Shabbat 135b

ונתחדשה הלכה איני והא איתמר יוצא דופן ומי שיש לו שתי ערלות רב הונא ורב חייא בר רב חד אמר מחללין עליו את השבת וחד אמר אין מחללין עד כאן לא פליגי אלא לחלל עליו את השבת אבל לשמנה ודאי מהלינן ליה הא בהא תליא כתנאי יש יליד בית שנימול לאחד ויש יליד בית שנימול לשמנה יש מקנת כסף שנימול לאחד ויש מקנת כסף שנימול לשמנה יש מקנת כסף שנימול לא' ויש מקנת כסף שנימול לשמונה כיצד לקח שפחה מעוברת ואח''כ ילדה זהו

מקנת כסף הנימול לשמונה לקח שפחה וולדה עמה זו היא מקנת כסף שנימול לאחד ויש יליד בית שנימול לשמנה כיצד לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה זהו יליד בית הנימול לשמנה רב חמא אומר ילדה ואח''כ הטבילה זהו יליד בית שנימול לאחד הטבילה ואחר כך ילדה זהו יליד בית הנימול לשמנה ותנא קמא לא שני ליה בין הטבילה ואח''כ ילדה בין ילדה ואח''כ הטבילה דאע''ג דאין אמו טמאה לידה נימול לשמנה (אמר רבא) בשלמא לר' חמא משכחת לה יליד

בית נימול לא' יליד בית נימול לח' מקנת כסף נימול לא' ומקנת כסף נימול לח' ילדה ואח''כ הטבילה זהו יליד בית שנימול לאחד הטבילה ואח''כ ילדה זהו יליד בית שנימול לח' מקנת כסף נימול לשמנה כגון שלקח שפחה מעוברת והטבילה ואח''כ ילדה מקנת כסף נימול לאחד כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה אלא לת''ק בשלמא כולהו משכחת להו אלא יליד בית נימול לאחד היכי משכחת לה א''ר ירמיה בלוקח שפחה לעוברה הניחא למ''ר קנין פירות לאו

כקנין הגוף דמי אלא למ''ד קנין פירות כקנין הגוף דמי מאי איכא למימר אמר רב משרשיא בלוקח שפחה ע''מ שלא להטבילה תניא ר''ש בן גמליאל אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל שנאמר {במדבר יח-טז} ופדויו מבן חדש תפדה שמנת ימים בבהמה אינו נפל שנאמר {ויקרא כב-כז} ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' הא לא שהה ספיקא הוי