יד
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
וְהִנֵּה אַחַר שַׁבָּת הִתְחִילוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת לְבַלְבֵּל אוֹתִי הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁהָיְתָה דַּעְתִּי תְּלוּיָה בְּמִשְׁקָל, וְלא יָכלְתִּי לְהַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן סוֹף דָּבָר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים אַחַר שַׁבָּת הִנַּחְתִּי לְאִבּוּד הָאַדְרוּף, וּבְיוֹם חֲמִישִׁי בַּבּקֶר חָזַרְתִּי לְאוּמַאן וְלא נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָז, וְגַם אוֹדוֹת הַדְּפוּס לא פָּעַלְתִּי כְּלָל אָז וְהָיָה לִבִּי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי מְאד וְחָזַרְתִּי לְאוּמַאן בְּפַחֵי נֶפֶשׁ גַּם בְּתוֹךְ הַדֶּרֶךְ בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ הָיָה לִי הֶזֵּק גָּדוֹל בַּדֶּרֶךְ שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עַל הָעֲגָלָה וְנִזְהַרְתִּי הַרְבֵּה שֶׁלּא יַחֲטף הָאוֹפַן אֶת כַּנְפֵי הַטַּלִּית וְיִקְרָעֶנּוּ כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמֵּן לִפְעָמִים וְאַף עַל פִּי כֵן בְּסוֹף הַתְּפִלָּה הִגְבַּהְתִּי עַצְמִי קְצָת מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה מְחֻפָּה, וְהָיָה רוּחַ גָּדוֹל, וּפִתְאם חָטַף הָאוֹפַן אֶת קְצֵה הַטַּלִּית וְנִקְרַע לִקְרָעִים וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מְאד מְאד מִזֶּה עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁצָּעַקְתִּי וּבָכִיתִי מֵחֲמַת זֶה וְאָז הָיִיתִי נֶחְפָּז בְּדַרְכִּי מְאד לָבוֹא לְאוּמַאן כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁם עַל עֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁאָז מִתְקַבְּצִים הַרְבֵּה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר שֶׁבָּאתִי עַל שַׁבַּת-קדֶשׁ לְבָּאפָאלְיֶע וָארֶעל וּמִשָּׁם נָסַעְתִּי לְאוּמַאן, וְהָיִיתִי בְּעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְאָז הָיָה שָׁם יְדִידֵינוּ הָרַב רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף נֵרוֹ יָאִיר שֶׁנָּתַן סָךְ רַב בִּשְׁנַת תקע"ט עַל הַדְּפוּס, וְחָפַצְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הַדְּפוּס שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִידוֹ, וְרָצִיתִי לְפָרֵשׁ לְפָנָיו כָּל לִבִּי וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי עִמּוֹ יַחַד עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי אוֹתוֹ בַּשּׁוּק וְהָיִינוּ שְׁנֵינוּ טְרוּדִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְדַבֵּר יַחַד וְהֵשִׁיב בְּדֶרֶךְ צְחוֹק וְכִי אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלּא נִתְוַעֵד יַחַד לְדַבֵּר וְלַסּוֹף נִזְדַּמֵּן מֵאֵת הַשֵּׁם שֶׁהָיָה טָרוּד מְאד וְהַבַּעַל עֲגָלָה וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ נֶחְפְּזוּ מְאד, עַד שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִנְסֹעַ בְּחִפָּזוֹן וְלא נִתְוַעֵד עִמִּי וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה מְאד מְאד, וּבַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו חָזַרְתִּי וְהָלַכְתִּי עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְסִפַּרְתִּי אֶת לִבִּי קְצָת לְפָנָיו
But I was asleep yet my heart was awake — the voice of my Beloved knocking within me. For his holy true words that he had left within me — words hot as glowing coals of fire — were like a fire shut up in my very bones. And I wearied myself in containing it — I could not hold back. And I was speaking and telling in simplicity with young men about the purpose of this world. And within my words I was telling them of the mighty and awesome wonders of his Torah teachings and conversations and stories — and the very awesome greatness of his holiness and so on. And in all of this — praised be G-d — I had very very much to tell: words that revive and enliven every soul that hears them. Until my words began to enter somewhat into their hearts. And their hearts were somewhat aroused to think about their eternal purpose. Until they were longing to hear from me the living words of G-d springing from the wellsprings of salvation of our awesome Master, Teacher, and Rabbainu — may the memory of the Tzaddik and holy one be for blessing. And all that passed in this in detail — in several wondrous and awesome and very very hidden ways in which Hashem Blessed be He helped me in this every day and every time — it is impossible to explain or tell at all. Were our mouth filled and so on — we would not suffice and so on. And behold — Hashem Blessed be He knows my smallness and lowliness — for I was in my own eyes nothing — and it had not occurred to me that I would have the power to draw people close to His service. But every time I spoke of him zichrono livracha and of his holy Torah teachings and conversations — I was aroused as from sleep. And I saw that even so — there was no one who knew these words in their truth as I did — the lowly one. And within this I recalled what Rabbainu had told me many times in many expressions — that his wish was that I draw souls close to Hashem Blessed be He. And he had strengthened me greatly in this — in very many expressions and so on. And through this I was strengthened every time. And then again my mind would weaken greatly — until I almost forgot all the strengthening. And then again when Hashem Blessed be He helped me in particular at the time I spoke with people of his truth zichrono livracha — I returned and was reminded again. And so it was many times.
כְּלַל הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתָן הָעִתִּים הָיוּ לִי צַעַר וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחֲמַת שֶׁטָרַחְתִּי הַרְבֵּה לִגְמר הַדְּפוּס וְלא עָלָה בְּיָדִי וּכְבָר נִשְׁתַּקַּע מָמוֹן יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה לְצרֶךְ הַדְּפוּס וַעֲדַיִן לא פָּעַלְתִּי כְּלָל וְלא הָיָה בְּיָדִי מָעוֹת לְהַעֲמִיד הַדְּפוּס כִּי עֲדַיִן הָיוּ צְרִיכִין סָךְ רַב מְאד בְּעֶרֶךְ ר' [מָאתַיִּים] אֲדֻמִּים וְיוֹתֵר וְאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְקַבֵּץ יַחַד אֲפִלּוּ שְׁלִישׁ וּרְבִיעַ מִזֶּה הַסָּךְ וְגַם פַּרְנָסָתִי דְחוּקָה מְאד וְהָיִיתִי בַּעַל חוֹב גָּדוֹל, וְגַם שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאד מְאד שֶׁהָיוּ עַל הַדְפָּסָה מִכָּל הַצְּדָדִים מִפַּחַד הַצֶּענְזוּר וְכוּ' וְכוּ' וְגַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לא זָכִיתִי לִנְסֹעַ, וְגַם לְבֵיתִי לְצרֶךְ פַּרְנָסָתִי וּלְסַלֵּק הַחוֹבוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב בְּעַצְמִי לא הֵבֵאתִי מֵהַדֶּרֶךְ כִּי-אִם סָךְ מוּעָט מְאד, וּשְׁאָרֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁהָיוּ לִי וְאַף עַל פִּי כֵן לא הִנַּחְתִּי אֶת הָרָצוֹן וְחָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶזְכֶּה לִגְמר הַהַדְפָּסָה וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בְּעִנְיָן זֶה יִכְלוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת לְסַפֵּר:
And behold — it was already known to us that after all the multitude of words one spoke with people about the purpose — and one aroused them to return to Hashem Blessed be He — even so to accomplish any effect on them — even by a hair's width — was very very difficult. For for a being of free choice it was very difficult to help. [As explained elsewhere — see Chayay Moharan §197.] But even so — we were all obligated — each person to speak with his fellow about the awe of Heaven. And may the Good in His eyes do. The one who hears — will hear. And the one who desists — will desist. As our Sages of blessed memory said [Shabbas 55a]: "if it is revealed before You — is it revealed before them?"
Loading comments…