נדה ומקוואות

אות טו וזה בחי' איסור נידה. כי דם נדות נמשך מזוהמת החנש שהטיל בחוה שמשם עיקר דם נדות כידוע כי אז נגזר עליה הרבה ארבה עצבוננך וכו' שזהו בחי' דם נדות כשרז"ל. ועל כן אז אסורה לבעלה כי אז א"א לברר הזווג מזוהמת הנחש שהוא בחי' דם נדות שנאחז בה ביותר כי אפי' זווג של היתר צריך בירור וזיכוך גדול מזוהמת הנחש כנ"ל. אבל עתה שנתעורר בה דם נדות שהוא עיקר זוהמת החנש כנ"ל. ע"כ א"א לברר הזווג בשום אופן ע"כ אסורה לבעלה באיסור חמור מאד. וע"כ אינה נטהרת עד שסופרת ז' נקיים שהם כנגד ז' ימי הבנין שהם בחי' הז' מדות. כי כל הז' מדות שהם בחי' ז' ימי הבנין כל עיקר שלימות תיקון והארתן הוא להאיר להמלכות שהיא מדה השביעית שהיא בחי' אמונה כידוע. כי א"א לינק ולקבכל משום מדה כ"א על ידה מכ,ש בתיקונים באריכות דלית רשו לנביא וחוזה לאעלא למלכא אלא בה וכו' שזהו בחי' בזאת יבא אהרן אל הקודש כי האמונה בחינת מלכות נקראת זאת. וזהו וזאת אשר דבר להם אביהם וזאת הברכה וכו'. וונביא כד חזי ארוכא דגלותא אמר זאת אשיב אל לבי ע"כ אוחיל ע"ש. כי א"א להתקרב ולדעת מהשי"ת ע"י שום ספירה ומדה וחכמה ושכל כ"א ע"י אמונה שנקראת זאת שהיא השער והפתח להתקרב ולדעת מהשי"ת כי ע"י האמונה יכולין ליכנוס לכל המדות וכו' ולהתקרב אליו ית' באמת. וע"כ צריכה הנידה לספור ז' נקיים. כי מאחר שנתעורר בה דם נדות שהם זוהמת הנחש ונאסרה להתחבר בבעלה שהוא בחי' אמת. ע"כ אינה נטהרת עד שחוזרת וסופרת שבעה נקיים כדי לחזור ולהמשיך עליה הארה מכל השבעה מדות שלכ שלימותן כשמאירין אל האמונה ומשלימין אותה שתהיה ראויה להתחבר בבעלה שהוא בחי' אמת כנ"ל:

אות טז וזה בחי' מקוה מים שמטהר הנדה מטומאתה. כי מימי המקוה הם שורש גידול האמונה כי מקור הוא בחי' בינה עלמא דאתי בחי' מימי הדעת שיתגלו לעתיד בבחינת ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים שמשם מקדושת זה הדעת שיתגלה לעתיד משם עיקר גידול האמונה שממשיכיןהצדיקים עלינו עתה. כי שורש האמונה נמשכת ממקום גבוה ושכל עליון מאד כמבואר לעיל היינו מהשכל והדעת שיתגלה לעתיד בבחי' ומלאה הארץ דעה כמים וכו' שזהו בחי' מימי המקוה. וזה בחינת מ"ש בהתורה הנ"ל שהגשמים הם בחי' אמונה כי מימי הגשמים שנמשכין מהתהומות וכו' שרשם ממימי הדעת שיתגלו לעתיד. וע"כ הם בבחי' אמונה כי משם עיקר גידול האמונה כנ"ל וכן מרומז בהתורה תקעו אמונה בלק"ת סימן ה' שגידול האמונה ע"י בחי' מים בחינת מים עמוקים עצה בלב איש ע"ש. וע"כ באלו מי המקוה שהם שורש האמונה שם נטהרת הנדה מטומאתה מזוהמת הנחש שהוא פגם האמונה. כיעל ידי מי המקוה חוזרת ונגדלת האמונה בשלימות כנ"ל. וזה בחי' ציצית שעל ידם עיקר המשכת האמונה כנ"ל. כי גם אור הציצית נמשך מבחי' מימי המקוה הקדושה שהיא בבחי' בינה עלמא דאתי בבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא בחי' קדושת המקוה. ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים זה בחי' הארבעה ציצית שעל ידם עיקר המשכת האמונה היינו כנ"ל. כי הזיווג דקדושה הוא בבחי' ציצית בחי' ופרשת כנפיך על אמתך כמ"ש בהתורה הנ"ל בסופה. ועל כן צריכה הטבילה במקוה תחלה כי משם נמשך אור הציצית בבחי' ונהר יוצא מעדן וכו' והיה לארבעה ראשים שעל ידי זה עיקר שלימות האמונה כנ"ל:

אות יז וזה שארז"ל גדול יום הגשמים כיום תחיית המתים. וע"כ קבעו הזכרת גשמים בתחיית המתים. כי גשמים הם בחינת המשכת האמונה שנמשכת ממימי הדעת שיתגלו לעתיד שזהו בחי' תחיית המתים. כי אז אחר התחיה יהיה עיקר התגלות הדעת הקדוש הנ"ל בחי' ומלאה הארץ דעה וכו' ואז יהיה עיקר החיים האמתיים. כי עיקר החים ע"י ידיעת השי"ת שיודעין ע"י אמת ואמונה שיושלמו לעתיד בשלימות שהם עיקר החים כנ"ל:

אות יח וע"כ המקוה צריכה להיות בארץ דייקא ולא בכלי. כי הארץ הוא בבחינת אמונה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה כנ"ל. וזה בחי' גודל מעלת קבורת א"י. כי א"י הוא בבחי' אמונה כמ"ש בהתורה הנ"ל ושם דייקא זוכין שיתברר ויזדכך הגוף מזוהמת הנחש ויזכה להכלל באמונ' בשלימו' ואז יזכה לתחיית המתים. כי עיקר התחיה בא"י כשרז"ל שאפילו המתים בחו"ל מוכרחים לגלגול מחילות לבא לא"י שהיא בחי' אמונה ששם עיקר הבירור וזיכוך ואז יזכו לתחיה שאז יושלם הביררו ואז יזכו לאמת ואמונה בתכלית השלימות שזה עיקר החיים לנצח כנ"ל: