Sections
קלד
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
בְּיוֹם חֲמִישִׁי, פָּרָשַׁת שְׁלַח-לְךָ, כ"ד סִיוָן, בָּאנוּ לִצְפַת סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם מִלְּפָנָיו וּכְשֶׁבָּאנוּ אֶל הָהָר הַקָּטָן, הַסָּמוּךְ לְשַׁעַר הָעִיר, שֶׁשָּׁם מַשְׁלִיכִין הַמַּשּׂאוֹי מֵהַחֲמוֹרִים וְנוֹשְׂאִים אוֹתָהּ עַל-יְדֵי בְּנֵי-אָדָם לְתוֹךְ הָעִיר, וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁבָּאנוּ לְשָׁם, יָצְאוּ תֵּכֶף אֲנָשִׁים לִקְרָאתֵנוּ, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, שֶׁבָּעֵת הַזּאת יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהָיָה עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָיוּ מֵהַפְּרוּשִׁים, כִּי הַפְּרוּשִׁים דָּרִים סָמוּךְ לְשַׁעַר הָעִיר וְתֵכֶף שָׁאֲלוּ אוֹתָנוּ, אִם יֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה יְדִיעָה מֵהַמְשֻׁלָּחִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁיָּצְאוּ זֶה סָמוּךְ לִשְׁנָתַיִם, וְאֵין לָהֶם יְדִיעָה מֵהֶם וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם תֵּכֶף, שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם בִּסְטַנְבּוּל, וְיֵשׁ לִי אִגֶּרֶת מֵהֶם, וּבְקָרוֹב יָבוֹאוּ, כִּי הֵם לא רָצוּ לֵילֵךְ עִמָּנוּ עַל הַיָּם לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא מִגּדֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה אָז, כַּנַּ"ל, וּרְצוֹנָם לֵילֵךְ עִם הַיַּבָּשָׁה וְתֵכֶף שֶׁהוֹדַעְתִּי לָהֶם זאת, בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְקַבְּצוּ סְבִיבֵנוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם וְתֵכֶף חָטְפוּ כָּל הַחֲפָצִים שֶׁלִּי, וְהִכְנִיסוּם לְתוֹךְ אֵיזֶה בַּיִת הַסָּמוּךְ, וְשִׁחֲרוּ פָּנַי מְאד לִתֵּן לָהֶם הָאִגֶּרֶת מִיָּד, וְתֵכֶף פָּתַחְתִּי הַתֵּבָה וְהוֹצֵאתִי הָאִגֶּרֶת שֶׁלָּהֶם בְּתוֹךְ כָּךְ סִבְּבוּ אוֹתִי כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מֵהַפְּרוּשִׁים, כִּי כָּל זֶה הָיָה בָּרְחוֹב שֶׁלָּהֶם, וְתֵכֶף הִפְצִירוּ בִּי מְאד לֵילֵךְ עִמָּהֶם לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הָראשׁ וְהַמְמֻנֶּה שֶׁלָּהֶם וְהֻכְרַחְתִּי לְמַלּאת רְצוֹנָם, וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְרַבּוּ וְנִתְקַבְּצוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, עַד אֲשֶׁר בָּעֵת שֶׁנִּכְנַסְתִּי בְּבֵית רַבִּי יִשְׂרָאֵל, רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הָעוֹמְדִים, עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרִים, שֶׁלּא יִדָּחֲקוּ כֻּלָּם לִכְנס אֶל הַבַּיִת וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֲנִי לְבַדִּי, וְרי"א נִשְׁאַר אֵצֶל הַחֲפָצִים, וְלא הִנִּיחוּ לִכְנס לְבֵית רַבִּי יִשְׂרָאֵל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שָׁם, כִּי אִם קְצָתָם, וְהַשְּׁאָר נִשְׁאֲרוּ בַּחוּץ סְבִיבוֹת הַבַּיִת וַאֲנִי לא טָעַמְתִּי עֲדַיִן שׁוּם דָּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִכְנַסְתִּי בְּתַעֲנִית לִצְפַת, וְתֵכֶף נָתְנוּ לִי שָׁם קַאוֶוע, וְסִפַּרְתִּי לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כָּל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָמַדְתִּי עִם הַמְשֻׁלָּחִים שֶׁלָּהֶם וְכוּ', וְנָתַתִּי לוֹ הָאִגֶּרֶת וְגדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם אֵין לְשַׁעֵר, וְהֶחֱיֵיתִי אוֹתָם מַמָּשׁ וְתֵכֶף שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ מְיֻחָד לִירוּשָׁלַיִם לְהוֹדִיעַ זאת לְרַבִּי מֶנְדִּיל, הָראשׁ שֶׁלָּהֶם הַיּוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר בְּנוֹ ר' נָטֶע הָיָה אֶחָד מֵהַמְשֻׁלָּחִים, וְעוֹד רַבִּי נָטֶע שֵׁנִי וְרַבִּי אִיצֶילֶי וְאַחַר-כָּךְ הוֹדִיעַ לִי רַבִּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה לוֹ אִגֶּרֶת, שֶׁגַּם בִּירוּשָׁלָיִם הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִמַּה שֶּׁבָּאנוּ וּבִשַּׂרְנוּ לָהֶם בְּשֹוֹרָה טוֹבָה כָּזאת, אֲשֶׁר כָּל-כָּךְ נְפָשׁוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה:
And also while the Arabs were going with the belongings — I had some anguish. For one Arab was delayed arranging his load. In the meantime the others went. And I was delayed with him. And afterward the Arab went and I after him. And the Arab did not know where to carry the load — and at first went to several other houses and wished to put down the load there. And I had great anguish at that moment. But it did not linger long. And Hashem Blessed be He helped me to come to my lodgings. And we went up to the private upper floor and I placed all the belongings there in peace. And I gave thanks and acknowledgment to Hashem Blessed be He who had brought us together in peace. And also — praised be G-d — we had good lodgings — a private upper floor — where we could do whatever we wished — to learn and to pray as our way — which was very different from the Sephardic-Oriental ways. Blessed be Hashem who helped me until here. Afterward we began to prepare ourselves for Shabbas and Yom Tov. And we went to shave ourselves at an Ishmaelite's — for the art of shaving there was also very different from our craftsmen. And we went to immerse in the mikveh in the synagogue. And there was no Jewish bathhouse there. And also people did not go to immerse even on Erev Shabbas or Erev Yom Tov — how much more so on Yom Tov and Shabbas itself. And blessed be Hashem — everything was in order. And we greatly rejoiced that after such weakness and sufferings as we had had on the sea — and such tossings — we had merited to come for the festival of Shavuos and holy Shabbas to a place of rest. Blessed be Hashem.
Loading comments…