הלכות יין נסך ב

אות א כי איתא במאמר פתח ר' שמעון בלקוטי הראשון (סימן ס') שע"י סיפורי מעשיות מעוררין מהשינה. כי יש בני אדם שישנים את ימיהם ויש שנפלו לבחי' שינה ע"י פגם תאוות אכילה וכו'. כי כמו שבגשמיות יש מאכלים שמרבין שינה ויש להיפך, כמו כן ברוחניות יש מאכלים שלא נתבררו עדיןי שהם מביאין שינה על האדם דהיינו הסתלקות הדעת והמוחין שהם בחי' פנים שנמשכין מבחי' ע' פנים לתורה שזה עיקר בחי' שינה חס ושלום דהיינו שאובד את פניו שהוא הדעת והמוחין שהם עיקר החיות בחי' החכמה תחיה וכו'. ויש אחד שאובד את כל הע' פנים חס ושלום שזה בחי' שנופל לשינה ע' שנה חס ושלום ע"ש. וע"י סיפורי מעשיות מעוררין מן השינה. ויש סיפורי מעשיות שחם בחי' בקרב שנים. ויש סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם גבוהין למעלה מכל הע' פנים של התורה שכל הע' פנים מקבלין משם כי צריכין להלביש את הפנים של התורה בסיפורי מעשיות מג' טעמים וכו' ע"ש:

וזה בחי' איסור יין נסך שהיין שנגע בו עכו"ם נאסר מיד כי היין מביא שינה כנראה בחוש. וע"כ צריכין לשמור את היין ביותר ממגע עכו"ם. כי תיכף כשנוגע בו העכו"ם נמשך היין לבחי' שינה שהוא הסתלקות הע' פנים של התורה הקדושה. כי העכו"ם הם בחי' אנפין חשוכין היפך אנפין נהירין שהם הע' פנים לתורה שהם אנפין נהירין. והעכו"ם הם ע' אומין שהם בחי' ע' אנפין חשוכין היפך הע' פנים לתורה כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' כ"ג). ומחמת שהיין מביא שינה ויש בו אחיזת השינה שהוא בחי' הסתלקות הע' פנים ע"כ תיכף כשנוגע בו העכו"ם שהם עיקר בחי' השינה דסט"א בחי' הסתלקות הע' פנים לתורה כי העכו"ם הם ע' אומין היפך הע' פנים לתורה כנ"ל. ע"כ תיכף כשנוגע העכו"ם בהיין אזי נמשך היין לבחי' שינה בחי' הסתלקות הע' פנים לתורה. וע"כ נקרא אסור לנו. וע"כ נקרא יין נסך שהוא בחי' שינה בחי' כי נסך ה' עליכם רוח תרדימה ויעצם את עיניכם וכו' כי ע"י מגע העכו"ם ביין נעשה היין בחי' ענסך שהוא בחי' שינה בחי' הסתלקות הע' פנים שהוא כלליות הקדושה כנ"ל. כי יין בגימ' שבעים כשרז"ל (סנהדרין מ"ח) יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד. וע"כ בקדושה היין כלול מכל הע' פנים. וע"כ להיפך תיכף כשנוגע בו העכו"ם שהם בחי' שינה דס"א נסתלקין הע' פנים ונמשך לבחינת שינה שהוא בחינת נסך כנ"ל:

אות ב וע"כ נאסר היין במגע דייקא. כי סתם נגיעה בידים שהם כלי המעשה בחי' עשיה. שעל ידי זה מתגברת חס ושלום השינה שהיא בחי' עשיה. כי השינה הוא בחי' הסתלקות המוחין ונשאר הגוף לבד שהוא החומר שהוא בחי' עשיה. וע"כ ארז"ל (קידושין מ"ט) עשרה קבין שינה ירדו לעולם ט' נטלו עבדים וכו'. כי עיקר השינההוא בבחי' עשי' ועבודת כנ"ל וע"כ. התעוררות השינה הוא ע"י סיפורי מעשיות. כי רבינו ז"ל אמר אז בשיחותיו הקדושו' אחר שגילה המאמר הנורא הנ"ל וז"ל אני אמרתי עכשיו ג' דברים היפך העולם. כי העולם אומרים שע"י סיפורי מעשיות נמשך שינה. ואני אמרתי להיפך שע:י סיפורי מעשיות מעוררין מהשינה וכו'. ועוד חשב ב' דברים שנאמרו באותו המאמר היפך דברי העולם דהיינו מענין פקידות עקרות וכו'. ובאמת כל שיחותיו עמוקים מאד אמד והם כולם תורה ויש בהם רזין ועמקות גדול אפי' ע"פ פשוט. וכל אדם לפי ערכו יכול למצוא בהם עמקות גדול והתבוננות רחב בלי שיעור כי באמת דייקא על ידי זה שע"י סיפורי מעשיות של העולם נמשך שינה מחמת זה דייקא מעוררין הצדיקים אמתיים מהשינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא כי אין הדין נמתק אלא בשרשו. כי מי שהוא כרוך אחר החומר שהוא בחי' עשי' אזי מביא שינה ע"י סיפורי מעשיות. כי מחמת שמספר מעשה שנעשה שזה בחי' עשי' על ידי זה נמשך האדם לבחי' עשי' ועל ידי זה נופל עליו שינה שהוא בחי' התגברות העשי' והחומר כנ"ל. אבל הצדיק הוא להיפך כי מעורר מהשינה דייקא ע"י סיפורי מעשיות כי ע"י סיפורי מעשיות הוא מעלה ומקשר ומעורר את בחי' המעשה שהוא בחינת העשיה לבחי' הסיפור דהיינו שמעלה בחי' העשיה אל הדיבור שהוא בחי' דעת ומוחין כי הדיבור נמשך מהדעת כמ"ש מפיו דעת ותבונה. וע"כ מחמת זההוא מעורר מהשינה על ידי סיפורי מעשיות דייקא כי אין הדין נמתק אלא בשרשו. וע"כ דייקא ע"י סיפורו סיפורי מעשיות הוא מעלה וממתיק בחי' עשיה שהוא בחי' שינה ועל ידי זה מעורר מהשינה. וזה בחי' יין שהוא כלול מב' בחי' מבחי' שינה ומבחי' התעוררות השינה. כי היין בטבעו מביא שינה בגשמיות וברוחניות כנראה בחוש וכמ"ש כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים שכל הדרכים נעשין לפניו מישור כשרז"ל שהוא בח'י שינה בחי' הסתלקות כל הע' פנים לתורה שע"י השכרות חס ושלום נופל מכל הע' פנים לתורה עד שכל הדרכים נעשין לפניו כמישור חס ושלום שזהו עיקר בחי' שינה, וזה בחי' יין המשכר. אבל יש בחי' יין המשמח בחינת (תהלים ק"ד) יין ישמח לבב וכו' שהוא בחי' לב שמח ייטיב פנים, דהיינו שזוכין לפנים דקדושה שהוא בחי' דעת ומוחין על ידי היין שבקדושה בבחי' חמרא וריחני פקחין (סנהדרין ע'). וזה בחי' (שה"ש ז') וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים היינו התעוררו' השינה שהוא בחי' דיבור בחי' להתיר פה אלמים וכו' כמבואר במאמר הנ"ל, וכשרז"ל (יומא ע"ו) למה נקרא היין תירש זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש. ראש זה ביי' התעררות השינה שהוא בחי' ראש ומוחין כנ"ל. לא זכה נעשה רש זה בחי' התגברות הישנה ע"י היין חס ושלום בבחי' אל תאהב שינה פן תורש. ועל כן אין אומרים שיר אלא על הין כי השיר הוא בחי' התעוררות השינה בבחי' עורי עורי שיר דברי וכו' כי אין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל. וע"כ דייקא ע"י היין שכלול מב' הבחינות משינה ומהתעוררות השינה כנ"ל ע"כ על ידו דייקא מעוררין מהשינה. כי כשזוכין להעלות את היין לשרשו שבקדושה. אזי נמתק השינה וזוכין ע"י היין לבחי' התעוררות השינה כנ"ל:

אות ג וזה בחי' קידוש שאומרין על היין דייקא. כי שבת הוא בחי' התעוררות השינה. כי ששת ימי החול הם בבחי' שינה כי ה םששת ימי המעשה בחי' עשיה ועבדות בחי' חומר שהוא בחי' שינה כנ"ל. כי ט' חלקי שינה נטלו עבדים כנ"ל. ושבת קודש הוא בחי' התעוררות השינה כי שבת הוא בחי' דעת ומוחין כידוע. כי ששת ימי המעשה שבהם עושין עובדין כל המלאכות. זה בחי' כסילות. בחי' שינה הסתלקות המוחין בחי' שטו העם ולקטו בשטותא כ"ש בזוה"ק. ושבת היא שביתה ונייחא היפך בחי' עבדות בחי' התעוררות השינה בחי' דעת. כ"ש לדעת כי אני ה' מקדשכם:

וע"כ אומרים בכניסת שבת התעוררי התעוררי וכו' עורי עורי שיר דברי וכו'. כי אז הוא בחי' התעוררות השינה. כי בשבת מאירין כל הע' פנים לתורכ כי בשבת ניתנה תורה. כוע"כ זוכין בשבת להארת פנים. כ"ש במדרש ויברך אלקים את יום השיביע ברכו בקלסתר פנים. אין פניו של אדם בחול דומה לשל שבת. כי בשבת הוא בחי' הארת פנים שהוא בחינת התעוררות השינה כנ"ל. וזה בחי' ואנפהא נהירין בניהיר עילאה היינו בחי' הארת פנים וכו' כנ"ל. ועל כן בכניסת שבת מקדשין על היין דייקא ואומרים עלי ויכולו וכו' זה בחי' התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות כי בשבת צריכין לסדר על הכוס סיפור מעשה בראשית שברא הש"י כל הבריאה בו' ימי המעשה ושבת בשבת ועל ידי זה מעלין ומקשרין כל הבריאה של כל ששת יי המעשה לבחי' שבת שהוא המוח והחיות של כל מעשה בראשית שזהו עיקר בחינת התעוררות השינה. כי בחי' העשיה שבכל מעשה בראשית זה בחי' שינה. וכשממשיכין לתוכו דעת וחיות שהוא בחי' שבת שהוא השביתה מן העשיה, על ידי זה נתעורריןכל מעשה בראשית ועולין למעלה. כי החומר והעשיה נתהפך ונתבטל לבחי' הרוחניות שהוא בחי' החיות והמוחין שנמשך עליו. וזה בחי' עליית העולמות בשבת שכל העולמות כולן נתעוררין ועולין למעלה למעלה ע"י בחי' התעוררות השינה שהוא בחי' דעת ומוחין שהוא החיות. שעל ידי זה עיקר העליה של כל הדברים כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ אז בכניסת שבת צריכין לספר זאת בפה דייקא שזהו בחי' הקידוש על הכוס. כי ע"י סיפור מעשה בראשית בשבת דהיינו שאומרים ויכולו על הכוס, ומספרין שעשה הש"י מלאכתו בששה ימי המעשה ושבת ביום השביעי. על ידי זה מעלין ומעוררין כל מעשה בראשית מבחי' שינה ועשיה. ומעלין אותן ומקשרין אותן לבחי' הדעת שהוא בחי' החיות שהוא בחי הסיפור. כי הדיבור הנמשך מהדעת הוא שורש החיות של כל מעשה בראשית. כ"ש (תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו וכו'. וע"כ על ידי זה עירק התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא. שזה בחי' קידוש בשבת דהיינו שמעלין המעשה בחי' עשיה ומקשרין אותו לשרשו שהוא הדיבור והדעת. שכל זה נעשה בשבת על ידי הקידוש של היין כנ"ל. נמצא שהקידוש הוא בחי' התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות. וע"כ צריכין לומר הקידוש על היין. כי דייקא ע, י היין מעלין ששת ימי המעשה ומעוררין אותן מבחי' עשי' ושינה לבחי' התעוררות השינה. כי היין כלול מב' הבחי' הנ"ל. ואין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל. וע"כ דייקא ע"י היין ממתיקין בחי' העשי' והשינה ומעלין ומעוררין כל מעשה בראשית מבחי' שינה לבחי' התעוררות השינה כנ"ל. וע"כ שינה בשבת תענוג כי השינה של שבת הוא בחי' התעוררות השינה בחי' המתקת הדין בשרשו דייקא. שזהו בחי' התעוררות השינה על ידי סיפורי מעשיות דייקא כנ"ל:

אות ד וזהו בחי' כוס של ברכת המזון כי המאכל מביא שינה לפעמים כנ"ל במאמר הנ"ל. וע"כ צריכין לברך ברכת המזון כי ברכת המזון הוא בחי' התעוררות השינה. כי ע"י שמברכין את הש"י שברא אותו הדבר ומגלין שהש"י ברא הכל על ידי זה נתעורר החיות שבאותו הדבר מאכל. וזה בחי' התעוררות השינה כי עיקר השינה ע"י הסתלקות החיו. אבל כשמברכין להש"י ומגלין שהש"י בראו מעוררין החיות שבאותו הדבר שזהו בחי' התעוררות השינה. וע"כ צריכין לברך בהמ"ז על כוס יין דייקא. כי עיקר התעוררות השינה הוא דייקא ע"י ברכה ע"י היין כי אין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל. וזהו בחי' כוס של ברכה לטובה מצטרף לרעה אינו מצטרף. כי אע"פ שהיין כלול מב' בחי' כנ"ל ויכולה השינה להתגבר ביותר ע"י היין חס ושלום כנ"ל. אבל כוס של ברכה אינו מצרטף רק לטובה דהיינו לבחי' התעוררות השינה כנ"ל. אבל לא לרעה חס ושלום שהוא בחי' שינה הסתלקות הדעת כי ע"י שמסדרין ברכות עלהכוס על ידי זה היין נכלל בקדושה ואזי על ידו דייקא נמשך בחי' התעוררות השינה כנ"ל:

אות ה וע"כ צריכין לשמור את היין ממגע עכו"ם ממגע דיקא. כי הנגיעה הוא בחי' עשי' כנ"ל. וע"כ ע"י מגע עכו"ם שהם בחי' ע' אנפין חשוכין כנגד ע' פנים לתורה כנ"ל. ע"כ ע"י נגיעתם בהיין נמשך היין לבחי' עשי' בחי' שינה שהיא הסתלקות הע' פנים וכו' כנ"ל:

אות ו וזה בחי' כוס של ברכה צריך שיתן עיניו בו. עיניו דייקא. זה בחי' ע' פנים לתורה שכלולין בכוס של ברכה. שזה ובחי' התעוררות השינה כנ"ל:

אות ז וע"כ ארז"ל פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקדושא דבי שמשי. כי ע"י הקידוש על היין נמשך בחי' העי"ן פנים כנ"ל ועל ידי זה נתתקן אור העינים. וזה בחי' ע' תיבין שיש בקידוש של שבת היינו בחי'הע' פנים לתורה שנמשכין על ידי הקידוש שזהו בחינת התעוררות השינה כנזכר לעיל:

אות ח עיין בהמעשה הראשונה של ספר המעשיות דהינו המעשה מהבת מלך שנאבדה שם מבואר שע"י היין נופלין לשינה כי השני למלך ע"י שלא נזהר משתיית יין כאשר הזהירה אותו הבת מלך. על ידי זה נפל לשינה גדולה עד שישן שבעים שנה וכו' ע"ש היטב. כי שי שנופלים חס ושלום לבחי' שינה ע' שנה בבחי' המאמר מחוני המעגל המובא במאמר פתח ר"ש הנ"ל שאמר ודאי ניימי ע' שנין וכו'. דהיינו שנופלין חס ושלום מכל הע' פנים (לתורה) שהם בחי' ע' שנה כמבואר שם היטב. כי המעשה הנ"ל הוא שייכה למאמר פתח ר"ש הנ"ל כי שניהם נאמרו בזמנים סמוכים זה לזה. וכן הבינו אז זהמאמר הנ"ל שייך למעשה הנ"ל. ואם עיני שכל לך פקח עיניך וראה ושים לבך היטב לדברי המאמר הנ"ל ולהמעשה הנ"ל ותראה פלאות איך הם קשורים זה בזה. ויש רמזים והתנוצצות בהמעשה הנ"ל מהתרוה הנ"ל אפס קצהו תראה אם תזכה ותתן לבך היטב על זה. וכלו לא תראה עד לעתיד אם תזכה: