תּוֹרָה כז - רְצִיצָא ב
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה כז - רְצִיצָא ב
Torah 420
א. לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כֵּן יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד (צְפַנְיָה ג, ט). כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם, הֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם חוֹקְרִים זֶה עִם זֶה מַה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמֵהֲבָלָיו. וְהֵם מַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁהֵכִין לְעַצְמוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי 'אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד' (אָבוֹת פֶּרֶק ו). וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּמַמְשִׁיךְ וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵין מִתְוַעֲדִין יַחַד זֶה עִם זֶה, וְאֵין מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מֵהַתַּכְלִית. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְוַעֲדִים יַחַד לִפְעָמִים וּמְדַבְּרִים יַחַד, אֵין נִכְנָסִין דְּבָרָיו בְּלֵב חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה, כִּי מַחֲלֹקֶת וְנִצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בְּסִימָן קכ"ב. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל רֹב בְּנֵי־אָדָם, הִיא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְרַבֶּה עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. הַמָּקוֹם יְרַחֵם:
In proportion to the peace in the generation, so can one draw all the world to His service, may He be blessed — to serve Him with one accord [Zephaniah 3:9]. For through the peace between people, they speak with one another — and they investigate with each other what is the purpose of all the world and its vanities. And they explain to each other the truth: that in the end nothing will remain of a person except what he has prepared for himself after his death in the eternal world — for ""a person is not accompanied by silver, gold, precious stones, or pearls — only Torah and good deeds"" [Avos, chapter 6]. And through this each person casts away the falsehood of his money idols — and draws close to the truth — and turns and directs himself toward Hashem Yisborach and His Torah and His service. But when there is no peace — and all the more so when there is dispute, G-d forbid — then people do not gather together — and no one speaks with his fellow about the purpose. And even when they occasionally gather together and speak — the words do not enter the heart of one's fellow — because of the spirit of contention, dispute, hatred, and envy. For dispute and contention cannot bear truth — as explained in §122. It thus follows that the primary distance of most people from Hashem Yisborach is through the dispute that has multiplied in our many sins. May the Omnipresent have compassion.
ב. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים לְהַדְרַת פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ חָכְמָתוֹ בַּתּוֹרָה, וְיֵדַע לְבָאֲרָהּ וּלְדָרְשָׁהּ יָפֶה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים (שַׁבָּת קנ"ב), בְּחִינַת: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (וַיִּקְרָא יט, לב), בְּחִינַת 'שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב מֵעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם' (בָּבָא מְצִיעָא פ"ד). וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן בְּחִינַת יַעֲקֹב זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בְּרֵאשִׁית לג, יח), וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ וּבְתוֹרָתוֹ' (שַׁבָּת לג):
And through the rectification of the bris, one merits the illumination and splendour of the face [hadras panim] — that is, one's wisdom in Torah is refined — and one knows how to explain it and expound it beautifully according to the thirteen hermeneutical principles [shelosh-esrei midos] by which the Torah is interpreted. For this is the aspect of "hadras panim" [Shabbos 152a] — the aspect of: ""and you shall honour the face of an elder"" [Leviticus 19:32] — the aspect of the beauty of Yaakov, whose beauty was like the beauty of Adam [Bava Metzia 84a]. And through the aspect of the elder — the aspect of Yaakov — one merits peace — as it is written: ""and Yaakov came complete [sholeim"]" [Genesis 33:18] — and our Sages of blessed memory interpreted: ""complete in his body, complete in his money, complete in his Torah"" [Shabbos 33a].
ג. וּלְפִי הִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנַּ"ל, כֵּן זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ. כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁדּוֹרֵשׁ בָּהֶן אֶת הַתּוֹרָה:
And in proportion to the refinement of one's wisdom through the above-mentioned thirteen principles — so does one merit through this that one's voice of song [kol rinah] is refined. For the voice corresponds to the wisdom of the Torah discourses — the wisdom of the thirteen principles through which one expounds the Torah.
ד. וּכְשֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אֲזַי עַל־יְדֵי קוֹל רִנָּתוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם וְיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:
And when one's voice is refined — through the voice of one's song alone, without speech, the Holy One, blessed be He, saves him in his time of trouble. And through this one merits peace — and one can draw all the world to His service, may He be blessed.
ה. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְקּוֹל, שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ. וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית אוֹנִי" (בְּרֵאשִׁית מט, ג), זָכָה לְקּוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" (בְּרֵאשִׁית כז, כב). וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, וְאֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיעַ מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אָז טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ: "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" (תְּהִלִּים ק"ו מד), הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָאֻמָּה וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם:
And through the rectification of the bris one merits voice — that one's voice of song is refined. And Yaakov, who guarded his bris — as it is written: ""the beginning of my strength"" [Genesis 49:3] — merited voice — as it is written: ""the voice is the voice of Yaakov"" [Genesis 27:22]. And then through hearing his voice of song and melody alone — Hashem Yisborach sees who oppresses us — and which nation from the seventy tongues oppresses us — and saves us from the trouble. Therefore when there is, G-d forbid, some decree and trouble upon Israel from some nation, it is good to sing the melody of that nation that is oppressing them, G-d forbid. And this is: ""when He heard their song [rinatam"]" [Psalms 106:44] — meaning the song and melody of theirs as above. For through song and melody for the sake of Heaven one can arouse His compassion, may He be blessed — that He see our troubles that we have from that nation — and save us from them.
ו. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַקּוֹל הַנַּ"ל זוֹכִין לְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שִׁיר הַשִּׁירִים א, א) לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבָּת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה" (שְׁמוֹת טו, כג), וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוּוּ (סַנְהֶדְרִין נו), וְזֶהוּ: "וַ'תַּעַן לָ'הֶם מִ'רְיָם שִׁ'ירוּ לַה'" (שְׁמוֹת שָׁם, כא), רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם (עַיֵּן זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ג' קע"ו:):
And through the above-mentioned rectification of the voice one merits peace — in the aspect of: ""the Song of Songs which is Solomon's"" [Song of Songs 1:1] — to the King to Whom peace belongs. And for this reason — immediately after the voice of song of the Song at the Sea — they merited the Shabbos of peace — as it is written: ""and they came to Marah"" [Exodus 15:23] — and Shabbos was commanded at Marah [Sanhedrin 56a]. And this is: ""and Miriam answered them — sing to Hashem"" [Exodus 15:21] — the initial letters spell "Shalom" [peace] — for through this song they merited peace. (See holy Zohar, Part III, 176b.)
ז. וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבָּת שָׁלוֹם, כִּי דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת בִּבְחִינַת: "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר" (יְשַׁעְיָה לח, יז). כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם סַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים בִּבְחִינַת: "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" (שָׁם נז, יט), דַּרְכּוֹ לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת. כִּי כָּל הַחֻלְשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁאֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הָרְפוּאָה, וְכֵן חוֹלִי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" (תְּהִלִּים לח, ד), וּצְרִיכִין לְקַבֵּל רְפוּאוֹת עַל־יְדֵי מְרִירוּת, וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז מוֹשְׁכִים הָרוֹפְאִים אֶת יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ. כֵּן כְּשֶׁעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חוֹלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָיָה כִּמְעַט אֲפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאוֹת, רַק כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁבַּח עַל זֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּפָּסוּק הַנַּ"ל: הִנֵּה לְשָׁלוֹם וְכוּ', "וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי" (יְשַׁעְיָה לח, יז). וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל־פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים, וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל, וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים, כִּי אִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְזֹאת הַמְּרִירוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִסְבֹּל. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ"ל:
And specifically at Marah they received the Shabbos of peace — for peace tends to clothe itself in bitterness [m'rirus] — in the aspect of: ""behold, for peace — bitter is bitter to me"" [Isaiah 38:17]. Just as all medicines are bitter substances — so peace, which is healing for all things — in the aspect of: ""peace to the far and to the near, says Hashem, and I will heal him"" [Isaiah 57:19] — it tends to clothe itself in bitterness. For all illnesses, may the Merciful One spare us, are in the aspect of dispute — for there is dispute between the four elements [yesodos] as one overpowers another — and one needs peace which is the healing. And likewise the illness of the soul is in the aspect of dispute — for there is dispute between the soul and the body — as it is written: ""there is no peace in my bones because of my sin"" [Psalms 38:4]. And one needs healing through bitterness. And sometimes the illness prevails so greatly that the patient cannot bear the bitterness of the medicines — and then the doctors withdraw their hands from the patient and despair of him. So too: when sins — which are the illness of the soul — prevail greatly, G-d forbid, then one cannot bear the bitterness of the medicines. And there was nearly no hope, G-d forbid. But Hashem Yisborach is full of compassion — and when He sees in a person that he desires to return to Him, may He be blessed, but has no strength to bear the bitterness of the medicines — He has compassion upon him and casts all his sins behind His back [Isaiah 38:17] — so that he should not need to bear much bitterness for healing — only as much as he can bear. And this bitterness that comes upon him — certainly he can bear it. For Hashem Yisborach never sends upon any person bitterness and obstacles that cannot be borne and broken — even though his deeds would have warranted such as above.
ח. וְשָׁלוֹם הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִים לִזְכּוֹת בְּגוּפוֹ, הוּא בְּאַרְבַּע מָרוֹת שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. וְשָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת ס"ו): וְשָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ בְּלֹא קֻשְׁיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְרִיבוֹת כַּנַּ"ל (עַיֵּן סִימָן כ). וְאָז זוֹכִים שֶׁיִּתְקַיֵּם: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" לְאִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת: "לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צְפַנְיָה ג, ט) עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם:
And the above-mentioned peace one needs to merit in one's body — this consists of the four humours [moros] not overpowering one another. And peace in one's money — that one thing does not come and consume another — as our Sages of blessed memory said [Kesubos 66a]. And peace in one's Torah — without difficulties — which are the aspect of quarrels as above (see §20). And then one merits the fulfilment: ""and Yaakov came complete [sholeim] to the city of Sh'chem"" — an arousal of the aspect of: ""to serve Him with one accord [shechem echad]"" [Zephaniah 3:9] — through peace.
ט. וּלְזֹאת הַבְּחִינָה לְהָבִיא כָּל הָעוֹלָם לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה', אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ, וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל־כֵּן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד, כִּי אַדְּרַבָּה זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וַאֲזַי זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְזוֹכֶה לְזַכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל כַּנַּ"ל. וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:
And to attain this aspect — to bring all the world to call in the Name of Hashem — one cannot merit it except through the rectification of the bris. And when a person sees that thoughts of immorality come upon his mind and he breaks his desire — and diverts his mind from them — this is the primary repentance and rectification for the blemish of the bris that he blemished previously — each person according to his aspect. For this is the very aspect of exact counterweight repentance [t'shuvah ha-mishkal mamash]. Therefore let him not fall in his mind when he sees that evil and shameful thoughts strengthen against him — for on the contrary — specifically this is his rectification and repentance. For specifically through these thoughts coming upon him, and he overpowers them — through this specifically is the primary rectification and repentance as above. And through this he extracts the holy sparks that fell through blemishing the bris. And then he merits the rectification of the bris — and merits to refine the wisdom and the voice as above. And merits peace as above — through which one can draw all the world to His service, may He be blessed.
Loading comments…