Deuteronomy Chapter 6

וְזֹאת הַמִּצְוָה הַֽחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַֽעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹֽבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַֽאֲרִכֻן יָמֶֽיךָ:

וְשָֽׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָֽׁמַרְתָּ לַֽעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַֽאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָֽשׁ: (פ)

&nbspשישי&nbsp&nbspשְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָֽד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ:

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶֽךָ:

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ:

וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹֽטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ:

וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: (ס)

וְהָיָה כִּֽי יְבִֽיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַֽאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַֽעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹֽא בָנִֽיתָ:

וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹֽא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹֽא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹֽא נָטָעְתָּ וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ:

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר הוֹצִֽיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִֽים:

אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַֽעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵֽעַ:

לֹא תֵֽלְכוּן אַֽחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵֽאֱלֹהֵי הָֽעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֽוֹתֵיכֶֽם:

כִּי אֵל קַנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּֽן יֶֽחֱרֶה אַף יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָֽאֲדָמָֽה: (ס)

לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם כַּֽאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּֽה:

שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְעֵֽדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּֽךְ:

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָֽרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַֽאֲבֹתֶֽיךָ:

לַֽהֲדֹף אֶת כָּל אֹֽיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָֽה: (ס)

כִּֽי יִשְׁאָֽלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָֽעֵדֹת וְהַֽחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶֽם:

וְאָֽמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּֽצִיאֵנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָֽה:

וַיִּתֵּן יְהֹוָה אוֹתֹת וּמֹֽפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵֽינוּ:

וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַֽאֲבֹתֵֽינוּ:

וַיְצַוֵּנוּ יְהֹוָה לַֽעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַֽחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּֽה:

וּצְדָקָה תִּֽהְיֶה לָּנוּ כִּֽי נִשְׁמֹר לַֽעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּֽאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ: (ס)