(כב) בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר נעשה תכף מליץ כמו שכתוב (איוב ל"ג): "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד, הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות, רק כשאומרם בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ, כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפלו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב.) כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר, כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך, אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש, כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת (ישעיה מ"ג): "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים]:
1
(22.) Regarding the matter of the melitz [advocate/intercessor] — meaning those who have mastery of language and eloquence — he said: when a person passes away he immediately becomes a melitz, as it is written [Job 33]: "If there be for him an angelic melitz, one among a thousand." For indeed a melitz is also the aspect of language and eloquence itself — for the melitz too, when he wants to advocate and defend someone, must express his advocacy in the manner of eloquent speech. For this one who wants to advocate — if he says those very matters in another language or in another style, he will not succeed in finding merit through his words — only when he says them in the manner of eloquent speech, in a manner that will be accepted. And he who has great mastery of language has great power [to advocate]. But there are sinful melitzim — the aspect of [Isaiah 43]: "And your advocates have transgressed against Me." [As is the case now generally, where most of those who compose in elevated language are great heretics.]
1
(כב) בענין המליצה [הינו בעלי לשון ומליצה] אמר שהאדם כשנפטר נעשה תכף מליץ כמו שכתוב (איוב ל"ג): "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד, הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות, רק כשאומרם בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ, כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפלו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לב.) כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר, כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך, אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש, כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת (ישעיה מ"ג): "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים]:
1
(22.) Regarding the matter of the melitz [advocate/intercessor] — meaning those who have mastery of language and eloquence — he said: when a person passes away he immediately becomes a melitz, as it is written [Job 33]: "If there be for him an angelic melitz, one among a thousand." For indeed a melitz is also the aspect of language and eloquence itself — for the melitz too, when he wants to advocate and defend someone, must express his advocacy in the manner of eloquent speech. For this one who wants to advocate — if he says those very matters in another language or in another style, he will not succeed in finding merit through his words — only when he says them in the manner of eloquent speech, in a manner that will be accepted. And he who has great mastery of language has great power [to advocate]. But there are sinful melitzim — the aspect of [Isaiah 43]: "And your advocates have transgressed against Me." [As is the case now generally, where most of those who compose in elevated language are great heretics.]
Loading comments…