סימן ג

גדולת מעשיותיו הק' כמו בדבר הפרצופים ופ]עולותיהם הנזכרים בכתבי האר"י ז"ל איך לדעתנו המגושמה שום תפיסה כלל ואעפ"כ כנים ואמתיים כל דבריו בלי שום דופי ח"ו, כן גבוה מעל גבוה נמצאים עולמות למעלה מעולמות [רוחניות ונעלמות שאין לדעתנו שום תפיסה בהם כלל] בפעולות והנהגות ומעשיות נפלאות שגם מהם בעצמם נשתלשלים כל הפעולות והנהגות ומעשיות נפלאות שגם מהם בעצמם נשתלשלים כל הפעולות והמעשים הנמצאים בזה העולם הגשמי רק שבסבת ההשתלשלות מעולם לעולם נאחזים היכלי התמורות להמיר ולהחליף כל פעולה וכל מעשה, ובתמורות וילופים שונים מדור לדור, ובדרך כלל אמת ונכון כל דיבור ודיבור שיצא מפי רבינו ז"ל בסיפור המעשיות, [למשל כשמספר שפ"א הי' מלך וכו'] אעפ"י שבאמת לית מחשבה תפיסה בהם כלל כו', כ"ז שמעתי והבנתי מדברי מורנ"ת ז"ל בע"פ וגם בכתב מובא קצת מענין זה, שכל מעשה נעשה במקום שנעשה (שו"ס מ"ג סעי' כ"ה).

כל הנזכר בס' שיחות וסיפורים אודות סגולת הקריאה בדברי רבינו ז"ל סובבים גם על המעשיות ובאופן אחר יותר (שו"ס כרך ו' א').

הקדמה לקצת רמזים במעשיות שבספר הספו"מ: הוא מה שכתבתי לעיל בכרך שני אות כ"ה, שהבנתי מדברי מורנ"ת ז"ל שכל מעשה נעשה במקום שנעשה, ושהם נמשכים ונשתלשלים גם כל המעשיות שבתורה נביאים וכתובים ושבהשתלשלותם באמצעות היכל התמורות נימורים ונחלפים מעולם לעולם בשינוים שונים (שו"ס שם).

הנה שמעתי ביום אתמול עשירי בשבת (יאצ"ט הצ' רש"ש) שסיפר מהור"ר אברהם נ"י בשם מוה"ר זלמן הרב ממעדוודווקא בשם הרהה"ג ר' נחמן הרב מטשעהרין ז"ל כי פ"א שאל אותו אדם שיתן להבינו בפשיטות ובשכל אנושי מהו פשט הכתוב בפ' ויצא (כ"ח ט"ז) ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי כי הלא בוודאי ידע יעקב אע"ה כי שכינת ה' וכבודו מלא כל הארץ ואין מקום פנוי ממנו ומה ידע עתה ולא ידע קודם לזה.

והשיב לו כי הנה אחז"ל בגמרא ברכות דף י' ע"א הני ה' ברכי נפשי כנגד מי כנגד הקב"ה וכנגד הנשמה מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה כל הגוף פי' המהרש"א ז"ל כי האדם נקרא עולם קטן בכל עניניו והיינו גופו של אדם, והנשמה שבגוף שהיא רוחניות היא כנגד הקב"ה בדמיון האחד דמה הקב"ה מלא כל העולם כש"כ מלא כלהארץ כבודו אף הנשמה מלאה כל הגוף שהוא כנגד העולם וכו'. והנה ידוע כי אינו דומה החיות שבאדם שבאצבעות הרגלים או שבמקום העקביים להחיות שבאברים הפנימים וכמחז"ל חתך מכאן וחי' וכו'. כי אם נחתך במקום נמוך ומגושם יותר אז עוד יוכל לחיות מה שאין כן בהלב או כדומה שש םעיקר חיותו ואם חסר ח"ו שם כל שהוא אינו יכול לחיות ח"ו כי עיקר החיות הוא בלב ושם משכן הרוח. ועוד חיות היותר גבוה הוא בראש במוח כי שם משכן הנשמה ואם יש איזה חסרון או כאב באיזה מקום בגוף מרגיש תיכף המוח שמלובש בכל הגוף, ושיוצאים משם צנורות לכל הגוף ואעפי"כ עיקר החיות היא רק בהמוח וציורא דגופא כציורא דמשכנא (עי' תי"ז ת"י דף כ"ז) וציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית (בלק"ת סי' ד') ושם (סי' ב') כי בביהמ"ק הי' ציורא דעובדא דבראשית וציורא דג"ע ע"כ המשיך הי"ת שם קדושתו והשרה שם שכינתו ית' דהיינו כביכול כמו הנשמה ששורה בגוף האדם ועיקר החיות בהמוח. וכן בבהמ"ק שכתוב והיו עיני ולבי שם כל הימים כמו שעיקר חיות האדם תלוי בלב ובמוח ששניהם נגד תפילין של ראש, ותש"י, שהם תש"ר כנגד בין העינים כמובא בלק"ת סי' מ' כי תפילין הם בחי' מוחין ונכנסים לפנים ובוקעים בעינים ומזה נעשה השגחת הי"ת כביכול שעי"ז נעשה קדושת אר"י בחי' אוירא דא"י מחכים כי עינים ע"ש החכמה נאמר וכתיב תמיטד עיני ה' אל' בה. ותפלין של יד הם כנגד הלב וזהו כנגד בחי' תפילין של יד הקב"ה בביתו כי יש ד' במקום הזה וכמובא בספר שערי אורה, יש בחי' חכמה, הוי' בחי' בינה, אם הוא בניקוד אלקים, נמצא יש ה' הם בחי' חכמה ובינה לבא. והנה ס"ת אכן' יש' ה' במקום' הוא אותיות נ'ש'מ'ה'. וידוע כי נשמה מבינה. והנה התגלות השכינה היתה שם בבנין שלמה המלך ע,ה שזכה לבנות ביהמ"ק והק"ה ושם היו הכרובים והי' מדבר מ'בין ש'ני ה'כרובים ר"ת משה וכן ס"ת של יש' ה' במקום' כי בקה,ק השרה ה' שכינתו ומשם יצא הדיבור לכל הנביאים. וע"כ נקרא ירושלים גיא חזיון שלכ הנביאים מקבלים משם נבואתם ואם לא חטא שלמה המע"ה הי' יכול לזכות לנבואת משה רבינו ע"ה, שידבר עמו ה' פנים אל פנים כמו עם מרע"ה, ובפרט שמובא בזוה,ק שהי' דומה למרע"ה ולמשיח שהי' יכול לדון בלי עדים כי אם ברוח הקדש, רק מרע"ה זכה לואתה תחזה לדון בראי', ושלמה המע"ה לדון בשמיעה, ככתוב ולב שומע, ומשיח צדקינו יזכה לדון בריח ככתוב והריחו ביראת ה'.

והנה ידוע חכמה בחי' ראי', ובינה בחי' לב שמע והם תרין רעין דלא מתפרשין, ואולי ע"כ נאמר בשלמה המע"ה חזית (בחי' ואתה תחזה) איש מהיר במלאכתו שהי' מהיר במלאכת ביהמ"ק, וע"כ זכה לדעת בחי' ביהמ"ק כמו המלכים משה ומשיח, וזה לפני מלכים יתיצב (משלי כ"ב), כי ריח של משיח צדקינו כנגד דעת כידוע ושלשתן חכמה בינה דעת הם כנגד ג' ראשונות שהם חשובים כאחד, ובהם נבנה המשכן וביהמ"ק.

והנה גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובמיתתם נקראים חיים. וע"כ דבר גדול הוא להשתטח על קברי צדיקים ולמדים אנו מכלב בן פונה וקבר רחל וקבר מרע"ה כמאמר חז"ל (עיין בהקדמת תיקון הכללי) וכביכול כן השכינה לא זזה מכותל המערבי לנצח כי גם כשהמקדש שוממים בקדושתם הם עומדים לעדי עד כי הי' בנין עדי עד בענין זה וכביכול כמו צדיקים שהם חיים וקיימים לעדי עד.

וע"כ הוא דבר גדול מאד לילך גם בזמה"ז לכותל המערבי שהשכינה שם הוא (ואדרבה יותר חשוב מזמן שביהמ"ק הי' קיים כמובא בספרים) והנכנס למקדש בזה"ז חייב כרת, וארז"ל בברכות דף ס"ב ע"ב אמר רב ביבי אריב"ל כל הרוקק בהר הבית בזה הזמן כאילו רוקק בבת עינו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א' ט') ע"כ שם גם היום עיקר החיות והשראת השכינה לנצח כמשכן הנמשה במוח והרוח בלב, וע"כ בזוה"ק תשא כתוב ירושלים לבא דכל עלמא (דברו על לב ירושלים) והיא באמצע כל העולם כמ ושהלב באמצע הגוף, וכן הוא נקרא ראש עפרות תבל כי כן הוא ראש כל העולם כראש האדם שהמוח והנשמה הוא שם וע"כ כתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה כי ממלמעלה מעולמות הרוחניים נמשכו בהשתלשלות כל העולמות עד העולמות הגשמיים, וע"כ כביכול כמו עיני ה' ולבו בחי' נשמתו ורוחו שם הם, כן זוכים בני ישראל בני ה' להשתלשל להם משם הנמשה והרוח, וע"כ אוירא דאר"י מחכים מוח כל אדם ולבו. ה' יזכנו לבנין ביהמ"ק בב"א ומובא בגמ' א"י גבוה מכל הארצות וירושלים והר הבית גבוה מכל א"י וככתוב וקמת ועלית אל המקום וכו' וכמו שהראש הוא גבוה מכל הגוף ומובא כן בסה"ק כי עיקר העלי' שהיא גבוה מהכל נאמר על מעלצתה ברוחניות וע"כ היא במעלה כמעלת הראש מכל הגוף האדם. (וע"י תיקון גדול לפגם הברית כמובא בלק"ת סי' ק"ט והעיקר בקה"ק ששם נכנס הכה"ג ביוה"כ שהוא המתקן כל השס"ה ימים שהוא בחי' תיקון הברית כמובא בלק"ה, וגם בזה"ז עדיין עיני ה' ולבו שם כל הימים והשכינה לא זזה מכותל המערבי הק' לנצח כמאחז"ל. והוא תיקון גדול גם בזמן הזה לילך לשם, ותיקון לפגם הברית כמובא בזוה,ק ח"ב כי הצדיק דר אצל כותל המערבי תובב"א).

וכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מחולדה וכן כל מה שיש בארץ יש בשמים וכן מהעולם העשי' לעולם היצירה וכן לעולם הבריאה עד להעולם אצילות ולמעלה גבוה מעל גבוה שרשי האצילות, ומשם סיפר אדמו"ר ז,ל סיפורי מעשיותיו ונמשך בהשתלשלות משם בשורש שהוא ברוחניות עד למטה שנעשה המעשה בעולם הזה ונתלבש שם השגות אורייתא דעתיקא סתימאה שיגלה לעתיד לבא משיח צדקינו כי רוחו רוח אלקים מרחפת על אנפי אורייתא ובעוה"ר הוצרך להתלבש ולהוריד א"ע למטה למטה למקומינו ולספר הדברים בלשון חול בל"א שמדברין בינינו שע"ז איתמר והוא מחולל מפשעינו כמובא בלק"א סימן קי"ח וכתוב שם שהדברים של החידוש של צדיק הדור הם בעצמם בחי' משיח כי רוחו מרחף ע"פ המים היינו התורה והיינו רוח פיו רוח ממללא וכו'.(קונטסר לק"מ ח"ג כ"ו-כ"ח סעיף י"ג).

פ"א אמר מוהרנ,ת זצוק"ל שבתחלת התקרבותו לרבינו זצוק"ל אם לא היה רואה אצל רבינו זצוק"ל מנורות של כסף (זילבערנע לייכטער) לא היה מתקרב (במובא בחיי מוהר"ן שזה מה שהאנשים כשרים מלובשים וכו' כי אפי' השי"ת כשרצה ליתן לנו התורה הלביש א"ע בסיפורי מעשיות כי כל ספר בראשית וכו' ע"ש). (אבינה ברזל כ"ב סעי' ט"ז באמצע).

כלל הראשון: הוא המסלה הנ"ל [בהקדמת מורנ"ת] אשר בה סולל וסבב בכל ספרו הק', כי מבלבד הנסתר והדרש שנמצא במאמריו הק' בעשרם ממקום אחר, וממאמר אחד לחבירו [וכ"פ נראה שגם עצם המאמר הוא כעין חידה והלבשה נפלאה להשגתו, כעין הלבשת השגתו בסיפורי מעשיותיו] עוד גם בבואם בסוג הנגלה, נכונים ונפלאים הם בחכמה ובתבונה הרישא והסיפא והמציעתא שבכל מאמר וענין מפרשים ומבארים זה לזה [הוא הפלאתו לבאר בדבריו מזה על זה בהפלאות שונות ובכל מאמר וענין, מניה וביה כי היא לימוד הנגלה אשר הוכן בהם להיות שוים לכל נפש, מלבד הנסתרות והדרושים שנמצא בהם ממאמר א' לחבירו]. (אעפ"י שגם עצם שבהם הואאור הנסתר דאתקרי רזא ברזי וסתרי תורתינו הק' אבל עוד נסתר לנסתר גבוה מעל גבוה וכו'). (כלל א', מהקדמת ביאור הליקוטים).