Genesis Chapter 34

&nbspחמישי&nbsp&nbspוַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָֽלְדָה לְיַֽעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָֽרֶץ:

וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַֽחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּֽהָ:

וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַֽעֲקֹב וַיֶּֽאֱהַב אֶת הַֽנַּֽעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַֽנַּֽעֲרָֽ:

וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּֽׁה:

וְיַֽעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶֽחֱרִשׁ יַֽעֲקֹב עַד בֹּאָֽם:

וַיֵּצֵא חֲמוֹר אֲבִֽי שְׁכֶם אֶל יַֽעֲקֹב לְדַבֵּר אִתּֽוֹ:

וּבְנֵי יַֽעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָֽאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּֽת יַֽעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵֽעָשֶֽׂה:

וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָֽשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּֽׁה:

וְהִֽתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹֽתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶֽם:

וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּֽהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָֽחֲזוּ בָּֽהּ:

וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל אָבִיהָ וְאֶל אַחֶיהָ אֶמְצָא חֵן בְּעֵֽינֵיכֶם וַֽאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי אֶתֵּֽן:

הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּֽאֲשֶׁר תֹּֽאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ לִי אֶת הַֽנַּֽעֲרָ לְאִשָּֽׁה:

וַיַּֽעֲנוּ בְנֵי יַֽעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָֽם:

וַיֹּֽאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַֽעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּֽי חֶרְפָּה הִוא לָֽנוּ:

אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּֽהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָֽר:

וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹֽתֵיכֶם נִֽקַּֽח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָֽד:

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמּוֹל וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ וְהָלָֽכְנוּ:

וַיִּֽיטְבוּ דִבְרֵיהֶם בְּעֵינֵי חֲמוֹר וּבְעֵינֵי שְׁכֶם בֶּן חֲמֽוֹר:

וְלֹֽא אֵחַר הַנַּעַר לַֽעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַֽת יַֽעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִֽיו:

וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל שַׁעַר עִירָם וַֽיְדַבְּרוּ אֶל אַנְשֵׁי עִירָם לֵאמֹֽר:

הָֽאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵֽשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַֽחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִֽקַּֽח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶֽם:

אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָֽאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִֽהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּֽאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִֽים:

מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵֽשְׁבוּ אִתָּֽנוּ:

וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ כָּל יֹֽצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ וַיִּמֹּלוּ כָּל זָכָר כָּל יֹֽצְאֵי שַׁעַר עִירֽוֹ:

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּֽהְיוֹתָם כֹּֽאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַֽעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּֽהַרְגוּ כָּל זָכָֽר:

וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָֽרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵֽאוּ:

בְּנֵי יַֽעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָֽם:

אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹֽרֵיהֶם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָֽחוּ:

וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּֽיִת:

וַיֹּאמֶר יַֽעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּֽכְּנַֽעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַֽאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶֽאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִֽי:

וַיֹּאמְרוּ הַֽכְזוֹנָה יַֽעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ: (פ)