה לכם טוב ואין חסר לכם הבית המבקש, אבל אני סנדלר פשוט ואני רחוק מעבודת ה' ומלא חטאים בכל יום אני צריך לקום חצות ולבכות על חורבן בית המקדש כי הבית-המקדש חסר לי כל יום [איהר זענט איין ערליכער יוד א' ת"ח ווקיס פיילט אייך באס בית המקדש אבער איך אפראסטיר יונג דארץ איך אליכטג ?? האס בית המקדש עס זאל מיר מכפר זיין מייני עוונות פיילט מיר דאס בית המקדש] ובזה נעשה פני הרב כשולי קדירה ולא ידע מה להשיב: