ג)

הר' סענדיר מטרווצע ז"ל שהי' מגדולי אנש"ש ועוצם יראתו ועבודתו א"א לשער במוח והוא יסד החברה טרווצער שהיו העובדים מאנ"ש ממש שיצאו מגדר אנושי וא"א להעריך ולספר כלל עוצם התפשטותם מגשמיות ומס"נ בעבודתם והיו יוצאים בתחלת הקיץ ליערות ושדות ועוסקים יומם ולילה בהתבודדות והיו מזמרים אז בעת צאתם בניגון הידוע עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא נושענו וכו' הכלל שענין עבודתם והתלהבותם א"א לשער והר' סענדיר הראש שלהם הי' קודם איש פשוט ופ"א בעת שהי' בחור זרק נעל על אמו על שהוכיחה אותו ואח"כ כשנתקרב לחסידות רבינו ז"ל ונתלהב מאד לעבוה"ש והי' יומם ולילה ביערות והרים ושדות בהתבודדות ותפלות בלי הפסק שמונה עשר שעות בנגינות השוברות הלב שמי ששמע ממנו אפי' הרשע היותר גדול נעשה בעל תשובה. וכשהי' צועק על ציון הק' באומאן היו שומעים מקצה העיר ועד קצהו. ופ"א נסעו הרב מטשעהרין ועוד הגדולים מאנ"ש והי' נסיעתם דרך היערות שבטרווצע ושמעו קול והלכו אחרי הקול והלכו סמוך להקול עד שהרגישו ממש התפשטות הגשמיות ממתיקות הקול וראו שהר' סנדר עוד ביערות וצועק "שנאתי השומרים הבלי שוא ואני אל ה' בטחתי ואמר לעצמו בזה הלשון זאג סענדיר שנאתי השומרים הבלי שוא אבער ואני אל ה' בטחתי וכן הפסוק סעפים שנאתי ותורתך אהבתי וכן אם זכרתיך על יצועי וכו' בניגונים המופלאים הידועים לנו בשם ניגוני אנשי טרווצי וכששמעו זאת ממש יצא לבם בקרבם ואמר הרב מטשעהרין לשאר אנשים שנסעו עמו כנראה שאנחנו מוכרחים כבר להתבייש ממנו "עס האט זו פנים אז מיר מייגען זיך שמן שיימען פאר איהם" והכלל כי א"א לשער בכתב מהותם ועבודתם והר' אברהם ז"ל הי' נוסע על שבתות לר' סענדיר לראות עבודתו ולקבל ממנו.