Shabbat 135a

ולא ספק דוחה את השבת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא אנדרוגינוס דוחה את השבת רבי יהודה אומר אנדרוגינוס דוחה את השבת וענוש כרת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד בין השמשות דוחה את השבת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת שב''ש אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית וב''ה אומרים אינו צריך א''ר שמעון בן אלעזר לא נחלקו ב''ש וב''ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שערלה כבושה היא

על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שבית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובה''א א''צ להטיף ממנו דם ברית: אמר מר ולא ספק דוחה את השבת לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן בן שבעה מחללין עליו את השבת ובן ח' אין מחללין עליו את השבת ספק בן ז' ספק בן ח' אין מחללין עליו את השבת בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה ומניקתו מפני הסכנה איתמר רב אמר הלכה כת''ק ושמואל אמר הלכה כר''ש בן אלעזר רב אדא

בר אהבה אתיליד ליה ההוא ינוקא כשהוא מהול אהדריה אתליסר מהולאי עד דשוייה כרות שפכה אמר תיתי לי דעברי אדרב אמר ליה רב נחמן ואדשמואל לא עבר אימר דאמר שמואל בחול בשבת מי אמר הוא סבר ודאי ערלה כבושה היא דאיתמר רבה אמר חיישינן שמא ערלה כבושה היא רב יוסף אמר ודאי ערלה כבושה היא אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא רבי אליעזר הקפר אומר לא נחלקו ב''ש וב''ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית על מה נחלקו

לחלל עליו את השבת ב''ש אומרים מחללין עליו את השבת וב''ה אומרים אין מחללין עליו את השבת לאו מכלל דת''ק סבר מחללין עליו את השבת ודילמא ת''ק דברי הכל אין מחללין קאמר אם כן רבי אליעזר הקפר טעמא דב''ש אתא לאשמעינן דילמא ה''ק לא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה:

אמר ר' אסי כל שאמו טמאה לידה נימול לשמונה וכל שאין אמו טמאה לידה אין נימול לשמנה שנאמר {ויקרא יב-ב} אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו א''ל אביי דורות הראשונים יוכיחו שאין אמו טמאה לידה ונימול לשמנה א''ל נתנה תורה