Sections
קלה
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
בְּתוֹךְ כָּךְ, שֶׁיָּשַׁבְתִי שָׁעָה קַלָּה אֵצֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ זֶה נוֹדַע הַדָּבָר בְּכָל הָעִיר בֵּין אַנְשֵׁי פּוֹלִין שֶׁלָּנוּ, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל מִשְּׁמוּעָה זאת, שֶׁנִּמְצְאוּ עַכְשָׁו שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁבָּאוּ עַתָּה לְאֶרֶץ הַקּדֶשׁ, אֲשֶׁר זֶה סָמוּךְ לִשְׁנָתַיִם לא בָּא שׁוּם אָדָם לְשָׁם וְתֵכֶף בָּאוּ אֵלַי שֶׁאֵלֵךְ אֲלֵיהֶם, וְנִזְדָּרַזְתִּי וְהָלַכְתִּי לְבֵית הָרַב מִסְּקוֹלְיֶע וּכְשֶׁבָּאתִי לְשָׁם מָצָאתִי, שֶׁכְּבָר נִתְקַבְּצוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הַרְבֵּה לְשָׁם כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתָנוּ, וּבְתוֹכָם הָיְתָה אַלְמָנַת רַבִּי פִּינְחָס מֵאִיר, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁנִּתְאַלְמְנָה בְּסָמוּךְ וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית הָרַב מִסְּקוֹלְיֶע, וְהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְכֻלָּם קִבְּלוּ אוֹתִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאד, וְכֻלָּם נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם עִנְיָן זֶה מְאד, שֶׁעַכְשָׁו בָּעֵת הַזּאת יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים עַל-מְנָת לַחֲזר, רַק לִדְרךְ עַל אַדְמַת הַקּדֶשׁ וְגדֶל הָרַעַשׁ וְהַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת, שֶׁהָיָה אָז מִבִּיאָתֵנוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר וְכֻלָּם אָמְרוּ שֶׁאֲנַחְנוּ הֶחֱיֵינוּ אוֹתָם מַמָּשׁ, כִּי זֶה שְׁנָתַיִם אֲשֶׁר לא רָאוּ אָדָם מִמְּדִינָתֵנוּ, וְלא שָׁמְעוּ שׁוּם יְדִיעָה מִשָּׁם, וְלא יָדְעוּ שׁוּם יְדִיעָה אִם אֶפְשָׁר בָּעוֹלָם לֵילֵךְ עַכְשָׁו עַל הַיָּם וְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים אָז לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ, לא יָדְעוּ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְדַעְתָּם הָיָה לֵילֵךְ בַּיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה מְאד, וְהַהוֹצָאוֹת רַבִּים מְאד עַל כֵּן הָיָה עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה רַבָּה וְכֻלָּם אָמְרוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַיִּים כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁבָּאנוּ לְשָׁם קְצָתָם אָמְרוּ שֶׁאֵין אֵלּוּ אֲנָשִׁים כְּלָל רַק הֵם מַלְאָכִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְזֶה אָמַר שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹאוּ עַכְשָׁו פִּתְאוֹם אֲנָשִׁים מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת כָּזאת אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הַמְשֻׁלָּחִים לא רָצוּ לֵילֵךְ בַּיָּם כִּי-אִם בַּיַּבָּשָׁה, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה לא בָּא שׁוּם אָדָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זֶה סָמוּךְ לִשְׁנָתַיִם, וּבִפְרָט שֶׁלּא בָּאנוּ לִקְבּעַ דִּירָתֵנוּ וְגַם הָרַב ר' זְאֵב מִבּוֹלְטֶע אָמַר לָנוּ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, אַתֶּם הֶחֱיִיתֶם אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
And behold — on that day — Erev Shabbas Kodesh — at the time we were in the courtyard of the synagogue to immerse in the mikveh — there met us a certain poor Sephardic man who stood there in the courtyard. For most of the simple poor and even somewhat respectable ones had no lodgings there except in the courtyard of the synagogue — only the most respectable were given lodgings at Rabbi Moshe Gabbai's where we stayed. And this Sephardic man was from Tzfas. And he knew how to speak a little in our language. And we spoke with him. And it was a pleasure for us. And within their words — one named Rabbi Yehuda from the city came. And from within their words — they informed us that there was a ship wishing to leave after Yom Tov to Sidon. And Rabbi Yehuda promised to inform us of this. And this was very good news for us in such a place.
Loading comments…