רבי יונתן משתעי-סימן י"ח

אות א

למשל וכו' יוצא האות ב' וכו'. להפך בדבריו הקדושים מסופם לתחלתם, בא תבא בדבר המאמר חז"ל, איזהו חכם הרואה את הנולד, שהוא סוף המעשה והמלכות המוב"פ, ששרשה בהחכמה והמחשבה תחלה המוב"פ. שמתחלה עלה במחשבתו יתברך להוציא אל הפועל את ההשלמה [והתכלית דתכלית וכו'] בנין אבני בית המלכות המוב"פ, שיהיה לעתיד כשיהפך לכל העמים שפה ברורה והדיבור, מסופו לתחילתו, לקרוא כולם בשם ה' בהשלמת האמונה המוב"פ:

כי מעוצם קשרי הבריאה ממעלה למטה וממטה למעלה [כמובן בפנים, שחרון אף, והמתקתו ברחמים אצל האדם, גורמת גם למעלה אצל השם יתברך והצדיקי אמת], גם מי שזוכה כעת לשלימות אבני האמונה הברורה [גם מדרכי האמורי לבל יאמר צבי הפסיקו וכו', שעל זה יסובב הכתוב המוב"פ, תמים תהיה עם ה' אלוקיך], שבזאת היה ראוי בוודאי לעטרת צבי המוב"פ. אבל הקלקולים שמזולתו, יגרמו ויטילו פגם גם ברחמיו בעצמם כמוב"פ. כי [ב]הסתרת הפנים של שאר הנפשות, כשמסתירים והופכים פניהם מאתו יתברך, בקלקול והתמעטות האמונה. גורמים כמו כן, אצלו יתברך, והצדיקי אמת, הסתרת פניהם מלהנהיג את הנפשות. אף שבאמת כל שרשי הנפשות האלה הוא בנשמת הצדיק כמוב"פ, וכל אשר ירדו ונשתלשלו מהשם יתברך, ואחר כך מהצדיק האמת כמוב"פ, הוא להוציא אל הפועל הסוף מעשה [כי אם לאו היה הכל אחד כמובן במקום אחר]. ומהשתלשלות הזה בעצמו, נמשך מה שמסתירים פניהם, ומתרחקים לגמרי זה מזה, עד שעל ידי זה נתהווה זה לעומת זה בהסטרא אחרא, בחינת מלכות וחכמה וכו' כמוב"פ:

ואף על פי כן, לסוף יהיו נתהפכים כל הקלקולים לתיקונים [וכמובן בפנים, לענין מה שנקרא המלכות, "ארגז" דמקבעי בה אבנים], ובזה דייקא עתידה אשת ר' חנינא [הרומזת על שלימות בנין אבני אותיות הבית האמונה כמוב"פ] לשדיא ביה תכלתא, שהיא החיבור של סוף ותחתיות אותיות הבריאה והמעשה המוב"פ, בתחלת המחשבה כמוב"פ, להיות חכם הרואה וכו' כנ"ל:

כי אף על פי שכעת נתרחקו כל כך בהתרחקות, עד שדייקא זה התכלית מכל התכליתים, אי אפשר בשום אופן לקרבו להמחשבה כמוב"פ, כי עליו נאמר, עין לא ראתה וכו'. ומכל שכן בעקבות משיחא, שבאחרית וסוף ימי המעשה שבעולם הזה, שעל העת הזאת נאמר המאמר חז"ל המוב"פ, שהמלכות תהפך וכו'. אבל בכל זאת, תקוותינו חזקה, שכעת יהיה נבנה הבית על ידי השם יתברך בעצמו מן השמים כמוב"פ, עד שכעת דייקא, יהפך לכל העמים שפה ברורה וכו' כמוב"פ: