Leviticus Chapter 6

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:

צַו אֶֽת אַֽהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָֽעֹלָה הִוא הָֽעֹלָה עַל מֽוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּֽוֹ:

וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִֽכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָֽעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּֽחַ:

וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַֽמַּֽחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהֽוֹר:

וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּֽוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָֽעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִֽים:

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּֽה: (ס)

וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַֽהֲרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּֽחַ:

וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּֽרָתָהּ לַֽיהוָֹֽה:

וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹֽאכְלוּ אַֽהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּֽאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּֽחֲצַר אֹֽהֶל מוֹעֵד יֹֽאכְלֽוּהָ:

לֹא תֵֽאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵֽאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָֽדָשִׁים הִוא כַּֽחַטָּאת וְכָֽאָשָֽׁם:

כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַֽהֲרֹן יֹֽאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵֽאִשֵּׁי יְהוָֹה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּֽשׁ: (פ)

&nbspשני&nbsp&nbspוַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:

זֶה קָרְבַּן אַֽהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַֽיהֹוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָֽאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַֽחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַֽחֲצִיתָהּ בָּעָֽרֶב:

עַֽל מַֽחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּֽעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּֽפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵֽיחַ נִיחֹחַ לַֽיהוָֹֽה:

וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַֽעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַֽיהוָֹה כָּלִיל תָּקְטָֽר:

וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּֽהְיֶה לֹא תֵֽאָכֵֽל: (פ)

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:

דַּבֵּר אֶֽל אַֽהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַֽחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָֽעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַֽחַטָּאת לִפְנֵי יְהֹוָה קֹדֶשׁ קָֽדָשִׁים הִֽוא:

הַכֹּהֵן הַֽמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹֽאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּֽאָכֵל בַּֽחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵֽד:

כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַֽאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹֽשׁ:

וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּֽיִם:

כָּל זָכָר בַּכֹּֽהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָֽדָשִׁים הִֽוא:

וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵֽאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵֽף: (פ)