פורים ג

הלכה ג על פי המאמר תקעו בחודששופר המתחיל מאמונה (בלקוטיתנינא סימן ה') עיין שם כלהמאמר. והכלל כשמתקנין פגם האמונה אזי נעשין מזה גרים והגרים מכניסין גאוה בישראל ועל ידי הגאוה נעשה פגם ניאוף ח"ו. והמגינים שבדור מעלין פגם תאוות ניאוף ונעשה מזה בחנית מוחין תפילין בחינת חותם דקדושה. ואזי הוא בחינת חלם על ידי מלאך שהוא בחינת אדם ולא חלום על ידי שד חץו שהוא בחינת בהמה. אבל יש להמאכלים חלק בחלום. לזה צריכין שמחה שהוא חיזוק המלאך ועיקר חיזור המלאך הוא בניסן. ואז היה ראוי שיתבטל פגם טומאה זו. אבל יש שבא על ידי קלקול המשפט וקלקול המשפט נעשה על ידי שמעלין טיפת עשו וישמעאל. ואזי על ידי קלקול כסאות למשפט נופלין אהבות מן המרכבה וכו'. ולזה צריכין קישור המרכבה בחינת מרכבו ארגמן וכו' (עיין שם כל המאמר היטב):

אות א והנה המן הרשע שהוא מזרע עמלק שהוא ממונה על פגם טומאה זו רצה להתגבר על ישראל בזמן גלות בבל שבעים שנה שהוא בחינת שינה (כמובא בספרים). והתגברותו על ישראל היה על ידי פגם המאכלים כמו שאמרו רז"ל מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. כי מאכלים טמאים הם בחינת פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע שפגם בו אדם הראשון שעל ידי זה פגם בטיפי המוח. ועל ידי זה נתקלל בעצבון תאכלנה. ועל כן עיקר התיקון על ידי השמחה היפך בעצבון תאכלנה. אבל אין יכולין לתקן כי אם מאכלים טהורים שתיקונם כשזוכין לאכול בשמחה כמבואר שם. אבל מאכלים טמאים שאסרה תורה אין להם שום תיקון. ועל כן מי שנהנה מהם נמשך עליו ח"ו בחינת בעצבון הנ"ל שהוא פגם חטא אדם הראשון שמשם נמשך ח"ו טומאה הנ"ל שממונה עליו המן עמלק. שעל ידי זה נתחיבו שונאיהן של ישראל כליה ח"ו. כל על פגם זה נאמר ביום אכלך ממנו מות תמות וזה שאמרור זל עוד מפני שהשתחוו לצלם וכו' והיינו הך ולא פליגי כי הא בהא תליא. כי השתחוו לעבודה זרה היינו פגם אמונה שהיא התחלת הפגם. ואחר כך נמשך מזה הפגפ אמונה פגם טומאה הנל (כמבואר שם במאמר הנ"ל עיין שם) וגם על אדם הראשון אמרו רז"ל שפגם באמונה כמו שאמרו רז"ל שכפר בעיקר. כי כל הבחינות הנ"ל קשורים זה בזה. פגם אמונה ופגם טומאה הנ"ל ופגם המאכלים ח"ו (כמבואר שם עיין שם היטב). כי אחיזתהמן היה מפגם עץ הדעת כמו שאמרו רז"ל המן מן התשובה מנין שנאמר המן העץ וכו' היינו כנ"ל. ועל כן רצה להתגבר בחדש אר שמת בו משה כי מיתת משה זה בחינת הסתלקות הדעת בחינת שינה. שאז הוא זמן התגברותו ח"ו כשאין תיקון בכל הבחינות הנ"ל:

אות ב גם עיק חיזוק המלאך הוא בניסן (כמו שכתוב שם). כי אז הוא זמן שנותנין התמנות לכל המלאכים. ואז נתחדש הרצון ואז הוא זמן שמחתם. וחשב המן להתגבר עליהם בחודש אדר שהוא רחוק מניסן בתכלית הריחוק. כי חשב שכל חודש שהוא רחוק יותר מניסן נחלש בו כח המלאך יותר ועל כן רצה להתגבר באדר דייקא שהוא בתכלית הריחוק מניסן. וזה שדקדק הכתוב הפיל פור מים ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר. לחדש שנים עשר דייקא. כי זה דיקיא היתה מחשבתו הרעה מאחר שהוא חדש השנים עשר מניסן שהוא בתכלית הריחקו ממנו מה שאין חדש אחר רחוק מניסן יורת מאדר שהוא החדש האחרון. על כן רצה להתגבר בו ח"ו כי חשב שבו כבר נחלש יותר חיזוק המלאך כי עיקר החיזור הוא בניסן כנ"ל. וזה שכתוב ישנו עם אחד ודרשו רז"ל ישנו עם אחד לשון שינה כי עיקר כוחו בזמן השינה כנ"ל:

אות ג והתיקון היה על ידי התענית כמו שכתוב צומו עלי וכו'. כי תענית הוא תיקון פגם המאכלים כי על ידי תענית נעשה שמחה שזה בחינת תענית חלום (כמבואר שם היטב עיין שם) ועל כן נקבע פורים לשמחה ולמשתה וליום טוב. כי עיקר התיקון על ידי בחינת שמחה שהוא תיקון המאכלים בחינת חיזוק כח המלאך כנ"ל. וזה בחינת סעודת פורים כי צריכין דייקא להרבות בסעודה בפורים מאחר שזכו לתקן המאכלים. על כן הוא מצוה גדולה אז לשמוח ולהרבות בסעודה לקיים לך אכול בשמחה לחמץך שזהו בחינת תיקון השינה תיקון פגם טומאה הנ"ל (כמו שכתוב שם עיין שם). וזה שאמרו רז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה. כי עיקר התיקון הוא השמחה שהוא חיזוק המלאך כנ"ל. וזהו שדקדקו משנכנס אדר וכו' כי באמת עיקר השמחה היתה ראויה שתתחיל בניסן. כי אז הוא עיק חידוש הרצון ואז הוא זמן השמחה (כמו שכתוב שם). אבל מאחר שחב עלינו המן הרשע להתגבר עלינו באדר על ידי פגם המאכלים כנ"ל על כן אחר שזכינו להתגבר עליו על ידי תיקון השמחה כנל על כן עתה אנו מתחילין השמחה מאדר וזהו משנכנס אדר מרבין בשמחה היינו כי כשנכנס אדר אזי אנו מתחילין בשמחה שהוא חיזוק המלאך כדי להכניע ולשבר כח המן הרשע על ידי זה כנ"ל. כי באמת אף על פי שעיקר חיזוק המלארך הוא בניסן אף על פי כן אנו יכולין לחזק כח המלאך בכל השנה וזה נעשה על ידי השמחה. כי על ידי השמחה נתחזק כח המלאך כאלו נתחדש הרצון אז (כמו שכתוב שם). ועל כן עתה מתחיל השמחה מאדר שהוא חיזוק המלאך כנ"ל. ועל כן עיקר מפלתו היתה בניסן. כי אז הוא עיקר חיזוק המלאך כנ"ל:

אות ד וזה שאמרו רז"ל מה ראתה אסתר שזימנה את המן על הסעודה. לקים את רעב שונאך האכילהו לחם וכו' כי גחלים אתה חותה על ראשו. גחלים דייקא. כי התגברות המן היה על ידי פגם המאכלים כנ"ל. ועיקר ההתגברות ח"ו הוא כי כשאין חיזוק בהמלאך אזי השדים מקבלים ויונקים הרבה מן המאכלים ואזי נתערב כח הש"ד בתוך המאכלים. ומאחר שהשדים מקבלים כח המלאך ח"ו והמלאים הם בחינתמ ראיהו כלפידים כגחלי אש. על כן כשהם מקבליםח"ו כח המלאך עזי מחממים ח"ו בטמאה הנ"ל על ידי זה. וזה היתה כוונת אסתר שזימנה אותו על הסעודה כדי שהי התתן לו לחם לאכול. הי תתןלו דייקא. כי זהו תיקון המאכלים כשאנו נותנין להם לחם לאכול. כי כשאין חיזוק בהמלאך אזי הם יונקים הרבה מן השפע ואנו ניזונים מן התמצית ח"ו. מאחר שהשדים מקבלים הרבה מן הפרנסה ונתערב בהמאכלים כח הש"ד. ועל כן נמשך הפרנסה להעובדי כוכבים ח"ו בשופי. אבל כשי שחיזוק בהמלאך שאז אין השדיםמקבלים מן הפרנסה כי אם כדי חיונו בצמצום אזי כל השפע לנו. וזי הם ניזונים מן התמצית. ואזי אנו נותנין להם פרנסה וזהו תיקון גדול כשאנו מחלקין להם פרנסה. כי באמת כדי חיונו בצמצום צריכין ליתן להם כמובא. נמצא כשאנו נותנין ומחלקין להם פרנסה זהו בחינת תיקון המאכלים. ובשביל זה זימנה אסתר את המן לקים מה שנאמר אם רעב שונאך וכו'. כי באמת צריכין ליתן להם כדי חייהם בצמצום. אבל זהו תיקון גדול מאחר שאנו נותנין להם. וזהו כ גחלם אתה חותה על ראשו. כי עכשיו נתהפך כי כשהם מקבלים לעצמם ויוקנם הרבה. מן השפע ח"ו דהיינו כשאין חיזוק בהמלאך. אזי הם מקבלים כח המלאך שהוא בחינת גחלי אשומתגברים על ידי זה ח"ו. ועל כן עתה שזכו לתיקון המאכלים על ידי התענית כנ"ל ועל כן אז זימנה אסתר את המן להורות שאין לו עוד כח לינק מן השפע רק היא צריכה ליתן לו כנ"ל. וזה ידוע כי כשנמשך להם שפע מן הקדושה בכוונה הוא כדי להכניעם ולהשפילם ועל כן עכשיו כשאסתר מחלקת השפע להמן שהוא הסטרא אחרא אז בודאי גחלים הוא חותה על ראשו. גחלים דייקא. היינו גחלי אש הנ"ל בחינת כח המלאכים אשר מראיהו כגחלי אש. כי עכשיו כשמקבלין כח המלאך בצמצום כדי חיונו כנ"ל זי הוא הכנעתם ואזי הגחלים של המלאכים מלהטת אותם ומבערת אותם כי מהאש יצאו והאש תאכלם. כי זה כלל כי הם מקבלים הרבה מן השפע אזי הם מתגברים ח"ו. ואזי הם מקבלים כח המלאך שהוא בחינת גחלי אש וכו' כנ"ל אבל כשאין יכולין לקבל הרבה רק מה שנותנין להם בצמצום כדי חיונו שזהו בחינת הכנעתם. אזי אדרבא הגחלים של המלאכים נופלים על ראשיהם ושורפים ומכלים אותם. וזהו בחינת כי גחלים אתה חותה על ראשו גחלים דייקא כנ"ל:

אות ה

וזה בחינת ומשלוח מנות איש לרעהו, מנות דייקא בחינ מן כי המן היה יורד משחקם שם שוחקין מן ושחקים הוא מדור המלאכים והוא בחינת חיזוק המלאך בחינת שחוק ושמחה (כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם) ועל כן המן היורד משם היה מאכל קדוש מאד כי לא היה להסטרא אחראט שום אחיזה בו כי היה יורד משחקים שהוא חיזוק המלאך כנ"ל. ועל כן היה המן כמונח בקופסא להורות שאין להסטרא אחרא שום אחיזה בו. כי המן היה בלי מוץ ותבן כי לא היה להסטר אאחרא שום אחיזה בו. כי המן היה בלי מוץ ותבן כי לא היה להסטרא אחרא שום אחיזה בו. וזה בחינת שמלוח מנות בפורים. להורות כי עכשיו הוא תיקון המאכלים. ועל כן עתה השפע נשלמת מאחד לחבירו בשפע גדול. כי עכשו אין לנו שום פחד כלל מהסטרא אחרא כין אין להסטרא אחרא שום אחיה בהמאכלים עכשיו. כי עכשיו הוא חיזוק המלאך על ידי השמחה של פורים כנ"ל ועל כן נקרא משלו מנות בחינת מן היורד משחקים שם השחוק והשמחה שהוא חיזוק המלאך כנ"ל וזה שנוהגין לכסות במפה כששולחין משלוח מנות. זה רמז על המן שהיה כמונח בקופסא וכמו שכתב בשולחן ערוך שבשביל זה מכסין במפה לחם של שבת זכר למן וכו'. כי גם משלוח מנות הוא בחינת מן שהיה כמונח בקופסא. כי אין להסטרא אחרא שום אחיזה במאכלים של פורים כי אז הוא חיזוק המלאך כנ"ל:

אות ו גם המן הרשע רצה להתגבר ח"ו על ישראל ל ידי בחינת פגם המשפט המבואר במאמר הנ"ל. עיין שם היטב עני פגם המשפט שנעשה על ידי תפילין רעים דהיינו על ידי שמעלין טיפת עשו וישמעאל. ולזה צריכין קישור המרכבה שהוא בחינת כסאות למשפט וכו' (עיין שם היטב). והנה המן הרשע ימח שמו היה מזרע אגג והתגבר על ישראל על ידי פגם שאול שפגם במלחמת עמקל שהשאיר את אגג חי וחמל על מיטב הצאן וכו'. וזה בחינת פגם המשפט שבא על ידי תפילין רעים על ידי שמעלין את המוח טיפת עשו וישמעאל (כמו שכתוב שם). כי ראשית גוים עמלק כי הוא כלול מעשו וישמעאל שהם כלליות כל האומות. כי הוא ראשית גוים וכלול מכולם והוא עיקר זוהמת הנחש בחינת טיפת עשו וישמעאל שאין להם שום תיקון. ועל כן נצטווה שאול להחרימם משור עד שה מגמל עד חמור לאבד זכרם לגמרי כי כל הדברים שבעולם צריכין תיקון. כי כולם נפגמו על ידי חטא אדם הראשון שפגם בטיפי המוח שהוא בחינת החתים בשרו וכו'. ועל ידי זה כל דברים נפלו בקליפה ואנו עוסקם תמיד לתקן כל הדברים שבעולם להעלותן ולבררן מן הקליפה מבחינת החתים בשרו להעלותן אל המוח ששם נתתקנין כל ניצוצות כי כולם סמחשבה אתברירו כי זה עיקר התיקון להעלות כל הניצוצות שנפלו בקליפה שנתפשטו בכל הדברים שבעולם בדצח"מ על ידי חטא אדם הראן כנ"ל להעלותן אל המוח שזה בחינת שמעלין מבחינת החתים בשרו לבחינת מוחין תפילין המבואר במאמר הנ"ל אבל יש דברים שאסור לנו לתקן כי הם בחינת טיפת עשו וישמעאל שאין להם שום תיקון. וזה בחינת כל האיסורים שבתורה כי הם בחינת טיפת עשו וישמעאל בחינת זוהמת הנחש שאין הם שום תיקון ואדרבא כשמעלין אותם ח"ו אל המוח אזי נפגם המוח ונעשה קלקול המשפט שמזה מתגבר הטומאה הנל ביותר ח"ו. כו ועל כן עמלק שהוא זוהמת הנחש בחינת טיפת עשו וישמעאל הנ+"ל על כן אסור להשאיר ממנו שום זכר בעולם. ועל כן נצטווה להמית אפילו בהמות משור עד שה וכו' כי כולם הם בחינת טיפת עשו וישמעאל שאין להם שום תיקון ואסור לעסוק בהם לתקנם ולהעלותן אל המוח כי המוח נפגם על ידם כשמעלין אותם כנ"ל. ושאול המלך עליו השלום פגם בזה והשאיר את אגג מלך עמלק חי וחמל עליו ועל מיטב הצאן וכו' לזבוח לה'. וזהו פגם גדול מאד בחינת פגם התפילין הנ"ל כי היה רוצה להעלות לקרבן בהמות של עמלק. כי עיקר הקרבן הוא בחינת הנ"ל שמעלין ומתקנין כח הבהמיות שהוא כח המדה ומתקנין אותו בבחינת אדם כמו שכתוב אדם כי יקריב כם קרבן לד' מן הבהמה וכו' תקריבו את קרבנכם. כי זה עיקר הקרבן להעלות מבהמה לאדם שזה בחינת שמעלין מבחינת החתים בשרו לבחינת מוחין תפילין (כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם היטב(. ושאול שרצה להעלות לקרבן בהמות עמלק שהוא בחינת טיפת עשו וישמעאל על כן פגם בתפילין כי כשמעלין טיפת עשו וישמעאל על ידי זה נפגם המוחין והתפילין ונעשה קילקול המשפט ח"ו כנ"ל.וכן פגםם במה שחמל על אגג כי אסור לרחם עליהם כי הרחמנות הוא הדעת (כמובא בדברי רבינו ז"ל). נמצא כשמרחמין על אחד ממשיכין עליו דעת ועל כן כשהיה לו רחמנות על אגג מלך עמלק פגם בתפילין כי העלה ח"ו את עמלק שהוא בחינת טיפת עשו וישמעאל אל הרחמנות והדעת ועל ידי זה נעש פגם המשפט ועל כן טעה בכמה דברים כי היה דן את דוד ואת נוב עיר הכהנים כמורדים במלכות ודן ושפט אתם במיתה שלא כדין. וכן אמרו רז"ל ששאול לא זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא היינו בחינת פגם המשפט על ידי פגם הנ"ל כנ"ל ועל כן נטרד ממלכות. כי עיקר מלכות דקדושה תלטי בזה במחיית עמלק שהוא בחינת תיקון הברית כנ"ל. כי מלכות דקדושה הוא בחינת אה יראת ד' שעיקר קיומה על ידי תיקון הברית שהוא תלוי במחיית עמלק כנ"ל. וזה שכתב שמואל לשאול אותי שלח ד' למשחך למלך על ישראל ועתה לך והכית וכו' כי תיקון מלכותו שהוא מלכות דקדושה היה תלוי בזה כנ"ל ועל כן כן כשפגם בזה נטרד מן המלכות כמו שכתוב יען מאסת דבר ד' וימאסך ממלך וכו' כנ"ל:כי באמת שאול נבחר למלך הראשון על ישראל כי הוא בחינת קישור המרכבה שהוא בחינת תיקו המשפט כי שאול היה משבט בנימין ועיקר קישור המרכבה הוא בחינת בנימין כי יעקב אבינו היה מטתו שלימה כי כבר נתברר טיפת עשו וישמעאל לחוץ (ועיין כל זה בהלכות חלב ודם מה שכתוב שם) ועל כן היה יעקב בחינת תיקון המשפט כמו שכתב משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. וכמו שכתוב משפט לאלהי יעקב. ועל כן זכה לתיקון הברית בשלימות ונשמר לגמרי מבחינת החתים בשרו כמו שכתוב כחי וראשית אוני. ועל כן זכה למטה שלימה והוליד שנים עשר שבטי יה שהם בחינ שתיקון וקישור המרכבה דקדושה כי שנים עשר שבטים הם ד' דגלים שהם כנגד ד' מחנות דקדושה שהם בחינ מרכבו ארגמ"ן כמובא. ועיקר קישור המרכבה הוא בנימין כי הוא המשלים את המטה שלימה של יעקב. וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שבשביל זה נולד בנימין בארץ ישראל ולא אצל לבן. כדי שלא יהיה נשלם המטה שהיא בחינת מרכבה דקדושה אצל לבן בח"ל עיין שם. נמצא שעיקר שלימות המטה דקדושה הוא בנימין שנולד באחרונה שהשלים את מטה דקדושה. ואז כשנולד בנימין נשלם המטה בשלימות שהיא בחינת קישור המרכבה ועל כן זכה בנימין שיבנה הבית המדש בחלקו כי הבית המקד הוא בחינת קישור המרכבה. כי שם נתתקן ונתקשר המרכה דקדושה כי שם היתה השראת השכינה וכל ענין המרכבה הנמאר בשיר השירים כמו שכתוב אפריון עשה לו המלך שלמה וכו' עמודיו וכו' מרכבו ארגמן תוכו וכו' הכל קאי על המשכן ובית המקדש כמו שפירש רש"י שם. ועל כן עיקר תיקון המשפט היה בבית המקדש כי בבית המקדש היה לשכת הגזית ששם חותכין הלכות ומשם יצא עיקר המשפט אמת לכל ישראל כי שם היתה סנהדרין גדולה יושבת וכו'. ועל כן בנימין הוא בחינת קישור המרכבה זכה שיבנה בית המקדש בחלקו שהוא בחינת מרכבה דקדושה בחינת תיקון המשפט כנ"ל. ועל כן זכה שמלך הראשון יהיה מזרעו. כי עיקר מלכות דקדושה הוא על ידי בחינת קישור המרכבה שהו בחינת תיקון המשפט בחינת תיקון הברית כנ"ל. ועל כן היה ראוי שזרעו יחרימו את עמלק שהוא ההיפך ממש מבחינת קישור המרכבה מבחינת תיקון המשפט כנ"ל. ועל כן שאול שפגם בזה על כן נטרד ממלכות כי עיקר המלכות דקדוה תלוי במחיית עמלק כנ"ל ועל ידי פגם זה דהיינו פגם המשפט כנ"ל שפגם שאול על ידי שהשאיר את אגג ואת מיטב הצאן וכו' על ידי זה בא המן עמלק ורצה להתגבר על ישראל ח"ו. נמצא שעמלק הוא תחלת הקילקול וסוף הקילקול. כי גם תחלת הקילקול דהיינו פגם המשפט בא על ידי עמלק על ידי שחמל עליו שאול המלך כנ"ל. ועל ידי אותו הפגם עצמו בא המן עמלק כי על ידי שחמל עליו נעשה פגם המשפט כנ"ל שעל ידי זה יש ח"ו כח להמן עמלק להתגבר בטומאה כידוע (כמו שכתוב שם):

אות ח ועל כן המן הרשע הפיל פור הוא הגורל וכו'. כי גורל הוא בחינת משפט שהוא בירור דברים שמברר לכל אחד משפטו ודינו כמו שפירש רש"י בכמה מקומות. וכן הגורל הוא גם כן בחינת בירור דברים וכמו שכתוב מדנים ישבית הגורל. כי הגורל דקדושה הוא מברר המשפט אמת. ועל כן חלוקת ארץ ישראל היה על ידי גורל על ידי הכהן גדול שיה לבוש בחושן המשפט כמו שפירש רש"י כי גורל הוא בחינת משפט שמברר לכל אחד משפטו וחלקו. ועל כן המן הרשע ימח שמו שיניקתו היה מבחינת פגם המשפט על כן הפילו פור הוא הגורל כדי לפגום גורל דקדושה שזה בחינת פגם המשפט כנ"ל.והגורל נפל לו בחוש נים עשר הוא חדוש אדר. כי חשב מאחר שיניקתו פמפגם המשפט דהיינו פגםקישור הרמרכבה שנפגם על ידי פגם שאול שהיה משבט בנימין שהוא האחרון שבשבטים שעיקר קישור המרכבה תלוי בו כנ"ל. ועל ידי שפגם שאול ונפגם בחינת בנימין בחינת קישור המרכבה כנ"ל. על כן רצה להתגבר על ישראל ח"ו בחודש האחרון שבי"ב חדשים. כי יב"י חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטים כמובא. ויש בהם ד' תקופות כנגד ד' דגלים שהם בחינת קישור המרכבה. ועל כן רצה להתגבר חץו בחודש אדר שהוא החודש האחרון של י"ב חדשים מחמת שיניקתו היה מפגם המרכבה שנפגם על ידי בנימין שהוא האחרון שבי"ב שבטים שעיקר קישור המרכבה תלוי בו כנ"ל:

אות ט ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר וכו' כי מרדכי היה בחינת תיקון כל הבחינות המבוארים במאמר הנ"ל כי מרדכי היה רבי אמת עם תלמידים. כי היה לו ישיבה של תלמידים (כמבואר בדברי רזל) ועל ידי רבי אמת עם תלמידים נתתקנין כל הבחינות הנ"ל ותיקון המשפט על ידי הרבי אמת הוא על די שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך ומסלק ממנו כל החכמות שזה בחינת שינה. ועל ידי זה זוכה שיתגלה לו בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו שז בחינת תיקון המשפט (כמבואר היטב בדברי רבינו שם עיין שם היטב):ועל כן מרדכי כשידע את כל הנ"ל שאחיזת המן הוא עלידי פגם המשפט על כן לבש שק ואפר וכו' שזה בחינת שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך. כי סילק כל החכמות ממנו ועשה דברים פשוטים בלי שום חכמות שיצא בתוך העיר וזעק זעקה גדולה ולבש שק ואפר ועל ידי זה בעצמו נעשה תיקון המשפט כנ"ל. כי על ידי זה שמשליכין כל החכמות ומשליך עצמו לרפ שוטיט בשביל השם יתברך שזה בחנית לבישת שק ואפר על ידי זה זורכה שנתגלה לו בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו שזה חבינת תיקו המשפט כנל. וזהו בחינת ומרדכי ידע את כל אשר נעשה כי על ידי שלבש שק ואפר וכו'. על ידי זה נע בחינת ומרדכי ידע את כל אשר נעשה כי זכה לידע כל שר נעשה בעולם כי יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים וכו' היינו בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו. ומרדכי ידע את כל זה בחינת ומרדכי ידע את כל אשר נעשה היינו כל אשר נעה על הארץ אפילו צדיק ורע לו רשע וטוב לו. גם את זה זכה לידע ולהשיג. וזה נעשה על ידי שהיה מסלק כל החכמות והשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך בחינת וילבש שק ואפר וכו':

אות י כי מרדכי הוא דרור. דרור לשון חירות בחינת יובל שהיא שנת החמשים בחינת חמשים שערי בינה. ובינהמקננא בכורסייא שהיא בחינת כסאות למשפט כנ"ל כי אחיזת מרדכי היה במקום גבוה מאד מאד שהוא סוד התגלות חכמה סתימאה שהוא נתגלה בעת השינה והדורמיטא דייקא. כי דייקא בעת השינה היינו כשמסלקין כל החכמות שהוא בחינת שינה אז נתגלה הארת מרדכי שהוא התגלות חכמה סתימאה היינו שנתגלה החכמה הסתומה ונעלמה מעין כל. היינו בחינת השגת צדיק ורע לו רשע וטוב לו שעל ידי זה נתתקן בחינת כסאו למשפט כי זה בחינת תיקו המשפט כנ"ל (ועיין היטב בפרי עץ חיים בכוונת של פורים ובדברי רבינו הנ"ל היטב):והמן הרשע שרצה להתגבר על מרדכי על ידי פגם המשפט היינו פגם כסאות למשפט ח"ו על כן היתה עצתו לעשות עץ גבוה חמשים אמה לתלות את מרדכי עליו. כי רצה לפגום בבחינת חמשים שערי בינה שהם בחינת כסאות למשפט שמפגם זה היהת אחיזתו כנ"ל. וזהו סוד הגורל שהפיל כי שם הוא שורש הגורל היינו כי בבינה שהוא בחינת כסאות למשפט שם הוא סוד הגורל כי משם יוצא המשפט לכל באי עולם ונותנין לכל אחד פי גורלו ומשפטו. וזהו בחנית הגורל של הכהן גדול ביום הכפורים כי יום הכפורים הוא בסוד היובל בחינת חמשים שערי בינה כמובא ואז נתתקנין כסאות למשפט ואז הכהן גדול נכנס לפני ולפנים. ואז הכהן גדול היה מטיל גורל על שני השעירים גורל אחד לד' וגורל אחד לעזאזל כי משם ולמטה מתחיל אחיזת הדין שמשם יניקת הסטרא אחרא בחינת עזאזל וצריכין ביום הכפורים שאז נתתקנין כסאות למשפט לתקן הגורל דקדושה בחינת משפט דקדושה ועיקר תיקונו על ידי שמגרשין משם אחיזת הסטרא אחרא ונותנין לו חלקו דהיינו שעיר אחד לעזאזל. שזה בחינת שאין רוצין להעלות בחינת טיפת עשו וישמעאל שהוא בחינת תוקף הסטרא אחרא זוהמת הנחש אל הקדושה דהיינו אל המוח ח"ו רק אדרבא אנו מוציאין אותה לחוץ כי אנו בעצמינו נותנין לו חלקו. דהיינו שעיר אחד לעזאזל כדי שלא יהיה נאחז אצלינו כדי שלא יהי נפגם המשפט ח"ו על ידי זה. ועל כן המן שהיה נאחז מפגם המשפט מפדם הגורל על ידי שפגם שאול ורצה להעלות טיפת עשו וישמעאל אל המוח כנ"ל ועל כן הפיל פור הוא הגורל כי רצה להפוך הגורל והמשפט על ישראל לרעה ח"ו על ידי שנפגם המשפט והגורל כנ"ל ועל כן עשה עץ חמשים אמה. כי רצה לשלוט במרדכי על יד פגם המשפט שהוא בחינת יובל בחינת חמשים שערי בינה כנ"ל. כי על ידי פגם המשפט ח"ו נתעורר ח"ו עמלק כנ"ל. ואחר כך כשזכו ברחמי ד' לתיקון המשפט על ידי מרדכי כנ"ל נתהפכה מחשבתו הרעה על ראשו ותלו אותו על העץ אשר הכין למרדכי כי נתתקן בחינת כסאות למשפט ומה היה נפגם נתתקן ואז נעקר המן עמלק משורש אחיזתו ונתלה על העץ הגבוה נ' אמה. כי משם בעצמו נעקר ונפל לשאול תחתיות כי נתתקן המשפט ונתגרש ונפרד משם המן עמלק שזה בחינת תליה שמעלין אותו עד ראש העץ שגבוה חמשים אמה ומשם דייקא מורידין ומפילין אותו כדי לעקור אותו מן הקדושה לגמרי היינו מבחינת חמשים שערי בינה המלובשין בכסאות למשפט שמשם רצה לינק על ידי פגם המשפט וכנגד זה עשה עץ גבוה חמשים אמה ועתה שזכו לתיקון המשפט משם בעצמו היתה מפלתו כי נעקר משם והורד לשאול תחתיות שזה בחינת תליה שמעלין אותו עד ראש העץ ומשם מורידין ומפילין אות וכנ"ל. כדי לעקור אותו משורשו כנ"ל. וכן נתהפך הגורל והמשפט לרעה על זרע עמלק הכל על ידי תיקון המשפט שהוא בחינת גורל ואז נעקרו ונמחו הם על ידי אותו הגורל דייקא כי נתתקן הגורל שהוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל.

אות יא וזה בחינת מתנות לאביונים שנותנין בפורים. כי צדקה הוא בחינת תיקון המשפט בבחינ משפט חדקה ביעקב אתה עשית וכמבוא בדברי רבינו נ"י במקום אחר במאמר אמור אל הכהנים (סימן ב') שצדקה הוא בחינת משפט בחינת כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים עיין שם. ועל כן רצה המן לקלקל הצדקה של ישראל ורצה לשקול עשרת אלפים ככר כסף כנגד השקלים של ישראל כמו שאמרו רז"ל כי כל מחשבתו הרעה היתה להגביר ח"ו פגם המשפט כנ"ל. ועל כן כשזכו לנצחו ולהפילו תקנו מתנות לאביונים היינו צדקה שהוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל ועל כן צדקה הוא תיקון הברית כמובא. כי תיקוןה משפט הוא תיקון הברית כנ"ל. ואז נשפע השפע אל מלכות דקדושה שזה בחינת שמיני עצרת (כמבואר במאמר הנ"ל) שזהו בעצמו בחינת צדקה שמשפיעין לעני ואביון שוא בחינת נוקבא בחינת מלכות דקדושה דלית לה מגרמא כלום שזהו עיקר תיקון הברית (כמובא במקום אחר).

אות יב וה בחינת עומר שעורים ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אלו תפילין. וזה בחינת מקרא מגילה. קימו וקבלו הדר קבלוה בימי אחשורוש. לא ניתנה תרוה אלא וכו'. כתב זאת זכרון בספר. שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו. היינו על המים שהיא בחינת משפט. ציון במשפט תפדה. ושפט בצדק דלים. וימי הפורים לא יעברו.ועל כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. כי זה עיקר תוקף הנס שנתתקן המשפט שהוא בחינת תיקון הגורל כנ"ל.וזה בחינת חייב אסם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי