קנט

בְּחֵיפָה יָשַׁבְנוּ עַד יוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת מַטּוֹת וְהָיָה לִי לְנַחַת מַה שֶּׁנִּתְעַכַּבְתִּי בְּחֵיפָה, שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹד כַּמָּה יָמִים, בִּפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁנִּכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּא תְּחִלָּה לְחֵיפָה, וְשָׁם תֵּכֶף זָכָה מַה שֶּׁזָּכָה וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל הַיָּמִים טוֹבִים מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד אַחַר סֻכּוֹת בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר זָכִינוּ לִדְרךְ בְּאַדְמַת קדֶשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁדָּרַךְ שָׁם רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: