תערובות ב

ענין ביטול האיסור בששים: ולכאורה הדבר תמוה. איך יוכל האסור להתהפך להיתר על ידי הביטול כי אף על פי שיש ששים. אף על פי כן הלא אנו יודעין שהאיסור מעורב כאן בודאי ואין אנו יכולין לאכול האיסור על ידי ביטול. אך הענין על פי מה שכתב רבינו ז"ל על פי ואיה השה לעולה (בלקוטי מהר"ן סימן י"ב) עיין שם היטב. כי הוא ענין עמוק ודק מאד מאד והכלל שכשנופלין חס ושלום למקום שנופלים אזי כשמתחילין להתסכל על עמצו שרחוקין מאד מכבודו יתברך ומתחילין להתגעגע ולהצטער ולחפש ולבקש אי"ה מקום כבודו. על ידי זה עולין בתכלית העליה בבחינת ירידה תכלית העליה. כי הקליפות וסטרין אחרנין מקבלין חיות מבחינך מאמר סתום שהוא בראשית. כי יש עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. ובכל מאמר יש בחינת כבוד מיוחד. כי כל העולם לא נברא אלא לכבודו אך יש גבול לכל אחד מבחינת חלק הכבוד המלובשים בעשרה מאמרות שלא יתפשט חוץ לגבול לתוך מקומות הסטרא אחרא בבחינת וכבודי לאחר לא אתן. אך עיקר החיות של הסטרא אחרא מבחינת בראשית מאמר סתום שמחמת שהוא סתום והעלם בתכלית ההסתרה. על כן משם נמשך להם חיות. ועל כן כשאדם נופל חס ושלום מאד אזי כשמבקש ומחפש איה מקום כבודו בזה בעצמו הוא עולה בבחינת ירידה תכלית העליה. כי אי"ה. זה בחינת מאמר סתום אשר משם הוא חיות הסטרא אחרא מגודל ההסתרה וההעלמה של זה המאמר שהוא סתום. ועל כן כשהוא מבקש איה מקום כבודו אזי הוא חוזר ועלה אל הקדושה העליונה ומדבק עצמו למאמר עליון שהוא בראשית מאמר סתום בחינת איה. וזהו עלייתו ועיין שם והבן היטב:

אות א וזה בחי' ביטול האיסור. כי גם האיסור שהוא הקליפה יכול להתתקן ולהתתהפך להיתר ע"י בחי' ביטול. כי בחי' אי"ה הנ"ל שם הוא בחי' ביטול כידוע. כי היא בחי' עליונה בחי' אין. ובחי' זו היינו בחי' אי"ה שהוא בחי' בראשית מאמר סתום הוא בחי' אור פשוט שאין בו שום ציור. כי שם הוא בחי' ביטול הישות והתמונות. ואין שם שום ציור כלל. רק השינוי הוא לפי המקבלים. כי כשנמשך בחי' זה האור שהוא מאמר סתום לתוך המאמרור המתגלים. כי כולם מקבלים ממנו. אזי נתגלה כבודו ית' כי כל מה שהמאמרות נכללים ומקבלים ויונקים ביותר מזה המאמר העליון שהוא מאמר סתום בחי' אי"ה הם מגלין ביותר כבודו יתברך אבל כשח"ו הס"א יונקת מזה המאמר סתום ויניקתם היא רק מההסתרה וההעלמה שמחמת שהוא מאמר סתום ונעלם בתכלית ההסתרה על ידי זה הם יונקים חס ושלום. כי הס"א הוא בחי' אל אחר כפירות ויניקתם מהסתרת כבודו ית'. מבחי' מאמר סתום כנ"ל. ואזי כל מה שהם מתגברים ביותר חס ושלום. אזי נסתר ונעלם כבודו ית' ביותר. כי באמת לית מחשבה תפיסא ביה כלל. ואין אנו משיגים אותו ית' כ"א ע"י פעולותיו כמובא דהיינו ע"י כלל הבריאה שהיא יש מאין וע"כ על ידי כלל שיש בהם התגלות כבודו ית' בחי'נת עשרה מאמרות הנ"ל. שהם התגלות כבודו ית' על ידי זה נתגלה ונתגדל כבודו ית'. כי א"א להשיגו ית' כ"א על ידי זה כנ"ל. אבל כשהם יונקים חס ושלום ויניקתם הוא רק מההסתרה וההעלמה. ע"כ כל מה שהם מתגברים ביותר חס ושלום נסתר ונעלם כבודו יתברך ביותר. וזה בחי' כל הרודף אחר הכבוד זה בחי' ע"ז. כי כל המתגאה כאלו עובד ע"ז (כשרז"ל סוטה דף ד') ועל כן כל מה שרודף ביותר אחר כבוד עצמו שהוא בחי' ע"ז הכבוד בורח ממנו. כי הכבוד דקדושה בורח ומסתלק ממנו. כי אינו מקבל חיות מכבוד דקדושה בבחי' וכבודי לאחר לא אתן ואין לו חיות רק מבחי' הסתלקות הכבוד מבחי' ההסתרה של המאמר הסתום שהוא בחי' בריחת הכבוד. כי הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה וע"כ עיקר התשובה היא ענוה בחי' ביטול כ"ש בקשו את ה' כל ענוי ארץ. כי ענוי ארץ דייקר כי כשהוא עניו ואינו חושש על כבוד עצמו כלל רק על כבוד הש"י. אזי גם כשנופל חס ושלום. אזי הוא מתחיל לחפש ולבקש אי"ה מקום כבווד ועל ידי זה עלייתו ותיקונו כנ"ל. וכ"ז ע"י הענוה והביטול. כי אזי כשמבטל כבוד עצמו שהוא בחי' ע"ז שעל ידה נסתר ונעלם כבודו ית' ביותר וכשמבטל זאת ואזי הוא מבקש כבודו ית'. כי מתילה כשיש כבוד אחר חס ושלום חוץ ממנו ית' שהוא בחי' ע"ז. אזי נסתר ונעלם כבודו ית' בתכלית ההסתרה. עד שאין יכולין אפילו לבקש ולחפש אי"ה מקום כבודו ית'. כי אין יודעין כלל מכבודו ית'. כי נסתר ונעלם בתכלית ההסתרה ע"י התגברות כבוד אחר חס ושלום כנ"ל. אבל כשמבטלין כל מיני כבוד אחר ואין משגיחיחן על כבוד עצמו כלל רק רוצין בכבוד הש"י, אזי אע"פ שעדיין הוא רחוק מכבודו ית' מחמת שנפל למקום שנפל. אעפ"כ ע"י שהוא מבקש ומחפש איה מקום כבודו כי מאחר שאינו רוצה בכבוד אחר רק בכבודו ית' ע"כ אע"פ שהוא במדריג' התחתונה מאד אעפ"כ הוא מחפש אי"ה מקום כבודו ועל ידי זה עלייתו ותיקוונ כנ"ל. וע"כ דקדק רבינו ז"ל שם במאמר הנ"ל בתחילתו, שצריך שלא יחוש על כבוד עצמו כלל רק על כבוד הש"י ואז אפילו כשיש לו ירידה הוא עולה בתכלית העליה. כי דייקא כשאינו חושש על כבוד עצמו כלל אז דייקא יכול לזכות לבחי' ירידה תכלית העליה. כי העליה היא ע"י בחי' אי"ה, וא"א לזכות לזה כ"א ע"י בחי' ביטול שיבטל עצמו לגמרי ולא יחוש על כבודו כלל כנ"ל. וזה בחי' ביטול האיסור. ביטול דייקא שעל ידי שהאיסרו בא בתוך סטרא דקדוש' שהוא ההיתר אזי יוכל להתהפך להיתר ע"י בחי' ביטול דהיינו כשאין האיסרו ניכר כלל. כי כשאין האיסור ניכר כלל בתוך ההיתר שהוא סטרא דקדוש' אזי גם האיסור יכול להתהפך להיתר ע"י בחי' ביטול כנ"ל. כי על ידי בחי' ביטול גם האיסור שהוא הקליפה והסט"א יכולה להתהפך ולעלות הטוב ממנה ולכלול בקדושה ע"י בחי' אי"ה כנ"ל. וזה בחי' ביטול האיסור בששים, ששים זה בחי' שלימות המלכו' דקדושה בחי' ששים המה מלכות. שהוא בחי' שלימות הכבוד דקודשה בחי' מלך הכבוד. ועיקר שלימות הכבוד דקודשזה הוא כשנכלל הכבוד ועולה ומקבל מבחי' אי"ה שהוא מאמר העליון שמשם מקבלין כל חלקי הכבוד שהם בחי' עשרה מאמרו כנ"ל. וזהבחי' ששים שהוא בחי' ו' זמנין עשר, היינו שית זמנין טוב וכו' כמובא בתיקונים. היינו כי כל הבריאה שנברא לכבודו היא בחי' ששת ימי המעשה שנאמר בהם ששה פעמים טוב שבהם נברא העולם בעשר' מאמרות. וכשנכלל כל הטוב של הבריאה שהםבחי' ששה פעמים טוב כנ"ל ונכללין בבחי' עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, זה בחי' ששים. כי ו' זימנין עשר הוא ששים ואז הוא שלימות מלכות דקדוש' בחי' ששים המה מלכות היינו שלימות הכבוד כנ"ל. כי כשכל טוב וכל העשרה מאמרות נכללין יחד אזי הם יונקים ומקבלים מבחינת מאמר סתום בראשית שהוא המאמר העליון מעשרה מאמרות. ועל ייד שהם יונקים ומקבלי' משם על ידי זה נתגלה ונתגדל כבודו ית' כי א"א להשיגו ית' כ"א ע"י שהם מקבלים משם כנ"ל ואזי כשזה קם זה נופל היינו כשמתגבר מלכות וכבוד דקודשה אזי נכנע ונופל מלכות הרשעה. כי כשמתגבר מלכו דקדושה על ידי שיונקים כל המאמרות מבחי' אי"ה אזי נתגלה כבודו יתברך על ידי זה דייקא כנ"ל. כי הם מגלין ההסתרה וההעלמה שאף על פי שלית מחשבה תפיסא ביה כלל אעפ"כ יודעין שיש אלקים שליט ומושל. ואזי נכנע הס"א שיניקתם הוא רק מההסתרה וההעלמה שאף על פי שלית מחשבה תפיסא ביה כלל אעפ"כיודעין שיש אלקים שליט ומושל. ואזי נכנע הס"א שיניקתם הוא רק מההסתרה וההעלמה של המאמר הסתום כנ"ל. כי עכשיו נתגלה ההסתרה על ידי שהמאמרות דקדושה יונקים ומקבלים מהמאמר הסתום. כי הם כשיונקים משם הם מגלין כבודו ית' ביותר כנ"ל. ועל כן כל מה שמתגבר מלכות וכבוד דקדושה נכנע ונופל מלכות הרשעה. וע"כ ע"י ששים שהוא בחי' כלליות המאמרות עד המאמר העליון כנ"ל, על ידו נתבטל האיסור כי על ידי זה שיונקת הקדושה מבי' אי"ה מאמר סתום אזי נכנע הקליפה ואזי גם האיסור נכלל בבחינת ביטול. כי אזי גם הניצוצות הקדושים שנפלו למקום שנפלו בעומק הקליפות באיסורים אשר א"א להם לעלות משם וע"כ הם אסורים באכילה. אבל ע"י ששים שהוא שלימות מלכות דסקדושה שמקבלת הקדושה ממאמר סתום כנ"ל אזי נכנע הס"א ואזי הניצוצות הקדושי' במקום שהם, הם יכולין להתעורר ולבקש ולחחפש אי"ה מקום כבודו ועל ידי זה יש להם עליה כנ"ל. וע"כ צריכין דוקא שלא יהיה ניכר האיסור שאז הוא בבחי' ביטול כנ"ל. וע"כ חתיכה הראוי' להתכבד אפילו באלף לא בטיל, כי כשחתיכת האיסור ראויה להתכבד זה בחי' כבוד של הס"א בחי' הע"ז וע"כ אינה יכולה להתבטל. כי עיקר הביטול הוא ע"י שנתבטל כבוד הע"ז והס"א כנ"ל. כי כל זמן שיש כבוד אחר חס ושלום אזי נסתר ונעלם בתכלית ההסרתה המאמר העליון עד שאין יודעין כלל אפי' לחפש ולבקש איה מקום כבודו כנ"ל. ועיקר התיקון הוא ע"י שמבטלין כבוד אחר ואז יכולין לחפש ולבקש איה מקום כבודו שעל ידי זה חוזרין אל הקדושה מעמקי הקליפות בבחי' ירידה תכלית העלי' כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

אות ג אות ב והכלל שבקדושה כל העשרה מאמרות שהם כלל כל הבריאה כלל כל הטוב וכל הקדושה וכל הידיעה מהשי"ת, הכל נמשך דיקא מהמאמר סתום שהוא בחי'אי"ה בחי' בראשית בחי' בכתר בחינת מאמר סתום שממנו מקבלין כל המאמרות שהם כלל הכל שעל ידי זה עיקר התגלות ידיעת אלקותו ית'. ואז כשהעשרה מאמרות המתגלים יונקים מהמאמר העליון שהוא מאמר סתום וכו' כנ"ל. אז נכנע הס"א בתכלית ההכנעה ואז אפי' כשנפל למקום שנפל, הירידה תכלית העליה על ידי שמחפש ומבקש אי"ה, איה הכבוד דקדושה כבוד של השי"ת מאחר שיודע שעיקר הוא כבוד השי"ת שמתגלה ע"י העשרה מאמרו' וכו' כנ"ל בהתורה הנ"ל, רק שהוא רחוק ממנו בעונותינו על ידי מעשיו הרעים על כן הוא מחפש איה העצה והתחבולה לזכות לגדל כבוד הש"י ולשוב להש"י ועל ידי זה עיקר עלייתו כנ"ל. אבל הסט"א יניקתם מההסתר' בעצמה שמעוצם הסתרת המאמר סתום הם רוצים לינק משם להסתיר לגמרי כבוד אלקותו ית' עד שלא ירצו אפי' לחפש ולבקש אחר כבוד אלקותו ית'. וע"כ זאת הבחינה של ירידה תכלית העליה שזוכין על ידי הבקשה והחיפוש אי"ה וכו' כנ"ל, זאת הבחי' א"א לזכות כ"א בכח התקרבות לצדיקים וכשרים אמתיים המבטלים כבוד עצמם ועוסקים כל ימיהם בתורה ועבודת ה' לגדל ולרומם כבוד הק המתגלה ע" יכלל הבריא' שהוא בחי' עשר' מאמרות המתגלים. והם יודעים שהמאמר סתום שמשם משתלשל יניקת הס"א והתאוות והכפירות מגודל העלמת האור והסתרתו כנ"ל, משם דייקא הוא יניקת כל הקדושות וכל הידיעות מהשי"ת שהם כלל כל המאמרות המתגלים כנ"ל., כי עיקר שרשם הוא בחי' אי"ה שהוא המאמר סתום שהוא שורש הכל. וע"כ הם יכולים להאיר אפילו בהנופלים למקום שנפלו שאפילו בעומק נפילתם יכולים לעלות בתכלית העליה ע"י הבקשה והחיפוש בעצמו כנ"ל. וזה בחי' ביטול האיסור בששים שע"י בחי' ששים שהוא בחי' כלליות כל הטוב שבכל העשרה מאמרו' וכו' כנ"ל, על ידי זה העשרה מאמרות יונקים מהאמרמ סתום ואז כשזה קם זה נופל. כי אז לא די שאין להס"א יניקה משם מאחר שהמאמ רות המתגלים יונקים משם אף גם הסט"א נתבטלה לגמרי. שאפילו מי שנפל לשם מכבר מאירין עליו הארה מהמאמר סתם דייקא שמשם היה יניקת הסט"א והקליפות שהתגברו עליו והפילו אותו למה שנפל ר"ל. ועכשיו מאירין עליו משם דיקא מבחי' המאמר סתום שיתעורר לבקש ולחפש עכ"פ וכו' כנ"ל. ואע"פ שהוא רחוק עדיין מאד מאד אעפ"כ כל מה שרחוק יותר מחפש ומבקש יותר ויותךר מחמת שיודע שיש כבוד הש"י נמצא בודאי רק שהוא רחוק ממנו מאד ע"י מעשיו כוו' כנ"ל. וכל זה בכח הצדיקים שיונקים בקדושה מהמאמר סתום ועולים לשם בקדושה בכח צדקתם הנפלא שעל ידי זה יש לו כח לקבל הארה משם לבקש ולחפש עכ"פ. ואז ע"י הבקשה והחיפוש זוכה לעלות בתכלית העליה וחוזר להש,י כנ"ל. והבן היטב דברים אלו למעשה כי בשביל זה הארכתי קצת וכפלתי הדברים. ועיקר הכוונה לקיימם כפשוטו לבלי להסתכל על כבוד עצמו כלל רק על כבוד הש,י כוו' כמ"ש בהתורה הנ"ל. ואפי' אם נפל מקום שנפל והוא רחוק מאד מכבודו יתברך אעפ"כ אל יתייאש עצמו לעולם מלבקש ולחפש עכ"פ בכל עת להתגעגע ולכסוף ולהתפלל להש"י ולשאת עיניו למרום איך זוכין לחזור להתקרב לכבודו ית' ממקומו' כאלו. וע"י הבקש' והחיפוש הוא עולה בתכלית העלי' כנ"ל, אמן ואמן: