Chapter Seventy-Eight: Shoshanas Yaakov
ישראל סבא - Yisroel Saba
"אַתָּה נִגְלֵּיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשֶׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם,
Rabbi Yisroel and the Chassidim sing Purim melodies:
מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלְךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר.."
"The rose of Yaakov rejoiced and was glad when they all saw together the techeles of Mordechai. Their salvation, their salvation was forever — and their hope, their hope in every generation and generation."
אַיי יַי יַי, זֶה הַנִּגּוּן מִגַּן-עֶדֶן, נִגּוּן כָּזֶה...
"To make known, to make known, to make known… That all those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated — shall not be humiliated forever, all those who take refuge in You! Shall not be humiliated forever, all those who take refuge in You!"
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא יָבִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַנִּגּוּן הַזֶּה. זֶה הַנִּגּוּן - זֶה עוֹלַם הַנִּגּוּן!
Oy yoy yoy — the melodies we received from Rabbenu! One must absorb the melody and the words. This is such an awakening. Purim — this is the light of Mashiach. And then is the time to make known to the entire world!
אַיי, אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ הַחַזָּן עָמַד לִפְנֵי הָעַמּוּד וְטָעַן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּכָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.. מִי רָאָה כָּזֶה!
Both of them — both melodies — I remember. The first time, the second time — I heard these melodies and had such an awakening. Until today I feel the awakening — until today!
וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה מִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה שֶׁל לֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְּפִלָּה "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.." הָיָה כֻּלּוֹ הִתְבּוֹדְדוּת, כֻּלּוֹ אֱמוּנָה וֶאֱמֶת וַעֲנָוָה. וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר עוֹד לֹא מַסְפִּיק. אֲנִי שָׁמַעְתִּי כַּמָּה שָׁעוֹת אֵיךְ הוּא בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ", זֶה רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא מְתַקֵּן אוֹתָנוּ. אֲנַחְנוּ מְיַאֲשִׁים עַצְמֵנוּ, וְהוּא מְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ, מְחַיֶּה אוֹתָנוּ, מְחַזֵּק אוֹתָנוּ...
When I recall hearing this melody once — I become a different person. The awakening is without end, without limit. Yes. And I saw that all those I supported after the passing of Rabbi Yisroel Kardoner — in Yerushalayim there was Rav Shlomo Weksler and Rabbi Noson the husband of Gitle, and Rav Gedalyah Berger — I literally saw the resting of the Shechinah [Divine Presence].
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאֲנִי חִכִּיתִי כָּל הַשָּׁנָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כָּל הַשָּׁנָה אֲנִי חִכִּיתִי לִשְׁמֹעַ הַחַזָּן אוֹמֵר הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה "כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ כָּל שׁוֹפָר, וּמַאֲזִין וּמַאֲזִין, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּוֹמֶה לָךְ..", זֶה רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל רַבֵּנוּ.
"The rose of Yaakov rejoiced and was glad when they all saw together the techeles of Mordechai" — not merely glad: "rejoiced and was glad!"
אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת זֶה הַנִּגּוּן וְחִבַּרְתִּי אוֹתוֹ בְּיַחַד עִם נַ נַחְ, זֶה פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע. הוֹ.. הַנִּגּוּן כָּל-כָּךְ יָפֶה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתִּי נִגּוּן כָּזֶה - נַ נַחְ. נַ נַחְ זֶה הַנִּגּוּן הוּא חָדָשׁ, זֶה שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הוּא מוֹדִיעַ: "הַשֵּׁם מֶלֶךְ, הַשֵּׁם מָלָךְ, הַשֵּׁם יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", זֶה הַנִּגּוּן!
Why "rejoiced and was glad"? "When they all saw together the techeles of Mordechai." "Together" — what is "together"? Unity and love. Together — that they all gathered in peace and love. Then Rabbenu will be revealed in the world.
הוֹי, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה מֵאִתָּנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה...
"The techeles of Mordechai" — Mordechai the Jew. Mordechai is the tzadik. And Mordechai the unique one — who did not bow and did not prostrate himself. This is "the techeles of Mordechai" — the light of Mordechai!
הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֶה תִּקּוּן כָּזֶה שֶׁאֵין לָנוּ מוּשָׂג!
Oy vey — even though I heard from our people a hundred times "the rose of Yaakov rejoiced and was glad" — it was for me as new, as if I had never yet heard it at all. It was with such awakening, such emunah, such joy… that it was new!
כָּל הַשָּׁנָה עוֹשִׂים עֲבֵרוֹת וְתַאֲווֹת, וְהוּא הַכֹּל מְנַקֶּה, מְטַהֵר, "אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים!"
Shoshanas Yaakov [the rose of Yaakov] — this is a great matter. Shoshanah [rose] — this is a very awesome matter. One sees in Psalms: "For the conductor, upon the Shoshanim, of Asaf" — "for the conductor, upon Shoshan." Shoshanas Yaakov — this is the matter of the forehead of the people of Israel: the forehead of Yaakov. And also — around the roses grow thorns, and the rose emerges from the thorns. Shoshanas Yaakov — this is a great matter. This is Breslov!
כָּל הָעוֹלָם, כָּל אֶחָד מָלֵא כְּתָמִים, הוּא בָּא לְרַבֵּנוּ לִפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הוּא מְסַפֵּר לוֹ כָּל הַצָּרוֹת, אָז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עוֹשֶׂה לוֹ כְּבָר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עוֹבֵר בְּלֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה עִם כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ, הוּא מַעֲבִיר אוֹתָם הָרִאשׁוֹנִים בַּמִּשְׁפָּט. עוֹרֵךְ-דִּין טוֹב כָּל-כָּךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מֵאִתָּנוּ חֲדָשִׁים, בְּנֵי-אָדָם חֲדָשִׁים, עוֹלָם חָדָשׁ!
Rabbi Yisroel danced on Purim — "to make known, to make known, to make known…" He could not move on from the word "to make known." And so every single one of our people said every word: "to make known, to make known, to make known…" — that their salvation was forever, and their hope in every generation and generation.
אוֹי אוֹי, כָּל-כָּךְ נָעִים הַמִּלָּה 'אוּמַן'. קַל, קַל וְיָפֶה, אוּמַן...
To make known to us — to tell us: "to make known, to make known, to make known — that all those who hope in You." If the world knew of this — all would be holy tzadikim. Yes. Only the essential is: we with our cleverness — we do not believe that it is possible to repair such sick ones in these generations. How is it possible? So they despair of themselves.
עַכְשָׁו, עַכְשָׁו בָּרוּךְ הַשֵּׁם נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל כָּל הָעוֹלָם לָבוֹא לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְאוּמַן. בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת, בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, מִלּוּד לְאוּמַן.
Ahh! One must make known: "that all those who hope in You" — all who hope: everyone who hopes in Hashem — whoever he may be!
נוּ, רוֹאִים נֵס כָּזֶה, כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁשִּׁבְעִים-שְׁמוֹנִים שָׁנָה הָיָה סָגוּר אוּמַן, לֹא הָיְתָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לַחֲשֹׁב שֶׁיִּהְיֶה פָּתוּחַ, וְעַכְשָׁו נִפְתַּח לְכָל הָעוֹלָם. רוֹאִים שֶׁהַקּוֹמוֹנִיזִים הָיָה חָזָק כָּל-כָּךְ, וְעַכְשָׁו הַקּוּמוֹנִיזִים אֵינָם, הֵם כֻּלָּם אֶצְלוֹ בַּקֶּבֶר. אוּמַן הָיְתָה עִיר יְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיעַ אֵילֶהָ שׁוּם בֶּן-אָדָם. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה, לְצָרְפַת, לְכָל הָעוֹלָם; לְאוּמַן - לֹא. אַנְגְּלִים גְּדוֹלִים, חֲכָמִים - לְאוּמַן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיעַ. כִּי הֵם הָיוּ שׂוֹנְאִים הַדָּת, הַשּׂוֹנְאִים לֹא נָתְנוּ לְהַגִּיעַ לְאוּמַן. אִם אֶחָד הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְאוּמַן הָיוּ כָּל הָעִתּוֹנָאִים, כָּל הָעוֹלָם, הָיוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה: "הוֹ.. אֶחָד הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְאוּמַן".
"All those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You!"
הָאֲנָשִׁים הָיוּ מְבַקְּשִׁים וִיזָה וְהַקּוֹמוֹנִיזְם הָיוּ אוֹמְרִים לְכָל הָעוֹלָם: "לְאֵיפֹה אַתֶּם רוֹצִים לְהַגִּיעַ, לְאוּמַן? לֹא! אוּמַן לֹא!"
Our holy Rabbenu elucidates the verse: "Be strong and let your heart take courage — all who hope in Hashem." Be strong and let your heart take courage — even whoever he may be: be strong and let your heart take courage. Do not fall, G-d forbid. "Be strong and let your heart take courage" — be strong and courageous!
וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לְאוּמַן בִּגְנֵבָה וּבְצַעַר גָּדוֹל, סָבַלְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד. כָּל מִי שֶׁבָּא לְרַבֵּנוּ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה לוֹ נִסִּים גְּדוֹלִים אֵיךְ שֶׁנִּשְׁאַר בַּחַיִּים, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם כֻּלָּם חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל עַכְשָׁו רַבֵּנוּ אָמַר לַקּוֹמוֹנִיזְם שֶׁיֵּלְכוּ, שֶׁיֵּלְכוּ לְרוּסְיָה. לֹא יוֹדְעִים אֵיפֹה הֵם, לֹא נוֹתָר אַף אֶחָד מִכָּל הַקּוֹמוֹנִיזְם, הָלְכוּ כֻּלָּם לַקֶּבֶר. בְּלִי כַּדּוּר, בְּלִי מִלְחָמָה, בָּא הַקֵּץ שֶׁלָּהֶם. הֵם הָלְכוּ לְעוֹלָם וָעֶד!
Yes — as is written in the Petek: "My dear student — I took great pleasure in your service. And regarding you I said…" "I took great pleasure in your service" — just as you are. Nu — be strong and let your heart take courage in the service of Hashem. And immediately after — the signature: Na Nach Nachma Nachman MayUman. This signature — it is the knowledge. He makes known to us this. Such a signature was never yet in Rabbenu's lifetime. This was only revealed in this Petek. This is a new revelation — it is the song that will be revealed in the future: simple, doubled, tripled, quadrupled. Na Nach Nachma Nachman MayUman.
פִּתְאוֹם נִפְתַּח אוּמַן לְכָל הָעוֹלָם. עַכְשָׁו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש אָמַר לַקּוּמוֹנִיזִים שֶׁיִּכָּנְסוּ לַקֶּבֶר וְהוּא כָּבַשׁ כָּל הָעוֹלָם, הוּא נִמְצָא בְּאוּמַן וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לָבוֹא לְרַבֵּנוּ. כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה - יֵשׁ אוּמַן, יֵשׁ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, אָז נִתְגַּלָּה כְּבָר, יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם.
This is a new revelation — this is the redemption! The entire redemption depends on it!
פֶּלֶא כָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לָבוֹא לְרַבֵּנוּ, וְהוּא מְתַקֵּן אוֹתָנוּ, הוּא עוֹזֵר לָנוּ, הוּא מְחַיֶּה אוֹתָנוּ, הוּא נוֹתֵן בָּנוּ חָכְמָה וְשֶׂכֶל וְדַעַת וְאוֹר כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּלֶּה לְכָל הָעוֹלָם וְיָכוֹל כָּל אֶחָד לָבוֹא אֲפִלּוּ בְּלִי וִיזָה. מָה, אֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּעִים? בִּשְׁבִיל מָה לָנוּ כָּל הַצָּרוֹת?
If we were the ones saying this — then who are we? But what our holy Rabbenu revealed: this is still not even a drop from the sea. He revealed only a little that holds the great — only a little, a drop from the sea of his greatness. And he knew how we need him in every word and word of his — so that we recognize Hashem and merit yiras shamayim and emunah and truth.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא מַכְרִיז וּמוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ אוּמַן בָּעוֹלָם, מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים! יָבוֹאוּ אֲוִירוֹנִים מֵאַנְגְּלִיָּה, מִצָּרְפַת, מֵרוּסְיָה וּמֵאִיטַלְיָה, יָבוֹאוּ מִן אֲמֶרִיקָה, יָבוֹאוּ מִכָּל הַמְּדִינוֹת, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, מִכָּל הָעוֹלָם, יָבוֹאוּ כֻּלָּם לְאוּמַן. כָּל הָאֲוִירוֹנִים יַגִּיעוּ לְאוּמַן, כָּל הָאֲוִירוֹנִים מִכָּל הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לְאוּמַן לְעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הָאֲוִירוֹנִים כָּל הַיּוֹם יָבוֹאוּ. הוֹ.. יִהְיֶה שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָם, "יֵשׁ אוּמַן, יֵשׁ אוּמַן בָּעוֹלָם!"
Oy — such words! The grandson of the Baal Shem Tov…
רַבֵּנוּ אָמַר בִּזְמַן שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא הֵבִינוּ אֶת זֶה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בָּאֲוִיר, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה נְסִיעוֹת בָּאֲוִירוֹן. הוּא גִּלָּה אֶת הָאֲוִירוֹן לִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה, הוּא גִּלָּה עוֹד כְּשֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מִזֶּה, לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בָּאֲוִיר, אֵיךְ?
I saw genuinely upright people — holy tzadikim. I saw how they held themselves in the utmost lowliness — the utmost lowliness. And they gave themselves life through: "to make known, to make known, to make known — that all those who hope in You." Even I — as I am. Yes.
זֶה אֶחָד מֵהַסִּימָנִים שֶׁל מָשִׁיחַ - שֶׁיִּהְיֶה רֶכֶב כָּזֶה שֶׁיִּסַּע בָּאֲוִיר. מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד הַשֵּׁם, אָז יִסַּע לַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, שֶׁיָּאִיר בּוֹ.
This is great knowledge: "to make known." What to make known? "That they shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You." This one must make known — to ourselves, to the whole city, to the whole world. One must make known, make known, make known: that all those who hope in You shall not be put to shame, shall not be humiliated — shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You!
וְעַכְשָׁו יְכוֹלִים לִנְסֹעַ הָלוֹךְ וְחָזוֹר לְאוּמַן בְּחִנָּם, הָלוֹךְ וְחָזוֹר. מִי יְשַׁלֵּם - אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים. יְשַׁלֵּם מִי שֶׁיְּשַׁלֵּם, הַכֶּסֶף לֹא כְּלוּם; הָעִקָּר – אוּמַן. הָלוֹךְ וְחָזוֹר לְאוּמַן בְּחִנָּם. יִהְיֶה לָנוּ קַו מִלּוּד יָשָׁר לְאוּמַן. כֻּלָּם יָבוֹאוּ אֵלַי, כָּל הָאֲוִירוֹנִים וְכָל הָעֲשִׁירִים, כָּל הַכֶּסֶף יָבוֹא לְאוּמַן. כֻּלָּם יָבוֹאוּ לְאוּמַן לְרוּסְיָה וְכָל הַדּוֹלָארִים יִהְיֶה לָרוּסִים, כָּל הַדּוֹלָארִים שֶׁל אֲמֶרִיקָה. יָבוֹאוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָרוּסִים בְּכָל שָׁנָה יִתְחַדְּשׁוּ, הֵם יִרְאוּ שֶׁבְּכָל שָׁנָה בָּאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַשָּׁנָה קוֹדֶמֶת, הֵם יִשְׂמְחוּ מְאֹד, הֵם יִתְיַהֲדוּ, כָּל הָרוּסִים יִרְאוּ שֶׁזֶּה טוֹב. אוּמַן יִהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד, מִכָּל הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לְרַבֵּנוּ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַן אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה גֵּט. כָּכָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר, הוּא אָמַר: "כֻּלָּם יִזָּהֲרוּ מְאֹד לָבוֹא בְּכָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֵלַי", לְאוּמַן. בְּאוּמַן - יֵשׁ שָׁמָּה כָּל הַבְּרָכוֹת, כָּל הָרְפוּאוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת!
This is the knowledge of Purim — such knowledge. This is simple — but in it is contained "a little that holds the great." There is an ocean in it — a wellspring of wisdom. But there are levels. Not everyone merits to see what is in this. But every single one of our people was joyful. He danced in another world — in his own special world. Each one had such powers that he was transformed from his fellow. But each one — all of them — merited to feel the light of Rabbenu through Rabbenu.
יָבוֹאוּ כָּל הָעוֹלָם וְהַגּוֹיִים יְקַבְּלוּ כֶּסֶף וְיִתְּנוּ לָנוּ הָעֲצָמוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. הֵם צְרִיכִים כֶּסֶף, הֵם רוֹצִים כֶּסֶף, הֵם עֲנִיִּים גְּדוֹלִים, אֵין לָהֶם לֶחֶם, אֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, אָז בִּשְׁבִיל כֶּסֶף הֵם יִתְּנוּ הַכֹּל. הַמֶּמְשָׁלָה יִתְּנוּ כֶּסֶף וְהַגּוֹיִים הֵם יִתְּנוּ הָעֲצָמוֹת.
"To make known" — our holy Rabbenu makes known to us: "that all those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You." This is such a knowledge — that through it one can be every day and at every time entirely new!
עַכְשָׁו אֲנִי בֵּן מֵאָה וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי הָיִיתִי בְּרוּסְיָה עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְנִסִּים גְּדוֹלִים שֶׁאֲנִי יָצָאתִי בַּחַיִּים, כִּי אֲנִי כְּבָר חָלָשׁ וְזָקֵן, אֲבָל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא מְחַדֵּשׁ אוֹתִי...
This is Purim: "all those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You." Even we — even the most destitute of the world. This is Purim. Purim is the opposite of Amalek. This is the tzadik — Mordechai the tzadik.
כָּל הָעוֹלָם יִשְׂמְחוּ וִינַגְּנוּ נִגּוּנִים שֶׁלָּנוּ, יִהְיֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּירוּשָׁלַיִם, בְּאוּמַן וּבְכָל הָעוֹלָם. כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַחֲכָמִים בִּנְגִינָה, הֵם אוֹמְרִים: "נִגּוּנִים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ בְּרֶסְלֵב - אֵין!"
The light of Purim surpasses even Shabbos — even all the festivals: the joy of Purim.
הַגְּאוֹנִים הַגְּדוֹלִים אוֹמְרִים: "כְּמוֹ רַבִּי נַחְמָן - אֵין!"
There will be a new world. The world now is chaos and void and darkness. Our holy Rabbenu said: "Previously all the beginnings were from Pesach. But now — from Purim!"
הוּא כָּל הַתּוֹרָה וְכָל יִשְׂרָאֵל, הוּא הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוּא יְתַקֵּן אֲפִלּוּ כּוֹפְרִים שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵהַיַּהֲדוּת, מֵהַתּוֹרָה, הוּא יְקָרֵב אוֹתָם וְיִהְיֶה מֵהֶם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. כָּל הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לְרַבֵּנוּ, יִהְיֶה הַרְבֵּה בָּתֵּי-כְּנֶסֶת וְיִלְמְדוּ וְיִרְקְדוּ וְיִהְיֶה שִׂמְחָה כָּזֶה...
Purim, Purim… What was — what I saw! I heard this seventy years ago — and how I remember it now. It is lodged in my heart forever. It entered my soul and will never leave me — for ever and ever!
יִהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים? כָּל הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאֵיךְ יִהְיֶה וּמַה יִּהְיֶה, לֹא יִהְיֶה מָקוֹם. אִם-כֵּן לֹא צְרִיכִים לִנְסֹעַ לְאוּמַן. יְרוּשָׁלַיִם, רַק צָרִיךְ לִהְיוֹת מָקוֹם בִּשְׁבִיל כָּל הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיפֹה לַעֲמֹד. יָבוֹאוּ כָּל הָעוֹלָם וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּל הַמְּטוֹסִים לֹא יַסְפִּיקוּ, כַּמָּה מְטוֹסִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לֹא יַסְפִּיקוּ לִנְסֹעַ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בִּירוּשָׁלַיִם!
When I saw how our people danced with great joy: "that all those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You" — they gave me a new spirit for all the days of my life. They cried out: "To make known, to make known, to make known, to make known… that all those who hope in You shall not be put to shame and shall not be humiliated — shall not be humiliated forever — all those who take refuge in You!" Ayy yay yay… Would that we merited to this — for we do not believe how it is possible. Such sick ones as in this generation — how can there be healing for them? How can they be repaired? How is it possible!
הוֹ.. אֵיזֶה חֲתוּנָה יִהְיֶה לָנוּ, אֲנִי לֹא יָכוֹל כָּל-כָּךְ לְצַחֵק, אֵין לִי כֹּחַ...
We have fallen and become so distant in these generations — in this darkness — in this orphaned generation. This generation is orphaned if there is no our holy Rabbenu. The world does not know of our holy Rabbenu. If the whole world knew of our holy Rabbenu — the redemption would have already come long ago. Mashiach would already have come long ago. But our holy Rabbenu said: "I have finished and I will finish." "Their salvation was forever — and their hope in every generation and generation" — as we are: each one as he is. Yes.
הָעוֹלָם יִסְּעוּ לְאוּמַן? כָּל הָעוֹלָם יִסְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם! אִם לֹא יְרוּשָׁלַיִם אָז אוּמַן, אוֹ יְרוּשָׁלַיִם אוֹ אוּמַן. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא פֹּה וְהוּא יָבוֹא לְפֹה וְנַעֲשֶׂה פְּלָאוֹת, פְּלָאוֹת! אֲנַחְנוּ רוֹאִים כְּבָר פְּלָאוֹת - נַ נַחְ, זָכִינוּ לְנַ נַחְ! כָּל הָעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מִנַּ נַחְ, רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ גִּלָּה אֶת זֶה, אַתֶּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן! הוּא הוֹדִיעַ לָנוּ, גִּלָּה לָנוּ...
Our holy Rabbenu said: "Got firt tamid ois! Hashem always prevails!"
כָּל אֵלֶּה שֶׁלּא זָכוּ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ - אוֹי יִהְיֶה לָהֶם גֵּיהִנָּם, גֵּיהִנָּם כָּזֶה.. הֵם עָזְבוּ אוֹצָר כָּזֶה חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה בָּעוֹלָם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא הוֹדִיעַ לָנוּ, גִּלָּה לָנוּ טִפָּה מִן הַיָּם מַה שֶּׁהוּא, הוּא נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן. כָּל הַלּוֹמְדִים לֹא בִּקְּשׁוּ וְלֹא רָאוּ וְאֵינָם יוֹדְעִים, אֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים, אֲבָל נֵדַע בְּקָרוֹב יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם.
"Be strong and let your heart take courage — all who hope in Hashem." All who hope — including us and all the most degraded in the world and all the most distant in the world. Yes.
הוּא יְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַתִּקּוּנִים תָּלוּי רַק בַּהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ. כָּל הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁלָּנוּ, שֶׁל כָּל הָעוֹלָם - תָּלוּי רַק בַּהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ!
Our holy Rabbenu attained such kindnesses — new, wondrous kindnesses as have never yet existed in the world. Not yet known. Not yet revealed in the world. This is new! He attained in the Torah — he attained such attainments: there is no despair in the world at all!
אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי אֶהְיֶה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בַּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לְרַבֵּנוּ. אֲנִי הָיִיתִי בְּאוּמַן לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם, וְהַשָּׁנָה.. אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה בִּירוּשָׁלַיִם. נִרְאֶה...
Oy — who can tell, who can speak…
אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי כָּל יְמֵי חַיָּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר בְּרַשְׁבִּ"י, וְעַכְשָׁו נִכְבַּשׁ יְרוּשָׁלַיִם, אוּלַי רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּהְיֶה בִּירוּשָׁלַיִם בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי זֶה מָקוֹם שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת...
Oy yoy yoy — I saw how the lives of our people were always new. And the joy was settled upon their faces and upon their whole bodies. They had no livelihood and there could have been confusions. Rav Gedalyah Berger — his wife was sick with tuberculosis and he was poor. By miracles — he lived by miracles. And he was always joyful — always served Hashem with joy. In the world one does not see such joy, such service, such emunah. One sees it only with Rabbenu Rabbi Nachman!
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה לְכָל הָעוֹלָם מִי הַמַּנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל - נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, זֶהוּ הַמַּנְהִיג שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הוּא הָרַבִּי!
Our people did not become this way by themselves. They became this way through Rabbenu — through his words. And each person — even in these generations, even always: whoever truly wants and relies upon and trusts our holy Rabbenu that he will draw us close to Hashem and the Torah — it is in his hand.
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא אָמַר תּוֹרָה בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', מַה הוּא אָמַר? הוּא אָמַר: מִי הָרַבִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל? שְׁמִי נַחְמָן - נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, זֶהוּ הָרַבִּי שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל!
As we are — we are already lost. Without Rabbenu we are… nothing!
כָּךְ כָּתוּב בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', "רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - רָאשֵׁי-תֵבוֹת רַבִּ"י", הוּא הָרַבִּי. הוּא גִּלָּה לִפְנֵי הַכֹּל, הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' לְכָל יִשְׂרָאֵל, "רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - רָאשֵׁי-תֵבוֹת רַבִּי". הוּא יוֹדֵעַ לִהְיוֹת רַבִּי.
Without Rabbenu it is impossible to repair — impossible to heal such sick ones. But our holy Rabbenu merited to this: that he can heal even those who have no hope at all. He attained such attainments — the mercies of Hashem, the kindnesses of Hashem — not yet revealed in the world. And through this he can take out everything from the abyss, from the mud, from impurity. He repairs the entire world — all the wicked, all the heretics, all the enemies. All of them — he repairs them. There are no words — there are no words to speak!
מִי הָרַבִּי? רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָרַבִּי, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב - הוּא הָרַבִּי! מִי הָרֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, הוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא הָרַבִּי!
Our holy Rabbenu said: "Even if there are sick people who have no healing — I can heal even such sick ones!" So he said — so it is written in the book. There are things that no repair can reach and no one can help — "but I can do everything" — and Rabbi Yisroel indicated with the palm of his hand upon himself — he can do everything. Yes.
זֶה גִּלָּה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ, שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. הוּא הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ, הוּא לֹא שַׁקְרָן, הוּא הָרַבִּי. הוּא נַעֲשָׂה רַבִּי, הוּא תָּמִיד הָיָה רַבִּי, אֲבָל הָיָה בַּחשֶׁךְ וְלֹא נָגְעוּ בּוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר יְכוֹלִים לוֹמַר עָלַי בְּכָל יוֹם, בְּכָל עֵת, מָתַי שֶׁרוֹצִים. כְּבָר כָּל הָעוֹלָם אוֹהֲבִים וְרוֹצִים אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּלִי הִשְׁתַּדְּלוּת, בְּלִי רַבָּנִים. נַעֲשָׂה הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ, זֶה רַבֵּנוּ הַקָדוֹשׁ.
One needs truth and emunah — and from the entire world are made tzadikim: from all the wicked, from all the heretics — tzadikim are made. Even the secular know of this.
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר גִּלָּה מִי הוּא הָרַבִּי. מִי הָרַבִּי? נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא יְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם עִם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ - נַ נַחְ. מַסְפִּיק לְכָל הָעוֹלָם נַ נַחְ. בַּשֵּׁם הַזֶּה נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן הוּא כָּל הַתּוֹרָה וְכָל הַחָכְמוֹת וְכָל.. הַכֹּל!
Nu — why are you silent? One can already speak — one can already make known every Shabbos, every day and day, all the days of our lives: to make known, to make known, to make known…
Loading comments…