(כג) אמר בבית רנ"נ שישב שם בשכנות, ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכנות, ועתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי. ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג): "ובל יאמר שכן חליתי", בדברי צחות שקורין ווערטיל, הינו שמחמת שהוא שכן ראוי שלא יהיה חולה. ונתבהלו השומעים ונפלא בעיניהם מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. (ועין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח' אות ז). ואם עיני שכל לך תבין מעט עד היכן היה מגיע שיחותיו ודבוריו הקדושים בפרט דברי צחות שלו:
1
(23.) He said in the house of Rabbi Nussun-Nussun, where he resided as a neighbor: "I have never in my life lived as a neighbor — and now I am a neighbor. It is fitting that my illness should thereby be canceled." And then he said this verse [Isaiah 33:24]: <span class="verse">"And no dweller shall say: I am sick."</span> And he said it as an elegant witticism (vertil) — meaning: since he is a neighbor (shakhen), it is fitting that he should not be ill. And those who heard it were astonished, and it was a great wonder in their eyes. For when that holy word came out of his mouth — it came out with all manner of grace, truth and holiness. Afterwards we merited to hear a very awesome Torah on Rosh Hashana about this, and it is connected to Likutay Moharan vol. 2, Torah 8, paragraph 7. And if you have an eye of intelligence, you will understand a little of how far his conversations and his holy words reached — especially his witticisms.
1
(כג) אמר בבית רנ"נ שישב שם בשכנות, ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכנות, ועתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי. ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג): "ובל יאמר שכן חליתי", בדברי צחות שקורין ווערטיל, הינו שמחמת שהוא שכן ראוי שלא יהיה חולה. ונתבהלו השומעים ונפלא בעיניהם מאד. כי כשיצא מפיו הדבור הקדוש יצא בכל מיני חן אמת וקדוש מאד. אחר כך זכינו לשמע תורה נוראה בראש השנה על זה והוא מחבר להשיחה של הבתים הנ"ל. (ועין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח' אות ז). ואם עיני שכל לך תבין מעט עד היכן היה מגיע שיחותיו ודבוריו הקדושים בפרט דברי צחות שלו:
1
(23.) He said in the house of Rabbi Nussun-Nussun, where he resided as a neighbor: "I have never in my life lived as a neighbor — and now I am a neighbor. It is fitting that my illness should thereby be canceled." And then he said this verse [Isaiah 33:24]: <span class="verse">"And no dweller shall say: I am sick."</span> And he said it as an elegant witticism (vertil) — meaning: since he is a neighbor (shakhen), it is fitting that he should not be ill. And those who heard it were astonished, and it was a great wonder in their eyes. For when that holy word came out of his mouth — it came out with all manner of grace, truth and holiness. Afterwards we merited to hear a very awesome Torah on Rosh Hashana about this, and it is connected to Likutay Moharan vol. 2, Torah 8, paragraph 7. And if you have an eye of intelligence, you will understand a little of how far his conversations and his holy words reached — especially his witticisms.
Loading comments…