תערובות

אות כב וזה בחינת תערובות, כי האיסרו יכול לאסור את ההיתר על ידי תערובות. כי האיסור שהוא בחינת עזות דסטרא אחרא פוגם את ההיתר ומהפכו לאיסור לבחנית עזות דסטרא אחרא מעצמו שהוא בחינת האיסרו והקליפה, אזי עונשו על ידי בחנית ששים שוהא הגיהנם כמו שפירש רבינו שם מה שהשיב על האי דקץ כופרא שפגם בעזות דקדושה שעונשו בששים שהוא בחינת הגיהנם וכו' עיין שם. ועל כן כשיש ששים בהיתר אז נכנע ונתבטל האיסור שהוא העזות שעונשו בששים שהוא הגיהנם, כי הששים של היתר מתךגבר עליו ומבטלו, כי מתגבר העזות דקדושה שהוא מלכות דקדושה כנ"ל בחנית ויתן עוז למכו שהוא בחנת ששים שהמה מלכות ומבטל האיסרו שהוא העזות דסטרא אחרא שעונשי בשישים שהוא הגיהנם. ולע כן אין האיסור יכול להתבטל כי אם כשאינו ניכר, וגם שלא יהיה חתיכה הראויה להתכבד, כי כל זה שהאיסרו ניכר לא נתבטל העזות שלו עדיין. כי עיקר בחינת עזות הוא שמעיז פניו ואינו מתבייש להסתיר פניו המלוכלכים, ועל כן כל זמן שהאיסרו ניכר הרי הוא עדיין בעזוו, ועל כן אינו מתבטל בשום ביטול. וכן כשהוא חתיכה הראויה להתכבד, וכבוד זה בחנית מלכות בחינת עזות בחנית כבוד ועוז, ולע כן הגאיסרו שהוא חתיכה הראויה להתכבד נאחז בו ביות רכבוד ועזות דסטרא אחרא שהוא מלכות דסטרא אחרא שהוא מלכותא בלא תגא שנוטלין לעצמן העזי פנים כל הכבוד בחנם ועל כן אי אפשר לבטל איסור כז המחמת שנאחז בו העזות ביותר כנ"ל וכן כל איסור שי בו חשיבות כגון בריה ודבר שבמנין ובעלי חיים כי מאחר ששי בו חשיבות בחינת אחיזת הכבוד והחשיבות שהוא בחינת מלכות דסטרא אחרא בחנת עזות דסטרא אחרא, על כן אי אפשר להתבטל כנ"ל. אבל כשאין ניכר האירו ואין בו שום חשיבות הנ"ל אז הוא מתבטל בששים כי מתגבר מלכות דקדושה וכו' כנ"ל:

אות כג וזה בחנית חותם בתוך חותם, שצריכין לחתום המאכלים שיש בהם חשש שלא יחליף אותם בדבר האסור מן התורה שסימנים חבי"ת כמבואר בסימן קי"ח. כי חותם בתוך חותם נמשך מבחינךת עזות דקדושה שעל ידי זה מתקרבין אל צדיקי אמךת שהם בחינת חותם הידין שעל ידם נשמר גם חותם הרגלין עיין שם. ולהיפך מאכלות האסורות שהם בחינת פגם העזות בהם בחינת פגם החותם בתוך חותם הנ"ל. על כן אי אפשר לשמור המאכלין של ישראל מהם כי אם על ידי חב"ח שהוא סימן שהעזות דקדושה שה םמאכלי ישראל הם בשלימות שמם נמשך בחינתחותם בתוך חותם כנ"ל: