Siman sections
Siman 205
The Life of Our Leader Rabbi Nachman · חיי מוהר"ן
(כא) שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו, ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם, השיב לו ודבר עמו כמה דבורים, ובתוך דבריו ענה ואמר, המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשיעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, והתפלות העולים בכל פעם ופעם, ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר, והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים, כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת (איכה ד): "תשתפכנה אבני קדש" וכו', והנה שתי אבנים בונות שתי בתים שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה, והבתים הם בחינת (ישעיה נו) כי ביתי בית תפלה, נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים בתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים בתים חדשים יקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף אבן אחת, וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר, כמובא שם בספר יצירה עד שששה אותיות בונות כמה מאות בתים ויותר מזה, עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ועל פי זה ראה והבן והבט גדל השיעשועים והצרופים והחדושים והתפלות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות, אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את האבני קדש שהיו משלכין בראש כל חוצות, כי נכנסין ונאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן. [ועין בהתורה תקעו תוכחה בלקוטי תנינא סימן ח' מענין הבתים עין שם]. ענה ואמר, זה זמן רב שיש לי חלק בתפלות ישראל, כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל ועם מי מתפללין הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה איזה תנועה בעלמא בתפלה, ואפלו פושעי ישראל הכל על ידי [ואמר שענין זה הוא סוד מסודות נסתרים שלו]. [אמנם לא באר רבנו זכרונו לברכה מה שיכות ענין זה הנ"ל לאומין דוקא. אך כפי המבאר לעיל מעט מזער מה שרמז לנו קצת מענין ישיבתו באומין כי יש שם קדשת השם מנפשות רבות שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל, כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'. אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה, אשרי הזוכה להשיג באחרית הימים מעלת גדלת רבנו זכרונו לברכה וסוד הנהגותיו אשר פעל ועשה בזה העולם דברים נפלאים ומכסים מבני אדם ונעלמים מדעת אנושי מאד, והכל למען שמו הגדול והקדוש יתברך]. ואמר אז אשריכם שיש לכם רב כזה אני מקנא אתכם. עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד:
(21.) I heard from one man of our fellowship: when he traveled with him from Uman to Tiraovitze in that summer of 5570, he was speaking with him about himself, and said: "I am astonished — as one who has no portion in this world at all. And yet wherever we come, we have a place, and everything is ours." And he asked him: "But surely the world has a portion in you?" He replied to him and spoke with him several words — and among his words he answered and said: "The current-day small leaders, of low degree, do not understand and know at all what I am doing in Uman." And he elaborated at length on this — how greatly he was laboring in Uman — for the rectification of souls that he was rectifying there was immeasurably great and awesome. And he said: "Even with me myself — this is a great matter for me." And he said many more things about his great work in Uman at great length. And he said: "This that I did not flee from Uman when the fire broke out there [in Breslov] — this itself was a great thing." And he said: "When I set out to travel to Uman — know that I set out with great messeeras nefesh [self-sacrifice], an unfathomable messeeras nefesh. And I know that I will not return from Uman." And he also said: "I know that in Uman there are very great rectifications that I need to do there." And he said: "Do you know why I come to Uman? Because of the great massacre of Jews there, whose souls have not yet been rectified and they are waiting for me. And also in Uman there are great sinners — the greatest of sinners — whose souls need very great rectifications." [Said the transcriber: all of the above, and a great deal more about the same matter, was heard from that man, and the words were awesome and holy. But the majority is missing, and I write only what I recall. And it is all for the sake of His great and holy Name Blessed He.] And he then said: "Fortunate are you that you have such a Rabbi — I envy you." "Now it is already very difficult for another one to draw close."
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…