קרחה וכתובת קעקע ב

9 אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרוֹב אֵלֶיךָ

ואיסור שריטה ע"פ המאמר תקעו ג' הנ"ל בה' מעונן ומנחש הלכה ב' הנ"ל:

אות א כי זוהמת הנחש הוא בחי' עירבוב המדמה אמונות כוזביות. וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. וכשנפסק זוהמת הנחש עירבוב המדמה אמונות כוזביות אזי נעשה המדמה מעובד ומבורר. ואזי זוכין לאמונה שלימה בה.' וע"י אמונה שלימה זוכין לחידוש העולם בחי' עולם חסד יבנה בחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' ע"ש היטב. והנה מחמת זה המיתה טובה גדולה כמ"ש טוב מאד זה המות וכו'. כי אין הזוהמא נפסק לגמרי כ"א ע"י המיתה וקבורה שאזי הגוף נכלה ונבלה בארץ ואזי נפסק ממנו הזוהמא. ואזי יקום הגוף בתחי' זך ומברור מותוקן. ובירור וזיכוך הגוף שנתברר ונזכך ע"י המיתה ע"י שיזכה לקום בתחיה כנ"ל, זה בחי' בירור המדמה כי המדמה הוא בחי' גוף. כי גוף ונפש הוא בחי' אדם וב מה כי הגוף הוא בחי' בהמה והנפש הוא בחי' אםד כמ"ש רבינו ז"ל בסימן ל"ז. והמדמה הוא בחי' בהמה כי גם הבהמה יש לה כח המדמה וכמ"ש רבינו ז" לבמ"א סי' נ"ד. נמצא שהמדמה הוא בחי' גוף.ועיקר עירבוב המדמה הוא מחמת שאין הגוף נזדכך מזוהמת הנחש שנאחזה בו ע"י חטא אדה"ר. ומחמת זה שאין הגוף מזוכך מזוהמת הנחש על ידי זה המדמה מעורבב ומבולבל שזהו בעצמו בחי' זוהמת הנחש כנ"ל. כי הדממה תלוי בהגוף כי הוא בחי' גוף כנ"ל. וכפי בירור וזיכוך הגוף כן זיכוך ובירור המדה כנ"ל. נמצא שלעתיד שאז יקומו בתחיה ויהיה הגוף צח וזך בתכלית הזיכוך אזי יהיה הממדה מבורר ומתוקן בשלימות. ואז יזכו לאמונה שלימה בשלימות גמור. כי התגלות האמונה הקדושה בשלימות יהיה רק לעתיד כמ"ש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. כי אז יתחדשו הגופים ויזדככו בתכלית הזיכוך שזה בחינת בירור וזיכוך המדמה. ועל ידי זה יזכו לאמונה שלימה כנ"ל. וזה בחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך כמ"ש שם ע"ש:

וע"כ אסור לקונן ולהצטער על המת חס ושלום יותר מדאי. כי אנו מאמינים בתחיית המתים וחידוש העולם. וע"כ המיתה טובה גדולה. כי ע"י זה יתברר הגוף והמדמה ויזכו לאמונה בה' וכנ"ל. וע"כ אסור לשרוט שריטה על המת חס ושלום. כי אנו צריכין לקדש את הגוף בכל מינ קדושות כדי לזכך אותו ולטהרו מזוהמת הנחש כי זה עיקר עבודתינו כידוע. וזה שמשרט את גופו על המת ומצטער ביותר עד שחובל בעצו מחמת זה. נמצא שאין מאמין בחידוש העולם כנ"ל. ואזי כשאינו מאמין בחידשו העולם אזי המיתה הוא זוהמת הנחש ממש כי משם באה המיתה וכשמשרט את גופו מחמת זה הוא ממשיך על גופו זוהמת הנחש כי הזוהמא מתדבקת ביותר בהגוף מחמת שיש שם אחיזה להזוהמא ביותר. וע"י שאנו מאמינים בחידוש העולם אנו מגרשין ומכלין על ידי זה הזוהמא מגופינו. אבל כשעושה שריטה בגופו על המת חס ושלום הוא מראה בזה כאלו אינו מאמין בחידוש העולם. כי אם היה מאמין בשלימות בחידוש העולם לא היה משרט וחובל בעצמו. כי כשמאמין בחידוש העולם המיתה הוא טובה גדולה כנ"ל. נמצא כשמשרט על המת חס ושלום אינו מאמין בחידוש העולם. ואזי ממשיך זוהמת הנחש שמשם המיתה, על גופו כי שם נאחזת ביותר כנ"ל. כי מי שמאמין בחידוש העולם אזי המיתה הוא בחי' חים כי עיקר החים נצחיים יזכו אחר המיתה דייקא בעת התחיה. אבל זה שאינו מאמין אזי המיתה הוא בחי' זוהמת החנש ממש שמשם באה המיתה. וכשמשרט בגופו אזי ממשיך על גופו זוהמת החנש ר"ל כנ"ל:

וזה בחי' איסור כתובת קעקע. כי הכתב הוא בבחי' המדמה בחי' בהמיות כמ"שרבינו ז"ל במ"א. וע"כ עיקר הכתב הוא ע"כ עור בהמה כי הכתב בבחי' בהמה כנ"ל. וכשכותב ע"ג עור בהמה אזי מעלה אותה מבחי' בהמה לאדם כי כל דבר צריכין להעלותו ע"י שורשו ובחינתו. וע"כ ע"י שה אדם כותב ע"ג עור במה והכתב הוא בחי' מדמה בחי' בהמה. ע"כ על ידי זה האדם הכותב הוא מעלה מבהמה לאדם, ע"י הכתב ע"ג עור בהמה ע"י שכותב עליו דברים שבקדושה כגון ב"ת ותפילין וכו'. וע"כ צריכין שיהיה העור מעובד לשמה, זה בחי' עיבוד ובירור המדמה שהואבחי' בהמה כנ"ל. אבל כשכותב אותיות על גבי בשר האדם אזי הוא מורדי א"ע מקדושתו. כי מורדי עצמו מבחי' אדם לבחי' בהמה שהוא בחי' כתב ואזי מתגבר בו זוהמת הנחש חס ושלום כי היא נאחזת בהגוף כנ"ל. וכשכותב כתובת קעקע על הגוף אזי ממשיך על הגוף בחי' בהמיות בחי' מדמה ועל ידי זה מתגבר חס ושלום זוהמת הנחש הנחאזת בהגוף כנ"ל. כי באמת אנו צריכין לקדש עצמינו כדי להפך החומר לצורה כדי שיזדכך הגוף בבחי' אדם. כי ישראל קרויין אדם ע, ישהם מקדשין את הגוף בכל מיני קדושות עד שנתהפך החומר לצורה הגוף לנפש ונזדכך הגוף בבחי' נפש. ואזי נקרא אדם כי עיקר האדם הוא בבחי' הנפש כנ"ל ועיקר זה השלימות יזכו לעתיד בעת התחיה שאז יהיה תכלית הזיכוך כנ"ל. אבל אנו צריכין לקדש עצמינו בזה העולם כדי לזכות לזה לעתיד בתכלית השלימות. וכשכותב כתובת קעקע על גופו הוא מורדי את הגוף מאד לבהמה כנ"ל, ומתגבר זוהמת הנחש שאחיזתה בהגוף שנאחזת בבחי' בהמיות בחי' מדמה ואז יהוא בבחי' עירבוב המדמה וכנ"ל. גם הכתב הוא לזכרון לדורות כי כל כתב הוא לזכרון וכשכותב על הגוף כתובת קעקע הרי הוא כאלו כופר חס ושלום בחידוש העולם ואינו מאמין שזה הגוף של עכשיו יזדכך ויתברר ויכלה ממנו כל הזוהמא דהיינו המדמה של עכשיו מדמה מעורבב. כי הוא כותב וחוקק בהגוף כתובת קעקע שהוא כתב שאינו נמחה לעולם כאל ואומר שזה הגוף לא ישתנה לעולם מבחי' זו של עכשיו שהוא בחי' בהמה בבחי' עירבוב המדמה שזהו בחי' הכתב שחוקק בגופו. כי כתב הוא בחי' זכרון לדורות וע"כ הוא מורה בזה שיוחקק בחי' הכתב בהגוף כתב שאינה נמחה לעולם היינו שלעולם לא יהיה נמחה זה הכתב חס ושלום. היינו שלעולם לא יזדכך הגוף ולא ישתנה מבחי' זו של עכשיו שהוא בבחי' כתב בחי' בהמה כנ"ל כי באמת אנו מאמינים בחידשו העולם שאז יזדכך הגוף ואזי יעבור כל הזוהמא שהיתה בזההגוף של עכשיו ויתחדש ויזדכך בתכלית הזיכוך כנ"ל. אבל ע"י הכתב היינו כתובת קעקע הוא מורה שישאר הגוף לעולם בבחי' זו חס ושלום. כי כתב הוא לזכרון לדורות וכו' כנ"ל:

ועיקר האיסור הוא כתובת קעקע דהיינו כתב ע"י חקיקה. כי כשהכתב מגושם יותר דהיינו כתב ע"י חקיקה מתגבר המדמה ביותר, ואזי הוא בחינת עירבוב המדמה. כי כל מה שהמדמה הוא נאחז יותר בגוף גשם הוא מעורב יותר כי עיקר עירבוב המדמה הוא ע"י הגוף ועש"כ בכל כתב אפילו כתב של קדושה צריכין שיהי כתיבה ולא חקיקה כמ"ש וכתב ולא וחקק. כי כתב של קדושה הוא ע"ג עור בהמה להעלות מבהמה לאדם ע"י הכתב כנ"ל. על כן צריכין שיהי' הכתב בדקות יותר בכל האפשר ועל כן וכתב ולא וחקק כי החקיקה מוגשם יותר שמצייר האור בגשמיות גמור ושי בו ממש בציור האור. וכשהכתב מגושם יותר הוא בבחי' עירבוב המדמה וכנ"ל. וע"כ כאן בכתובת קעקע שהאידרו שמורדי מאדם לבהמה ע"י הכתב כנ"ל, עיקר האיסרו על ידי חקיקה שהוא מגושם יותר שעל ידי זה מתגבר יותר עירבוב המדמה וכו' כנ"ל. כי אנו צריכין לזכך הגוף מבהמה לאדם והכתב בפרט חקיקה הוא בח'י בהמיחות כנ"ל. וז"ש אני ה' נאמן לשלם שכר בח'י עוה,ב שאז יהי' השלילום שכר ואזי יהי' חידוש העולם וכו' כנ"ל. ומחמת זה בעצמו הוא האיסרו של כתובת קעקע וכו'. וע"כ נזכר בזה אני ה' נאמן לשלם שכר בחי' עוה"ב כנ"ל:

וע"כ הכהנים מוזהרים באזהרה יתירה על איסור שריטה. כי הכהן הוא איש חסד וחסד הוא בחי' חידוש העולם בחי' עולם חסד יבנה כ"ש שם. וכשיהי' חידוש העולם אז תכלה כל הזוהמא ואז יהי' בלע המות לנצח:

וע"כ הכהנים מוזהרים על טומאת מת. כי הם רחוקים מבחי' סטרא דמותא כי הם בבחי' חסד בחי' חידוש העולם בחי' בלע המות לנצח. ועל כן כפלה התורה איסור שריטה על הכהנים כ"ש ובבשרם לא ישרטו שרטת. כי הם צריכין להתרחק יותר מזוהמת הנחש ולהאמין בחידוש העולם. כי הם בעצמן בבחי' חידוש העולם כנ"ל: