ראשית הגז ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ראשית הגז לכהן ע"פ התורה תהלה לדוד (בל"א) סי' י"ב ע"ש כל התורה היטב:
Based upon the Torah discourse Tehillah l’Dovid (Likutay [Maharan] Part One, Siman 12) — see there the entire Torah well.
וזה בחי' מצות ראשי תהגז ליתן לכהן. כי גיזת הצאן הם בחי' הלכות של התורה כמבואר בהתורה הזאת בבחי' כבשים ללבושיך בבחי' כרחל לפני גוזזיה שגוזזין ממנה הלכות. וזה בחי' פרנסה ועשירות כי כל העשירות נמשך מהצאן בבחי' ועשתרות צאנך משמעשרות את בעליהן כשארז"ל. כי העשירות נמשך מההלכות שגוזזין מבחי' הצאן בבחי' בשמאלה עושר וכבוד כ"ש בהתורה הנ"ל ומחמת שהעשירות נמשך מבחי' שמאל הנ"ל. ע"כ מוכרח התנא ליפול בלימודו לאיזה בחי' דקה של בח'י שלא לשמה שהיא בחי' שמאל כדי להמשיך פרנסה ועשירות. ועי"ז נמשך שהלמדן שלומד תורה שבע"פ שהם אלו ההלכו תהוא מתנגד על הצדיקי אמ תכי לא זכה נעשעית התורה אצלו סם מות. כי הלמדן המתנגד אינו רואה בהתורה כ"א בחי' שלא לשמה שהוא בחי' לבן ונעשה אצלו פה לדבר על הצדיק עתק וכו' כמבואר שם בהתורה הנ"ל באר היטב:
And this is the aspect of the commandment of Raishis HaGez [the first of the shearing] to give to the Kohen. For the wool-shearing of the flock is the aspect of the halachos of the Torah, as explained in this Torah discourse — in the aspect of kevasim lilvushecha [lambs for your clothing], in the aspect of k’Rachel lifnei gozezehah [like Rachel before her shearers] from whom halachos are shorn. And this is the aspect of parnasah and wealth, for all wealth flows from the flock, in the aspect of v’ashtrois tzonecha [the flocks that enrich their owners], as our Sages of blessed memory said. For wealth flows from the halachos that are shorn from the aspect of the flock, in the aspect of bismolah osher v’chavod [in her left hand are riches and honour], as explained in the aforementioned Torah discourse.
וזה בחי' ראשית הגז שציוותה התורה ליתנו לכהן איש החסד שהוא בחי' ימין כדי לברר ולזכך ולהעלות את גיזת הצאן שהוא בחי' ההלכות הנ"ל שיעלו ויוכללו כולם בבחי' ימין בחי' לשמה שהוא בחי' הכהן איש החסד שהוא בחי' ימין שנכללת כל הגיזה בהכהן על ידי הראשית שנותנין לו שעי"ז מעלין אותו לבחי' ימין כנ"ל. וע"כ נצטוינו לשמוע ההלכות מהכהן כ"ש יורו משפטיך ליעקב וכו' וכתיב וקמת ועלית אל המקום וכו' ועשית כל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים וכו' כי הכהן בבחי' ימןי וזוכה לברר כל ההלכות לבחי' ימין בחי' לשמה שזה עיקר בירור ההלכה לאמתתה כי כל הכהנים הם בני אהרן הכהן הראש שזכה לכהונה ע"י שלא נתקנא באחיו משה הקטן ממנו בשנים אדרבא קיבלו עליו לרב כ"ש וראך ושמח בלבו שעי"ז זכה לכהונה כשרז"ל. וע"כ זכה אהרן שהוא הי' התלמיד הראשון המובחר אצל משה רבינו כשרז"ל כיצד סדר משנה נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו וכו'. נמצא שאהרן קיבל בראשונה כל ההלכות ברורות מפי משה רבינו. וכן זכה לדורות שבניו הכהנים יורו המשפטים וההלכות לישראל כי הם בבחי' ימין כנ"ל. כי אביהם אהרן לא הי' שום מתנגד וחולק על הצדיק האמת שהוא משה וכנ"ל. וע"כ נותנין להם ראשית הגיזה שהוא בחי' ההלכות כדי לבררם ולזככם עי"ז להעלותם לבחי' ימין שהוא בחי' הכהן וכנ"ל:
And because wealth flows from the aforementioned aspect of the left, therefore the Tanna [the scholar who studies Mishna] is compelled to fall in his learning into some subtle aspect of she-lo lishmah [not for its own sake], which is the aspect of the left, in order to draw down parnasah and wealth. And through this it comes about that the scholar who learns Torah she-b’al peh [Oral Torah] — these halachos — becomes an opponent against the true tzaddikim. For he who did not merit [to learn lishmah] has Torah become for him a deadly poison. For the opposing scholar sees in the Torah nothing but the aspect of she-lo lishmah, which is the aspect of Lavan, and it becomes for him a mouth to speak arrogantly against the tzaddik etc., as explained there in the aforementioned Torah discourse.
אות ב וע"כ נבל שהוא בחי' לבן הארמי כמובא בחי' הלמדן שאינו כשר שהוא מתנגד וחולק על הצדיק ע"י שנוטה רק לשמאל שהוא בחי' שלא לשמה שמשם העשירות וכו' כ"ש שם. ע"כ מרד נבל וחלק על דוד המלך בעת גיזת הצאן דייקא. כ"ש שם ויהי גוזזים לנבל וכו' ואז נעשה נבל מתנגד עלדוד והורה בתורה שלא כהלכה ואמר מי דוד וכו' היום רבו העבדים המתפרצים על אדוניהם וכו' שאמר שדוד אינו ראוי לבא בקהל כשרז"ל. וכ"ז הי' בעת גיזת הצאן דייקא כי לא זכהלברר הגיזהשהיא בחי' העשירות להעלותה לימין ועי"ז נטה רק לשמאל וגילה פנים בתורה שלא כהלכה ונעשה מתנגד ומורד על דוד שהוא הת"ח האמתי שלומד לשמה שמברר כל ההלכות לאמתתן כשרז"ל ע"פ יפה תואר וכו' שמראה פנים כהלכה וה' עמו שהלכה כמותו:
Section 1 — The First Shearing to the Kohen: Halachos, Parnasah, and the Right Hand
אות ג וע"כ יעקב ברח מלבן בעת שהלך לבן לגזוז צאנו דייקא. כ"ש ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה וכו' ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו בורח הוא כי שרי להו לצדיקיא לסגיאי ברמאותא עם רמאי. כי כל העסק של יעקב עם לבן הארמי מתחלה ועד סוף הלכ הי' בענין בירור ההלכות הנ"ל לבטל ההתנגדות של המתנגדים והחולקים שמשם כל קלקול הדורות וחורבן ביהמ"ק ואריכות הגלו תבעו"ה שהכל על ידי מחלוקת ושנאת חינם שעי"ז נחרב הביהמ"ק ועדיין מתארך הגלות בעו"ה. וכל המחלוקת נמשך מההתנגדות שנמשך ע"י שלומדים שלא לשמה רק בשביל ממון וכבוד עד שרואים בהתורה ק בחי' השמאל וכו' עד שנעשה להם פה לדבר עתק בגאוה על הצדיקי אמת וכשרי הדור כ"ש שם שביאר כל זה על הפרשה של וישק יעקב לרחל וכו' ויגד יעקב לרחל וכו'. ומזה נוכל להבין רמזים שכל שאר הפרשה נאמרה על זה ועל כן טרח יעקב לברר כל העשירות מלבן דייקא. כי כל נפילתו של החולק והמתנגד בחי' לבן הוא מחמת העשירות שנמשך משמאל של התורה כנ"ל. ובעו"ה בכל דור ודור הסט"א מתגברת עד שהחולקים בחי' לבן ממשיכים העשירות אצלם ורוב העשירים כרוכים אצלם. מחמת שהם בבחי' שמאל שמשם העשירות ובאמת כל העשירות והפרנסה של כל העולם נמשך רק מבחי' יעקב שהוא איש אמ תבחי' יעקב איש תם שהוא בחי' הצדיק האמ תשלומד תורה לשמה ותורתו זכה בלי פסולת כלל. רק לטובת העולם נוטה לאיזה בחי' דקה של שלא לשמה כדי להמשיך פרנסה ועשירות לעולם ושם בשורש שפע העשירות שממשיך הצדיק האמת שם העשירות זך ונקי מאחזית הסט"א. אבל כשהלמדן שאינו כשר לומד תורת התנא ונוטה רק לבחי' שמאל שלא לשמא הגשמי והפגוםמאד להתייהר ולקנטר ולהקראבשם רבי ורב בשביל עשירו תוממון לבד ועושה מהתורה קרדום ועטרה וכו' אזי יורד העשירות ח"ו ונופל להס"א ומגיע העשירות על פי רוב לאותם שהם בחוץ בבחי' שמאל שהו הסט"א שהם העכו"ם והרשעים וכו'. וכ"ז נמשך מחטא אדה"ר שחטא בזה ע"י חוה אשתו בעצת הנחש הקדמוני שהי' ערום מכל חיות השדה ערום מכל בערמימיות בחי' לבן הארמי שהסית את חוה תחילה שהיא בחי' תורה שבע"פ שהיא בחי' רחל בחי' אשה יראת ה' שזהו בחי' חוה שהוא בחי' הדיבור שהוא בח'י תורה שבע"פ בחי' ולילה ללילה יחוה וכו' והרמאי הנחש הסית אותה שתגלה פנים בתורה שלא כהלכה להתיר אכילת עץ הדעת טוב ורע כ"ש לא מות תמותון דחפה עד שנגעה בו ולמד ק"ו של שקר כשם שאין מיטתה בנגיעה וכו' כי כבר מבואר אצלינו שכל העשירות נמשך מהאשה. כי האשה בבחי' שמאל לגבי בעלה שהוא בחי' ימין ומשם העשירות וצריך לאכללא שמאלא בימינא ואז נתתקן הכל כידוע. ואז הצדיק מברר ומעלה כל ההלכו תשהם תורה שבע"פ לבחי' חיבוק ונישוק וזווג כ"ש שם בסוף התורה הנ"ל. וכל היחודים של הצדיקי אמת וזווגיהם בגשמיות נמשך רק משם שזהו בחי' זווג יעקב ורחל והנשוקין בחי' וישק יעקב לרחל וכו'. אבל מי שאינו צדיק ונוטה לתאוות הגשמיות כפי נטייתו אל תאוה הגשמיות כן נופל לבחי' שמאל. ועי"ז גם כל לימודו בבחי' שמאל וכו'. ע"כ כל תקונו רק ע"י צדיק האמת הגדול במעלה שהוא בחי' יעקב שהואקדוש וטהור בתכלית הקדושה מתאוה זאת.ובין בזווגו בין בלימודו התורה כל כוונתו רק לשמים לבד לעורר זווגין ונשוקין העליונים בחי' וישק יעקב לרחל וכו'. אבל הנחש הסית את חוה עד שהסיתה את האדם עד שנטה מזה ונפל לבחי' שמאל לבחי' תאוה הגשמיות כשארז"ל שאדם הראשון פגם בברי תועי"ז גילה פנים בתורה שלא כהלכה שהוא בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר. וע"כ נתקלל דייקא בענין הפרנסה. כ"ש בעצבון תאכלנה וכו' כי עיקר הפגם מגיע אל הפרנסה שנמשך מבחי' שמאל וכנ"ל:
And this is the aspect of the commandment of Raishis HaGez [the first of the shearing] to give to the Kohen. For the wool-shearing of the flock is the aspect of the halachos of the Torah, as explained in this Torah discourse — in the aspect of kevasim lilvushecha [lambs for your clothing], in the aspect of k’Rachel lifnei gozezehah [like Rachel before her shearers] from whom halachos are shorn. And this is the aspect of parnasah and wealth, for all wealth flows from the flock, in the aspect of v’ashtrois tzonecha [the flocks that enrich their owners], as our Sages of blessed memory said. For wealth flows from the halachos that are shorn from the aspect of the flock, in the aspect of bismolah osher v’chavod [in her left hand are riches and honour], as explained in the aforementioned Torah discourse.
אות ד וכל האבות בפרט יעקב עסקו לתקן חטא אדה"ר לברר כ"ז וזה הי' כל עסקו של יעקב עם לבן כנ"ל. וע"כ אז כבירר והעלה יעקב את רחל מבית לבן הארמי. אז בירר ממנו את העשירות הגדול שלו ע"י הצאן דייקא שמשם כל העשירות. וע"כ דייקא בעת גיזת הצאן שאז בחי' בירור ההלכות בחי' בירור העשירות כנ"ל אז דייקא דייקא השתדל יעקב לברוח מבית לבן הארמי שלא יתגבר עלו במחלוקת גדול בעת הגיזה דייקא כמו מחלוקת נבל על דוד שהוא בחי' לבן שהי' בעת הגיזה דייקא וכנ"ל:
And because wealth flows from the aforementioned aspect of the left, therefore the Tanna [the scholar who studies Mishna] is compelled to fall in his learning into some subtle aspect of she-lo lishmah [not for its own sake], which is the aspect of the left, in order to draw down parnasah and wealth. And through this it comes about that the scholar who learns Torah she-b’al peh [Oral Torah] — these halachos — becomes an opponent against the true tzaddikim. For he who did not merit [to learn lishmah] has Torah become for him a deadly poison. For the opposing scholar sees in the Torah nothing but the aspect of she-lo lishmah, which is the aspect of Lavan, and it becomes for him a mouth to speak arrogantly against the tzaddik etc., as explained there in the aforementioned Torah discourse.
אות ה וזה בחי' כל פ' בלעם ששכרו בלק כי אמר אין כחו של משה אלא בפיו אף אנו נעמוד עליו באדם שכחו בפיו כי איאת בספרי קבלה שלבן ונבל ובלעם הם בחי' אחת בסוד הגלגול. היינו בחי' הלמדן שאינו כשר שאין כחו אלא מהצדיק האמת בחי' משה שכל כחו בפיו בחי' תורה שבע"פ שכל העולם ומלואו וכל חיותו ופרנסתו נמשך משם. וע"י שהוא לומד תורה שבע"פ לשמה באמת לאמתו עי"ז כל הנהגת העולם על ידו ויכול להנהיג העולם כרצונו ולעשות מופתים נוראים בעולם. אבל את זה לעומת זהעשה האלקים וכו' ע"כ נמצא בכל דור בחי' חולקים ומתנגדים שכל כחם מהלומדים תורה שבע"פ שלא לשמה וכו' כנ"ל שהם בחי' לבן ונבל ובלעם שכל כחו בפיו. בפיו דייקא. כי כל כחו רק מהתורה שבע"פ שעי"ז נעשהלו פה לדבר כנ"ל:
And this is the aspect of the commandment of Raishis HaGez which the Torah commanded to give to the Kohen — the man of chesed [loving-kindness], who is the aspect of the right — in order to clarify, refine, and elevate the wool-shearing of the flock, which is the aspect of the halachos mentioned above, so that they ascend and are all included in the aspect of the right, the aspect of lishmah [for its own sake], which is the aspect of the Kohen the man of chesed who is the aspect of the right, into whom the entire shearing is included, through the raishis [the first portion] that is given to him. For through this they are elevated to the aspect of the right.
ובאמת הי' אש ישראל בסכנה גדולה כשרז"ל עמי זכר נא מה יעץ עליך בלק וכו' מן השיטים וכו'. אבל בגוד לכחו של משה רבינו ניצלנו מפיו הרע.כי משה הי' כחו גדול מאד עד שהי' יכול לברר ולהעלות כל הדיבורים שמדברים החולקים ולעשות מהם הלכות להעלות השכינה בבחי' חיבוק ונישוק וזווג וכו' כמבואר באר היטב בהתורה הנ"ל ע"ש. ועי"ז ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' את הקללה לברכה. כי נתהפכו כל דיבוריהם הרעים לבחי' הלכות התורה שמשם כל הברכות והפרנסה והעשירות שנחזר הכל לישראל הכשרים הנלוים ונכללים במשה רבם וכנ"ל:
And this is the aspect of the commandment of Raishis HaGez which the Torah commanded to give to the Kohen — the man of chesed [loving-kindness], who is the aspect of the right — in order to clarify, refine, and elevate the wool-shearing of the flock, which is the aspect of the halachos mentioned above, so that they ascend and are all included in the aspect of the right, the aspect of lishmah [for its own sake], which is the aspect of the Kohen the man of chesed who is the aspect of the right, into whom the entire shearing is included, through the raishis [the first portion] that is given to him. For through this they are elevated to the aspect of the right.
אות ו וזה בחי' פתיח פי האתון שהיא פליאה נשגבה שעשה אז הש"י נס נפלא ונורא כזה כ"ש במדרש שפתיחת פי האתןו הי' נס שלא הי' כמוהו מעול כי דייקא ע"י נס הנפלא והנורא הזה עקם הקב"ה את פיו של בלעם הרשע להפוך מקללה לברכה כי בזה דייקא הראה הש"י גודל כחו של משה שהוא בחי' הצדיק האמת שיכול להעלות כל הדיבורים שמדברים החלקים בבזיונות וחרפוים כאלה להפוך הכל לברכה לעשות מהם הלכות כנ"ל. כי כבר מבואר שכפי קדושת האדם בתאוה הכלליות כן זוכה לברר ההלכות של תורה שבע"פ שהם בחי' רחל בחי' אשה יראת ה'. אבל בודאי לאו כל אדם זוכה לזה בשלימות ע"כ התיקון של כל בני אדם הוא רק ע"י הצדיק האמת שזוכה לזה בתכלית השלימות כמ ומשה ויעקב ודו כוו' עד שכל זווגיהם הי' בבחי' חיבוק ונישוק וזווג המבואר בכבתי האריז"ל ובוזה"ק שביאר רבינו ז"ל שזה נעשה ע"י שמברר הצדיק הדיבורים שמדברים עליו החולקים ועשה מהם הלכות כוו' ומ ישנכלל ומחובר להצדיק הזה הוא מתקן ומעלה גם אותו עד שזוכה להלכה ברורה מאחר שכל תורתו וכל הנהגותיו וכל חיותו וקיומו הכל ממנו אבל בלעם הי' ההיפך ממש מזה שפגם בתאותיו כ"כ עד שנפל לתאוה הזאת כ"כ עד שעשה מעשה אישות עם הבהמה ורצה להמשיך בחי' הנישוק והזווג למטה למטה לא בלבד לתאוה הגשמיית שאפי' הכשרים שנופלים לתאוה הגשמיות בהיתר צריכין תקון גדול ע"י הצדיק הגדול הנ"ל עד שיעלה הכל לשרשו לבחינת זווג ונשוק העליון הנ"ל. מכ"ש וכ"ש הרשעים שנפלו לעבירות ח"ו ר"ל שתיקונם קשה מאד כידוע בכל הספרים רק אם זוכה להתקרב בחייו לצדיק כזה שישש לו כח הנ"ל יכול לתקן גם אותו כנ"ל. אבל בלעם הרשע נפל לתאווה הרעה הזאת כ"כ עד שעשה מעשה אישות עם בהמה וחלתק מאד על משה בחי' הצדיק האמת ובטומאתו הרעה התגבר כ"כ שרצה להמשיך הדיבור הקדוש של תורה שבע"פ לשם עד שהי' לו כח בפיו לדבר סרה על הצדיק האמת בחי' משה ולחרף ולגדף כי רצה להפוך כל דיבורי התורה שבע"פ לדרכו הרעה ח"ו שיהי' נעשה אצלו מהתורה שבע"פ פה לדבר עתק שהואבחי' קללה על הצדיק האמת ואנשיו שהם בחי' משה וכלל ישראל שרצה לעקרם לגמרי בפיו הרע והטמא והכל בבחי' הנ"ל וכנ"ל. וע"כ עשה הש"י נס נפלא והראה גודל כחו של משה ע"י שעשה אז דבר נס שלא הי' כמוהו מעולם שהאתול פתח את פיו ודיבר עם בלעם הוכיח אותו היינו שבגודל כחו של משה הי' יכול להעלות גם כל דיבורי ההלכות שנפלו עד מקום מיאוס כזה לבהמיות ממש להעלותם גם משם ולבררם ולזככם ולהפכם להלכות להשיבם למקומם הראשון שעי"ז נעשה חיבוק ונישוק וכו' בקדושה העליונה כנ"ל עד שעשה נס נפלא שהאתון בעצמו פתחה פיה ודיברה עם בלעם כי משה בגודל כחו העלה הדיבור משם מתכלית הירידה והנפילה עד שהאתןו בעצמה דיברה והוכיחה אותו ובזה הראה לדורות גודל כחו של הצדיק האמת שיכול להעלות הדיבור מתכלית הנפילה והירידה שאין ירידה אחריו כי באמת גם בכל הדורות בכל הדיבורים רעים שדוברים החולקים על הצדיק האמת ואנשיו הכל נמשך מבחי' זאת מחמת שתחילה טמאו בריתם כ"א כפי פגמיו הרעים ע"כ הם כרוכים אחר החולקים העוסקים בתורה אבל לימודם שלא לשמה כנ"ל וגם הם אינם נקיים בתאוה הזאת ומחמת זה נעשה אצלם פה לדבר כנ"ל שמשם כל קלקולי הדורות וכו' כנ"ל אבל הש"י הראה אז גודל כח של הצדיק האמת בחי' משה שיכול להעלות ולברר הדיבור שנמשך מתורה שבע"פ להעלותו גם מתכלית הירידה והמיאוס שזה ובחי' פתיחת פיהאתון וכנ"ל:
And therefore we are commanded to receive the halachos from the Kohen, as it is written: yoru mishpatecha l’Yaakov [they shall teach Your laws to Yaakov] etc. And it is written: v’kamta v’alis el hamakom [and you shall arise and go up to the place] etc. v’asisa k’chol asher yorucha ha-kohanim ha-Levi’im [and you shall do according to all that the Kohanim the Levi’im instruct you] etc. For the Kohen is in the aspect of the right and merits to clarify all the halachos to the aspect of the right, the aspect of lishmah — which is the essential clarification of the halachah to its truth. For all the Kohanim are sons of Aharon the High Kohen, who merited the Kehunah [priesthood] because he did not envy his brother Moshe who was younger than him in years — on the contrary, he accepted him as master, as it is written: v’ra’acha v’samach b’libo [and he will see you and rejoice in his heart]. Through this he merited the Kehunah, as our Sages of blessed memory said.
וע"כ אמרה ההסכן הסכנתי ותרגומו המילף אוליפנאלשון לימוד כי הוכיחה אותו והודיעה לו קלקולו הרע כשרז,ל על פסוק זה ההסכן שמרמז על טומאתו שטימא עצמו עם האתון כ"ש ותהי לו סוכנת. וזהו בעצמו בחי' לימודו הרע שרצה להפוך האמת בחי' המילף אוליפנא היינו שהוכיחה ואמרה לו הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך וכו'. שמעולם רכבת עלי ועשית עמי מה שעשית ההסכן וכו' והמילף אוליפנא וכו' לעשות לך כה להטות אותך מדרכך הרע כי התגברת כ"כ בטומאתך עד שהנהגת עם הדיבור שהמשכת לטומאה כזאת כרצונך וכנ"ל. אבל עתה הגיע קצך כי המלאך עמד לנגדך בכחו של משה שיש לו כח להוציא הדיבור ממקום שהורדת אותו עד שאתה מוכרח להודות על האמת ולברך את ישראל כי משה בחי' הצדיק האמת יכול להוציא הדיבורים ממקום שהם ולהפכם לברכה שהם בחי' הלכות כנ"ל ועי"ז בעצמו היתה כל מפלתו בבחי' ושמע מלכותא וקטלי' וכו' ע"ש היטב בהתורה הנ"ל ותבין:
And therefore we are commanded to receive the halachos from the Kohen, as it is written: yoru mishpatecha l’Yaakov [they shall teach Your laws to Yaakov] etc. And it is written: v’kamta v’alis el hamakom [and you shall arise and go up to the place] etc. v’asisa k’chol asher yorucha ha-kohanim ha-Levi’im [and you shall do according to all that the Kohanim the Levi’im instruct you] etc. For the Kohen is in the aspect of the right and merits to clarify all the halachos to the aspect of the right, the aspect of lishmah — which is the essential clarification of the halachah to its truth. For all the Kohanim are sons of Aharon the High Kohen, who merited the Kehunah [priesthood] because he did not envy his brother Moshe who was younger than him in years — on the contrary, he accepted him as master, as it is written: v’ra’acha v’samach b’libo [and he will see you and rejoice in his heart]. Through this he merited the Kehunah, as our Sages of blessed memory said.
וזה אתו"ן אותיות תנ"א כי רצה להפוך ח"ו ליטמוד התנא אל האתון וכנ"ל. וזה כי הכיתני זה שלש רגלים ודרז"ל אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים כי בשלש רגלים עולים אל הביהמ"ק ששם בירור ההלכות ע"י הכהן כ"ש וקמת ועלית וכו' ועי"ז ולא יחמוד איש וכו'. וע"כ הם שלש רגלים כנגד ג' בחי' חיבוק נישוק וזווג כי בג' רגלים כלליות כל היחודים כמובא. היינו שיש צדיקים בחינות משה שממשיכין קדושת הג' רגלים שעושין מכל הדיבורים רעים הנ"ל הלכות שעל ידי זה נעשה בחינות חיבוק וכו' דקדושה שהם בחינות ג' רגלים וכנ"ל:
And therefore Aharon merited to be the first and chosen student before Moshe our teacher, as our Sages of blessed memory said: how was the order of the Mishnah [transmitted]? Aharon entered and Moshe taught him his chapter, etc. It turns out that Aharon received first-hand all the clarified halachos from the mouth of Moshe our teacher. And so he merited for his descendants that the Kohen-sons should teach the laws and halachos to Yisrael throughout all generations, for they are in the aspect of the right as mentioned, for their father Aharon had no opponent whatsoever and no one who disputed the true tzaddik — who is Moshe — as mentioned. And therefore Raishis HaGizzah is given to them — which is the aspect of the halachos — in order to clarify and refine them through this, to elevate them to the aspect of the right, which is the aspect of the Kohen, as mentioned.
אות ז וע' בהתורה הנ"ל איך מבאר בחי' חיבוק נישוק זווג וכו' שהחיבוק נעשהע,י שהצדיק מקבל היסורין באהבה ושמח בהיסורין שיש לו מהחולקים וכו' וזהבחי' חיבוק בחי' וימינו תחבקני שעי"ז מעלה השכינה לבחי' אני חבצלת בחי' בינה לבא בחי' וירק את חניכיו וכו' ועפ"ז נוכל לבאר בפרטיות שהשלש רגלים שהם פסח שבועות סוכות הם כנגד בחי' הנ"ל שהם חיבוק וכו' כי פסח כנגד בחי' חיבוק שהוא בבחי' ימין וכו' שזהו בחי' פסח שהיא בבחי' ימין בבחי' אברהם כמובא וזהו בחי' וירק את חניכיו וכו' שזה הי' ע"י אברהם בליל פסח שאז רדף את המלכים כשרז"ל ושם נאמר מקרא זה וירק וכנ"ל. ואז עולה השכינה בבחי' אני חבצלת ירוקה כחבצלת מחמת שעדיין אין לישראל מעשים טובים כי הי' קודם קבלת התורה. וכל הגאולה היתה מבחי' בינה שהוא בחי' יובל כ"ש בזוה,ק שזהו בחי' וירק הנ"ל כ"ש שם בהתורה הנ"ל כנ"ל:
And therefore Aharon merited to be the first and chosen student before Moshe our teacher, as our Sages of blessed memory said: how was the order of the Mishnah [transmitted]? Aharon entered and Moshe taught him his chapter, etc. It turns out that Aharon received first-hand all the clarified halachos from the mouth of Moshe our teacher. And so he merited for his descendants that the Kohen-sons should teach the laws and halachos to Yisrael throughout all generations, for they are in the aspect of the right as mentioned, for their father Aharon had no opponent whatsoever and no one who disputed the true tzaddik — who is Moshe — as mentioned. And therefore Raishis HaGizzah is given to them — which is the aspect of the halachos — in order to clarify and refine them through this, to elevate them to the aspect of the right, which is the aspect of the Kohen, as mentioned.
ובשבועות אז הוא בחי' נישוק בבחי' ישקיני מנישקות פיהו שנאמר על קבלת התורה כשרז"ל וע"כ שבועות הוא בבחי' יצחק כמובא שזה בחי' קבלת התורה מפי הגבורה ע"י קול שופר של אילו של יצחק כשרז"ל כי יחוד הנשיקין הוא ג"כ בחי' זווג גמור רק שהוא בחי' יחוד עליון גבוה מאד שזה היחוד א"א ליחדו כ"א ע"י מסירת נפש על קידוש השם כמובן בכתבי האריז"ל שזהו בחי' יצחק שמסר נפשו על קידוש השם בשעת העקידה וזהבחי' ר' עקיבא שיצתה נשמתו בנשיקה באחד שאז עיקר מסירת נפש על קידוש השם. ובסוכות אז עיקר עיקר הזווג הגמור בשמיני עצרת שאז הנוק' עוצרת הטיפה וכו' כי אז עיקר הזווג הגמור שזזהו בחי' יעקב בחי' ויעקב נסע סוכותה וע"כ יעקב היתה מטתו שלימה בלי פסול כי אברהם ויצחק אע"פ שזכו ליחד יחודים גבוהים מאד בבחי' חבוק ונשוק אבל כשבא ונמשך היחוד למטה לא הי' עדיין בתכלית השלימות וע"כ עדיין למטה הי' איזהפסולת בחי' ישמעאלועשו אבל יעקב הי' כחו גדול כ"כ עד שגם בזווג הגמור למטה לא הי' שום צד אחיזה להסט"א. וע"כ הי' מטתו שלימה כ"ש וישתחו ישראל על ראש המטה שהיתה השכינה שם כי המשיך הזווג הגמור בקדושה העליונה בלי שום אחיזת פסולת כלל וע"כ כשהפך בלעם לברך את ישראל אמר מה אקוב וכו' כ"ש במדרש אלו לאומה אחרת בקש שאקלל כגון בני אברהם ויצחק הייתי יכול אלא יעקב מלך שבורר לעצמו מנה וכו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וכו' וכן כתוב שם במדרש בפ' האסןו מה ראה לקדמו שלשה פעמים וכו' סימנין של אבות הראה לו וכו' שאלו בקש לקלל בניו של אברהם הי' מוצא מכאן ומכאן בני ישמעאל ובני קטרה בקש לקלל בני יצחק הי' מוצא בהן צד אחד בני עשו וכו' בניו של יעקב לא מצא בהן פסולת ליגע בהן וכו' היינו כנ"ל:
And therefore Naval [the Carmelite], who is the aspect of Lavan the Aramean as brought — the aspect of the unfit scholar who opposes and disputes the tzaddik by inclining only toward the left, the aspect of she-lo lishmah, from which come wealth etc., as explained there — therefore Naval rebelled and disputed against Dovid HaMelech at the time of the shearing of the flock precisely, as it is written there: vayehi gozeim l’Naval [and there were shearers for Naval] etc. And then Naval became an opponent against Dovid and ruled on Torah not in accordance with the halachah and said: mi Dovid [who is Dovid?] etc. hayom rabu ha’avadim ha’mispartzim me’al adoneihem [today many slaves have broken away from their masters] etc. He said that Dovid was not fit to enter the congregation, as our Sages of blessed memory said. And all this was at the time of shearing the flock precisely. For he did not merit to clarify the shearing — which is the aspect of wealth — to elevate it to the right. And through this he inclined only to the left and issued Torah rulings contrary to the halachah and became an opponent and rebel against Dovid, who is the true Torah scholar who studies lishmah and clarifies all halachos to their truth, as our Sages of blessed memory said regarding the verse yefei to’ar [handsome in appearance] etc.: that he illuminates the face of halachah. And Hashem was with him — meaning the halachah follows him.
אות ח וזה בחי' וחרבו שלופה בידו ומבואר במדרש כך אמר לו הפה נתן ליעקב שנאמר הקול קול יעקב וכו' ואתה תחליף אמונתך ותבא עליהן בשלהן אף אני אבוא עליך בשלך וכו':
Section 2 — Naval the Carmelite: Opposition at the Time of Shearing
כי כל הגליות והצרות שעוברין על ישראל וכל הגאולות והישועות הכל תלוי בענין זה המבואר בהתורה הנ"ל. כי זה ידוע של העולם מתקיים ומתנהג רק ע"י התורה הקדושה ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר הי' העולם מתוקן לגמרי והי' כל ההשפעות והברכות בעולם ועיקר כל הקלקולים הוא מחמת המחלוקת. כי רוב הלומדים אינם לומדים לשמה ואפילו הלומדים לשמה קצת אינו זך וברור בתכלית הזכות כראוי וכל תקונם הוא ע"י הצדיק האמת בחי' משה שלומד תורה לשמה בתכלית הזיכוך בלי שום צד פסולת כלל. ואם הי' כל העולם מתבטלים אצלו הי' הכל מתוקן לגמרי. אבל בעו"ה לא די שאינם מתבטלים אצלו אף גם הם חולקם ומתנגדים עליו וכל המחלוקת וההתנגדות נמשך מבחי' הנ"ל המבואר בהתורה הנ"ל. מחמת שהצדיק הגדול מוכרח לדלג בעל כרחו לאיזה בחי' דקה של לשא לשמה בחי'שמאל כדי להמשיך עושר וכבוד וכו' ועי"ז הלמדן שאינו כשר כראוי אינו רואה בהתורה כ"א בחי' שלא לשמה כי לא זכה נעשית לו סם מות. ועי"ז מתגרה בו הס"ם עד שנעשה לו פה מהתורה שבע"פ לדבר על הצדיק עתק וכו' ומשם כל החורבנות ר"ל כנ"ל. וזה הי' כל מלחמות יעקב עם עשו וכל התחבותות שהוכרח לעשות נגדו לקבל הברכות מיצחק. כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו דייקא כי שאל לו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק ומתנהג רק על פי התורהבחומרות יתירות והכל הי' בשקר ומרמה כי עשו הלך רק אחר תאותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליות שהי' צד נשים וכו' כשרז"ל. ואעפ"כ בודאי עסק גם בתורה שהיו עוסקים בו אבותינו שקיבלו משם ועבר. אבל כל לימודו הי' רק שלא לשמה הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל לימוד הי' רק לרמות את אביו בחי' כי ציד בפיו כשרז"ל וכנ"ל. עד שטעה בו יצחק אבינו מעוצם רמאותיו. כי זה הקלקול התחיל מחטא אדה"ר כנ"ל. והאבות התחילו לעסוק בתיקונו ולבררו. אבל לא נגמר התיקון עד שבא משה רבינו ובירר והעלה כל ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז הי' ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בעו"ה קלקלו ע"י חטא העגל שבא ג"כ ע"י לימודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על משה עד שעשו את העגל. והעיקר ע"י ריבוי הזהב והעשירות שהי' להם אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי ע"י שנוטה מעט דמעט לשמאל בשביל עושר וכבוד כנ,ל. והם נעשה להם סם מות עד שהטעו את ישראל עי"ז כ"ש וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכשרז"ל ע"פ ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליות שהוא תאות ניאוף כשרז"ל לא עבדו ישראל את העגל אלא להתיר להם וכו' וכמבואר לעיל מזה כי זה תלוי בזה. כי הצדיק עוסק רק ליחד קוב"ה ושכינתי' בכל מעשיו ותנועותיו בלימודו בתורה ובכל עסקיו ובפרט בזווגו שהוא בקדושה נפלאה בבחי' יחודים העליונים בחי' וישק יעקב לרחל וכו' וכנ"ל. כי הכל אחד אצלו עבודתו בעסק התורה ועבודתו באכילה ושתי' וזוווג הכל רק לה' לבד ליחד יחודים קדושים לגלות אלקותו ומלכותו בעולם אבל רוב העולם אינם זוכים לזה ואפי' כשרים וצדקים אינם זוכים לזה בשלימות כי הוא מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע. וכפי מה שנוטה בתאוה הזאת להנאת עצמו כמו כן אינו זוכה שיהי' לימודו בצחות וזכות כראוי וכל תיקונו הוא רק ע"י הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל וכנ"ל. אבל כשמתגבר בו תאות עוה"ז עד שנוטה לשמאל לגמרי עד שנעשה לו פה לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו. וממנו לומדים שאר ההמון והמגושמםי יותר ויותר עד שיש שהם מזוהמים מאד בעבירות ואיסורים גמורים ר"ל בפרט כמצוי עכשיו המקום יכפר. עי"ז נעשים הקלקולים ר"ל ועי"ז כל אריכת הגלו בעו"ה:
And therefore Yaakov fled from Lavan precisely when Lavan went to shear his flock, as it is written: v’Lavan halach ligzoz es tzono va-tignov Rachel es ha-terafim asher l’aviha [and Lavan went to shear his flock, and Rachel stole the terafim that belonged to her father] etc. va-yignov Yaakov es lev Lavan ha-Arami al b’li higid lo ki vore’ach hu [and Yaakov stole the heart of Lavan the Aramean by not telling him that he was fleeing]. For it is permitted for tzaddikim to deal with tricksters through trickery — for the entire dealings of Yaakov with Lavan the Aramean from beginning to end were all concerning the clarification of the aforementioned halachos: to nullify the opposition of the opponents and disputants, from which comes all the corruption of the generations, the destruction of the Temple, and the prolonging of the exile in our many sins. For all of it comes through dispute and baseless hatred, through which the Temple was destroyed and the exile still continues in our many sins. And all the dispute flows from the opposition that flows from studying she-lo lishmah only for money and honour, until they see in the Torah only the aspect of the left etc., until it becomes for them a mouth to speak arrogantly against the true tzaddikim and the worthy ones of the generation, as explained there where all of this is expounded on the parasha of va-yishak Yaakov l’Rachel [and Yaakov kissed Rachel] etc. va-yaged Yaakov l’Rachel [and Yaakov told Rachel] etc. And from this we can understand allusions that the entire remainder of the parasha was said on this matter.
אות ט וזה כל ענין הברכות שהוכרח יעקבל קבלם בחכמה מיצחק אביו כי טעה בעשו כנ"ל. וכל זה הי' ע"י שהלך עשו אחר תאותיו בפרט תאוה הנ"ל כ"ש ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח וכו' וותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה וכשפרש"י שם שנמשל לחזיר שפושט טלפיו וכו' וזה ותכהין עיניו מראות שמרוב רשעת עשו שעסק במרמה כזאת עד שגם יצחק הצדיק האמ תכהו עיניו מראות האמת עד שרצה לברך ח"ו את עשו הרשע. ואמר לו הביאה לי ציד וכו' כי סבר שעשו חפץ באמת להאכילו ולפרנסו בחי' כי ציד בפיו. כי בודאי הבין יצחק שיעקב עוסק בתורה ועבודה יותר מעשו שהי' איש שדה ויעקב הי' איש תם יושב אוהלים. רק סבר שעשו מרוצה לפרנס את יעקב. כמ ושהי' רגיל להביא ציד ליצחק ע"כ רצה לברכו בעשירו תכדי שיוכל לפרנס את יעקב כי יעקב שהוא הצדיק בעצמו שעוסק בתורה בתכלית הקדושה לשמה בשלימות גמור אע"פ שנוטה מעט לשמאל בשביל פרנסה ועשירות אעפ"כ אין לו פנאי לצייר את העשירות לגמרי ובהכרח שיהי' מלאכתו נעשית ע"י אחרים ובשביל זה ההכרח שזבולון יחזיק את יששכר בחי' שמח זבולו בצאתך ויששכר באהליך וכו' וע"כ סבר יצחק לברך את עשו בפרנסה בשביל זה כדי שיחזיק את יעקב הצדקי שעי"ז בוודא יהי' מתתקן עשו והי' שב בתשובה. וע"כ דקדק יצחק ואמר לו ועשהלי מטעמים כאשר אהבתי ודרז"ל כאשר אהבתי מפיקודין דעשהולא כאשר שנאתי מפיקודין דלא תעשה היינו שהזהיר אותו שיהי' המטעמים רק לימין שהוא בחי' מ"ע ולא לשמאל שהוא בחי' ל"ת היינ ושכל כוונתו בהמטעמים יהי' רק בשביל בחי' ימין בשביל הצדיק להחזיקו כדי שעי"ז יחיזר וישוב גם הוא משמאל לימין וכנ"ל. ורבקה שומעת בדבר יצחק וכו' והיא ידעה האמת שכל כוונת עשו רק להרע וכנ"ל ע"כ הזהירהאת יעקב לחטוף את הברכות בחכמה מאביו. וזה שהלבישה אותו בבגדי עשו וכו' וכן הלבישה על ידיו ועל חלקת צוואריו את עורות גדיי העזים וכו' ועי"ז ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו זה רמז שהצדיק בחי' יעקב שעוסק בתורה רק לשמה מוכרח להלביש את עצמו בבחי' שעירות בבחי' בגדי עשו שהם בחי' שלא לשמה בחי' שמאל בשביל לקבל את ברכת הפרנסה והעשירות שנמשך משמאל וכנ"ל. וזה שאמר יצחק הקול קול יעקב והידים ידי עשו וכו' ועי"ז דייקא ויברכהו כי אמר שהקול קול יעקב בקדשוה ובצחות וזכות נפלא. ואעפ"כ והידים שהם כלי המעשה הממשיכין העשירות הם בבחי' ידי עשו באיזה בחי' של שמאל עי"ז דיקא ויברכהו בעשירות כי דייקא ע"י בחי' זאת ממשיכין עושר וכבוד כנ"ל. וזהו ג"כ בחי' הקול קול יעקב שני קולות וקול ראשון מלא והשני חסר רמז על ב' בחי' הנ"ל של הצדיק כשעוסק בתורה שבהכרח שיהי' קול הקדוש כלול משני קולות ימין ושמאל כדי להמשיך גם עושר וכבוד. וע"כ קול שני חסר ו' כי בשמאל בחי' צפון שם החסרון כי צפון חסר ומשם דייקא נמשך הזהב בחי' עשירות כ"ש מצפון זהב יאתה זוה שכתוב ויבא לון יין וישת בחי' יין המשמח המבואר בהתורה הנ"ל שהואבחי' חיבוק. ואח"כ כתיב גשה נא ושקה לי בני ויגש וישק לו וכו' בחי' נשיקין הנ"ל דהיינו שיעקב דיבק את עצמו באמת לתורת אביו יצחק בבחי' חיבוק ונשיקין וכו' והעלה כל הדיבורים רעים של בחי' עשו ועשה מהם הלכות וכו' וכנ"ל. ואז בירכו בעשירות מופלג כ"ש ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ וכו' יעבדוך עמים וכו' שכל העמים שהם מבחוץ מבחי' סטרא דשמאלא כולם יהיו נכנעים ובטלים אליו וכל השפע והעשירות שנמשך משמאל הכל יהי' נמשך אליו כי הכל ממנו לבד ע"י עסק תורתו בבחי' הנ"ל כנ"ל. ואח"כ כשנכנס עשו עם המטעמים אז ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד שנכנס עמו גיהנם ואז הסכים יצחק מדעתו על הברכות שבירך את יעקבו אמר גם ברוך יהי' כי אז נודע לו הרשעות והשקר של עשו שכל לימודו הי' רק שלא לשמה לבד בשקר גמור ע"כ בוודאי מגיעים כל ברכת העשירות ליעקב אבל עשו בכה וצעק הרבה עד שפעל שברכו ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד וכו'. כי עשו הרשע בחי' הס"ם (שמתלבש בכל בני אדם שאינם הגונים ובפרט בהלומדים והת"ח שאינם כראוי ששם כרוך ביותר כשרז"ל) הי' לו אז עדיין כח לצעוק ולקטרג כי אז עדיין לא נתברר פגמים הנ"ל כי לא יתברר עד שיבאו משיח וע"כ אין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד כשר"ל. וע"כ ויזעק זעקה גדולה ומרה וכו' עד שפעל שברכו ועל חרבך תחיה וכו' כיחרב בחי' גבורות בחי' דין הקשה שבשמאל שכל זמן שאין מתברר לימוד התורה כראוי והלומדים חולקים על צדיקי אמת יש כח ח"ו לחרבו של עשו להתגבר. אבל אעפ"כ אמר לו ואת אחיך תעבוד כי כל זמן שאין הפגם גדול ביותר עדיין מוכרח עשו להיות נכנע ליעקב בחי' ואת אחיך תעובד רק שיש לו כח לחיות בחרבו נגד שאר האומות אבל לא נגד ישראל שהם בני יעקב כי יעקב בוודאי יש לו ב' הכחות הן בפיו הן בחרב שהוא בחי' שמאל כי גם הכח של השמאל בח'י חרב הכל נמשך מנו כנ"ל. רק והי' כאשר תירד אז ופרקת עולו מעל צווארץ שזהמרמז על הגלות המר האחרון הזה שהוא בחי' גלות עשו הוא אדום. היינו כאשר תריד כשתתגבר עד שתרד לעומק הירידה שנפל לשם העשירות של ישראל שנמשך משמאל ע"י עוצם הפגמים של החולקים הנ"ל עי"ז ותרד פלאי"ם שהוא בחי' מה שהאלפי"ם שהם בחי' העשירות ירדו פלאים כ"ש בשיחותיו הקדושים ועי"ז בעצמו יהי' לך רדיה וממשלה אז ופרקת עולו מעל צווארך וכו' שתוכל למשול גם נגדם. וע"כ בכל הגליות הראשונות שהי ומאומות אחרות לא הי' הגלות מתארך כ"כ כי התגברו ישראל נגדם בב' הבחי' בפה ובחרב כי אע"פ שאין כחינו אלא בפה. אעפ"כ בכל מקום התחתון נכלל בעליון ובוודאי החרב שהוא בחי' שמאל נכל לבימין ע"י הצדיקים שעוסקים בתורה בב' הבחי' כנ"ל וכמו שמצינו בכמה מלחמות שעשו ישראל בחרב נגד האומות ונצחום בפרט דוד המלך ע"ה וכו' וכן מלכי בית חשמונאי בימי בית שני כי אע"פ שעסקו העיקר בתפילה ובתחתונים אבל עסקו גם בחרב ומלחמה כי כשאין הלייוד מזוכך לגמרי בתכלית השלימות רק שאין הפג גדול כ"כ. והצדיקים מעלים ההלכות שנפלו בפי החולקים מדברים עתק אבל אין להם כח להעלותם ולבררם בתכלית השלימות ואזי אע"פ שהעכו"ם מתגברים עי"ז ורוצים למשול על ישראל אזי יש כח לישראל להתגבר נגדם בפיהם בתפילה ותורה. אבל צריכין להשתמש גם בחרב מחמת שעדיין אין הבירור בשלימות ויש כח לישראל להתגבר בחרב נגד העכו"ם בצירוף התפילה בפה שהוא העיקר כי ישראל שקיבלו התורה יש להם ב' הכחות כנ"ל. וע"כ כל הפלפול בתורה שבע"פ נקרא בשם מלחמה וחרב כ"ש חגור חרבך על ירך גבור וכו' וכתיב איש חרבו על ירכו וכו' שזה נאמר על מלחמה של תורה כשרז"ל כי כל המלחמות שנלחמים העוסקים בתורה זה עם זה מריבוי המחלוקת שזה אסור וזה מתיר זה מטמא וזה מטהר וכו' הכל נמשך רק מבחי' הנ"ל מחמתשבכל דור נפל הלימוד ביותר ואינו מזוכך כ"כ ועי"ז נתרבה המחלוקת וכו'. ומשרבו תלמידיהם שלא שמשו כל צרכן נתרבה המחלוקת ונעשית התורה כשתי תורות וכו'. אבל אעפ"כ מחמת שכוונתם הי' לשמים הם עושים תיקונים גדולים במלחמתם בתורה כ"ש לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער כשרז"ל מאחר שכל כונתם לברר ההלכה לאמתתה ואזי ע"י שחוגרים חרבם במלחמתה של תורה לשם שמים עי"ז יש לםה כח לחגור חרבם גם נגד העכו"ם. וזה שכתוב בדוד בענין נגל ויחגור חרבו וכו' ויחגור גם הם חרבם ודרז"ל שדנו בסנהדרין וחגר בדינו שזה נקרא חגירת חרב. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו כי גם בגשמיות חגר חרבו להלחם בנבל כמובן שם בפרשה כי שניהם אמת ושניהם אחד וכנ"ל. כי ע"י שחגר חרבו בתורה לברר ההלכה לאמתתה עי"ז הי' לו כח לחגור גם חרבו בגשמיות נגד החולקים הקמים עליו שהם בחי' נבל ולבן וכיוצא וכנ"ל:
And therefore Naval [the Carmelite], who is the aspect of Lavan the Aramean as brought — the aspect of the unfit scholar who opposes and disputes the tzaddik by inclining only toward the left, the aspect of she-lo lishmah, from which come wealth etc., as explained there — therefore Naval rebelled and disputed against Dovid HaMelech at the time of the shearing of the flock precisely, as it is written there: vayehi gozeim l’Naval [and there were shearers for Naval] etc. And then Naval became an opponent against Dovid and ruled on Torah not in accordance with the halachah and said: mi Dovid [who is Dovid?] etc. hayom rabu ha’avadim ha’mispartzim me’al adoneihem [today many slaves have broken away from their masters] etc. He said that Dovid was not fit to enter the congregation, as our Sages of blessed memory said. And all this was at the time of shearing the flock precisely. For he did not merit to clarify the shearing — which is the aspect of wealth — to elevate it to the right. And through this he inclined only to the left and issued Torah rulings contrary to the halachah and became an opponent and rebel against Dovid, who is the true Torah scholar who studies lishmah and clarifies all halachos to their truth, as our Sages of blessed memory said regarding the verse yefei to’ar [handsome in appearance] etc.: that he illuminates the face of halachah. And Hashem was with him — meaning the halachah follows him.
אות י וזה שיצא המלאך נגד בלעם הרשע וחרבו שלופה בידו כי הראה לו שישראל יש להם גם כח החרב שבשמאל כי השמאל נכלל בימין וע"כ אמר לו אתה רוצה להחליף אמונתך וכו' כי הלא ישראל יש להם ב' הכחות כנ"ל. וע"כ שחקו ממנו כולם כשארמ לו יש חרב בידי וכו' ואמרו אתה ולך לעקור אומה שלימה בפיך וכו'. היינו ששחקו ממנו ואמרו הלא אם הי' לבלק כח נגד ישראל בחרב בודאי לא הי' שולח אחריך ההדיוט כי יש לו חיל הרבה אחוזי חרב. אך כבר ראה בלק והבין שכנגד משה ויהושע אין כח לשום אומה ולשון כאשר ראו במלחמת סיחון ועוג רק חשב לעמוד נגדם באדם שכחו בפיו דהיינו שמתגבר רק ע"י הפה שמדברים על הצדיק אבל עכשיו שאין לך כח אפי' נגד האתון בפיך הטמא מחת שיש כח למשה להעלות הדיבור אפי' מהאתון שהמשכתו אותו לשם וכנ"ל. עד שאתה מבקש חרב נגדה איך תוכל נגד ישראל שכחם גדול בשני הבחי' כנ"ל:
Section 3 — Yaakov’s Flight from Lavan: Clarifying Halachos Against Opposition
אות יא אבל עתה בעו"ה בגלות האחרון הזה שנמשך משנאת חנם ומחלוקת שהי' בבית שני כשארז"ל וכן ע"י המחלוקת שעל הצדיקי אמת בכל דור עד שנשלך האמת ארצה. וכל השקרנים והרשעים מתגברים ע"י הת"ח הרחוקים מנקודת האמת ולימודם שלא לשמה וכו' כנ,לעל הגלות הזה נאמר ותרד פלאי"ם כנ"ל בחי' והי' כאשר תריד וכו'. ועתה כל תקוותינו שיתתקן הכל בשלימות ע"י משיח צדקינו שיבא ב"ב שיוכל לירד לעומק הירידה והנפילה של הדיבור שלהלכות התורה שנו עתה למטה למטה מאד עד שמדברים חירופים וגידום וליצנות על צדיקי וכשרי אמת שלא הי' כזאת מעולם והוא יכול לירד גם לשם ולהעלות הדיבורים משם ולבררם בחכמתו הנפלאה ולעשות מהם הלכות וליחד יחודים נפלאים עי"ז כנ"ל ועי"ז יתתקן הכל וזה שאמר בלעם כשהתנבא על הקץ האחרון וישראל עשה חיל ותרגומו וישראל יצלח בנכסין היינו עוצם העשירות שיהי' לישראל ע"י וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וכו' וירד דייקא שמשיח יהי' רודה ומושל בכל ע"י בחי' וירד דייקא שיוכל לירד לעומק הירידה להעלות משם ההלכות שזהו בח'י וירד מים עד ים וכו' שיוכל לירד לעמקי ימים ותהומות להעלות משם כל ההלכות וכל הניצוצות שנפלו למקום שנפלו ע"י פגם הברית כי זהתלוי בזה כנ"ל והוא יעלה ויברר הכל. וע"כ משיח לא יעסוק בשום מלחמה בחרב כ"א בפה לבד כ"ש בסי' ב' שכל כלי זיינא של משיח וכל המלחמות שיכבוש הכל בתפילה לבד וכ"ש לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עודמלחמה שיבטל המלחמות והרחב אפי' מבין האומות וכל זה ע"י שיעלה כל ההלכות ממקום שנפלו וכו' כנ"ל כ"ש שם באותו ענין שמתחיל (ישעי' ב') והי' באחרית הימם נכון יהי' הר בית ה' וכו' ויורינו מדרכיו וכו' כי מציון תצא תורה וכו' ושפט בין הגוים וכו' וכתתו חרבותם לאתים וכו' היינו שכל התיקון ע"י הבית המקדש שמשם תצא תורהודבר ה' זו הלכה ברורה שיעלה ויברר כל ההלכות ממקום שנפלו בתכלית הזיכוך והשלימות ולא יהי' עוד מחלוקת והתנגדות כלל ויהי' שלום מופלא בעולם ועי"ז יתתקן הכל וכנ"ל:
And therefore Yaakov fled from Lavan precisely when Lavan went to shear his flock, as it is written: v’Lavan halach ligzoz es tzono va-tignov Rachel es ha-terafim asher l’aviha [and Lavan went to shear his flock, and Rachel stole the terafim that belonged to her father] etc. va-yignov Yaakov es lev Lavan ha-Arami al b’li higid lo ki vore’ach hu [and Yaakov stole the heart of Lavan the Aramean by not telling him that he was fleeing]. For it is permitted for tzaddikim to deal with tricksters through trickery — for the entire dealings of Yaakov with Lavan the Aramean from beginning to end were all concerning the clarification of the aforementioned halachos: to nullify the opposition of the opponents and disputants, from which comes all the corruption of the generations, the destruction of the Temple, and the prolonging of the exile in our many sins. For all of it comes through dispute and baseless hatred, through which the Temple was destroyed and the exile still continues in our many sins. And all the dispute flows from the opposition that flows from studying she-lo lishmah only for money and honour, until they see in the Torah only the aspect of the left etc., until it becomes for them a mouth to speak arrogantly against the true tzaddikim and the worthy ones of the generation, as explained there where all of this is expounded on the parasha of va-yishak Yaakov l’Rachel [and Yaakov kissed Rachel] etc. va-yaged Yaakov l’Rachel [and Yaakov told Rachel] etc. And from this we can understand allusions that the entire remainder of the parasha was said on this matter.
אות יב וזה בחי' כל מעשהפינחס עם זמרי. כי זמרי חטא ונפל לפגם הברית מאד וחטא ברבים באיסור גמרו וחמור מאד בנשג"ז ולא די לו בזה. כ"א הוסיף רשעה על רשעתו ורצה להכשיל את ישראל למרוד במשה רבינו ולהעיז פנים כל כך נגדו עד שהביא את המדינית אליו והתחיל לפלפל עמו זו אסורה או מותרת א"ת אסורה וכו' אוי לו אוי לנפשו ולכל מי שהולך בדרך כזה שלא די לך שנפלת למקום שנפלת למיאוס טינוף תאוה רעה כזאת באיסור גמרו עוד אתהרוצה להתגאות ולפקור נגד משה רבך כאלו הוא מפלפל עמו בהלכה ורוצה להוכיח ע"פ דרכי הלומדים כאלו היא מותרת. וכל זההוא ענין הנ"ל שע"י שעוסק בתורה שלא לשמה עד שנעשית לו סם מות עי"ז נעשהלו פה לדבר נגד כבוד הצדיק האמת בחי' משה. וכל זה בא לו מחמת שפגם ביחוד וזווג העליון עד שנפל לתאוה הגשמיות של ניאוף מאד עד שבא לאיסורים גמורי םר"ל כי זה תלוי בזה כנ"ל. כי בודא יאין אדם נופל בבת אחת בפרט גדול בישראל שהי' נשאי בית אב וכו' ובודאי נפל בכל פעם לתאוה זאת כאשר ידע בנפשו. וזה הסיתו ונכנס טינא בלבו נגד משה רבינו. וכמו שפגם על ידי תאותו הרעה כן פגם ביותר ע"י גסותו הרע. כי אם הי' עכ"פ שובר גסותו וחכמתו הרעה והי' מבטל דעתו נגד משה רבו בודאי לא הי' בא לנפילה ומרידה כזאת לתפוס מדינית ולהביאה לפני משה ולפלפל עמו בהלכה אך זה תלוי בזה. וזמרי מתוקף תאותו מרד נגד משה עד שנעשה לו מהתורה שבע"פ פה לדבר ולמרוד נגד משה ולהפוך דברי אלקים חיים ולומר זו אסורה או מותרת וכו' (וכן הוא בכל דור ודור) והצרה היתהאז גדולה כ"כ עד שמשה בעצמו נתעלמה ממנו ההלכה כשרז"ל ע"פ והמה בוכים פתח אהל מועד שנתעלמה ממנו ההלכה היינו כנ"ל. כיכל תוקף המרידה וההפקרותיו של זמרי נגד משה הי' מנפילת ההלכות של תורה שבע"פ עד שנעשה לו פהלזמרי שהי' בודאי למדן ות"ח גדול שידבר נגד משה בהפקירות כ"כ ומחמת זה בעצמו נתעלמה ממשה ההלכה מעוצם נפילת ההלכות של תורה שבע"פ כנ"ל עד שנתרשלו ידיו לברר ההלכה מנפילתה בבחי' הנ"ל. והש"י נתן כח בפינחס שיבוא ויטול את שלו. וראה מעשה ונזכר הלכה ויקח רומח בידו וכו'. כי ראה שנפילת ההלכה עצומה מאד וא"א לתקן בשלימות מיד בבחי' התיקון הנ"ל. ע"כ לקח כלי זיין גמשיים בידו דהיינו רומ"ח שהוא בחי' חרב הנ"ל. ונקם בו בבחי' חרב נוקמת נקם ברית כי ישראל יש להם ב' הכחות כנ"ל. בפרט אז שהי' כחו של משה גדול מאד רק שלפי שעה נתרשלו ידיו. ע"כ נקם בו ברומ"ח בחי' חרב הנ"ל וכנ"ל. בבחי' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה וכו' שישראל ישלהם ב' הכחות וכנ"ל. וזהו לעשות בהם משפט כתוב וכו' משפט כתוב דייקא בחי' הלכות ומשפטי התורה לברר ההלכות והמשפט ולעשות בהם כראוי כמ ושעשה פינחס בזמרי שהתפלל להש"י כש"ש ויעמדו פנחס ויפלל ויקח רומ"ח בידו והרגם וכנ"ל. ע"כ הבטחו הש"י מיד הנני נותן לו את בריתי שלום. ברית שלום דייקא. היפך המחלוקת שנמשך ע"י המתנגדים שנעשה להם פה לדבר מהתורה שבע"פ כנ"ל כי הוא תיקן זאת כנ"ל. ע"כ הוא ראוי לברכת שלום שזהו בחי' הכהונה שנתן לו שהוא בחי' ימין כנ"ל. כי זכה להגביה הכל ולכוללו בימין ע"י שביער רע כזה מישראל שהוא זמרי שעשה מעשה רע ומגונה כזה. ורצה עוד להוכיח ע"פ התורה למרוד נגד משה שזה גרוע מן הכל. כי עי"ז רצה להחטיא את כל ישראל. ע"כ זכה פינחס לברית כהונת עולם לדורות. והוא בעצמו אליהו כשר"ל שיבוא ויבשר הגאולה לישראל שיעקר גמר התיקון יהי' עז ע"י משיח כנ"ל. וע"כ אין אליהו בא לטמא ולטהר וכו' כ"א לעשות שלום בעולם כי עיקר התקון הוא השלום היפך המחלוקת הנ"ל. ועי"ז ממילא תתברר ההלכה מאחר שיהי הלימוד רק לשמה באמת בשלימות וזהו אין אליהו בא לטמא ולטהר דהיינו שיודעין בפיו אמתת ההלכה איזהו הטמא ואיזהו הטהור כ"א לעושת שום בעולם ולבטל המחלוקת והקינטור. ועי"ז ממילא תתברר ההלכה לאמתתה כי בירור ההלכה א"א להודיע מן השמםי בדרכי הנבואה כי לא בשמים הוא ואין נביא רשאי לחדש דבר מעהת. וע"כ א"א שיגלה אליהו דיני ההלכות. וההכרח לברר ההלכות ע"פ דרכי התורה המקובל בידינו עתה רק שיעשה שלום גדול בעולם. שעל ידי זה ממילא יתבררו ההלכות לאמתתן שעי"ז יתתקן הכל וכנ"ל:
And therefore Yaakov laboured to clarify all the wealth from Lavan precisely. For the entire downfall of the disputant and opponent — the aspect of Lavan — is on account of the wealth that flows from the left of the Torah as mentioned. And in our many sins, in every generation, the Sitra Achra [Other Side] prevails until the disputants — the aspect of Lavan — draw wealth to themselves, and most of the wealthy are attached to them — since they are in the aspect of the left from which wealth comes. But in truth all the wealth and parnasah of the entire world flows only from the aspect of Yaakov who is the man of truth, the aspect of Yaakov ish tam [Yaakov, a wholesome man], who is the aspect of the true tzaddik who studies Torah lishmah and whose Torah is pure without any dross whatsoever. He inclines only slightly — a little of a little — toward the aspect of she-lo lishmah for the good of the world, in order to draw down parnasah and wealth to the world. And there, at the root of the flow of wealth that the true tzaddik draws down, the wealth is clear and pure from the grasp of the Sitra Achra.
אות יג וזה בחי' מעשה יהודה ותמר שהי' בעת הגיזה כ"ש ויעל על גוזזי צאנו וכו'. כי יהודה בחי' מלכות דוד משיח שיצא ממנו ע"י מעשה זאת ע"כ הי' בעת הגיזה שהואבחי' בירור ההלכות שהוא בחי' יחוד וזווג דקדשוה וכנ"ל. שעיקר גמר זההתקון יהי' ע"י משיח כנ"ל. ע"כ הי' כל זה בעת הגיזה וכנ"ל.
But when the unfit scholar studies the Torah of the Tanna and inclines only to the grossly flawed aspect of the left of she-lo lishmah — to be haughty, to provoke, and to be called Rabbi and Rav for the sake of wealth and money alone, making the Torah into an axe and a crown etc. — then the wealth descends, heaven forbid, and falls to the Sitra Achra, and the wealth reaches for the most part those who are outside, in the aspect of the left which is the Sitra Achra, which is the nations and the wicked etc. And all this flows from the sin of the First Adam who sinned in this through Chavah his wife at the advice of the primordial serpent who was more cunning than all the beasts of the field — cunning above all in the manner of Lavan the Aramean — who seduced Chavah first, who is the aspect of the Oral Torah, the aspect of Rachel, the aspect of ishah yir’as Hashem [a woman who fears Hashem], which is the aspect of Chavah who is the aspect of speech, who is the aspect of the Oral Torah, the aspect of v’laylah l’lailah yechaveh [and night to night utters speech] etc. And the trickster serpent seduced her to issue Torah rulings contrary to the halachah — to permit eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil, as it is written: lo mos temutun [you shall not surely die]. He pushed her until she touched it, and [she] learned a false kal va-chomer [argument from the minor to the major]: just as there is no death in touching etc.
אות יד וזה בחי' המעשה של המלאך שבא ליהושע ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו ויאמר לו לא וכו' עתה באתי וארז"ל שאמר לו אתמול בטלתם התמיד ועתה בטלתם עסק התורה ושאל לו על מה באת והשיב לו עתה באתי על ביטל תורה וכו' מיד וילן יהושע בלילה בתוך העמק וכו'. כי יהושע הלך לכבוש ארץ ישראל ששם מקום הביהמ"ק ששם בירור ההלכות של התורה שזה עיקר התקון כנ"ל. וע"כ אמר לו המלאך שבא על ביטול תורה כי עיקר התקון עסק התורה לשמה לברר כל ההלכות לאמתן שעי"ז יכולין לכבוש כל המלחמות שנמשכין מהתנגדות ומחלוקת וכו' וכנ"ל. וע"כ מיד וילן יהושע בתוך העמק וארז"ל שלן בעומקה של הלכה בעומקה של הלכה דייקא שלן וירד לתוך העומק שירדה ההלכה לשם שמשם יונקים המתנגדים והחולקים שמשם נמשך גם כל כח העכו"ם שהם כנגד ישראל. ויהושע שקבל כל התורה ממשה ירד לשם להעלות ולברר ההלכה מעומקה שעי"ז דייקא יש לו כח להלחם כנגד המלכים שהי' צריך לכבוש. בבחי' ושמע מלכותא וקטלי' וכו' ע"ש. שע"י שמבררין ומעלין ההלכה מנפילה עי"ז נופל השד יהודי וכו' שהוא בחי' מלכות הרשעה וכו' ע"ש. וזהשאחז המלאך חרב שלופה בידו ויהושע הי' מסופק ושאל לו הלנו אתה וכו'. כי המלאך רמז לו זאת שיש חרב שלופה שהיא בחי' גבורות בחי' שמאל שמשם התגברות החולקים ע"כ צריכין לעסוק בתורה ולירד לעומקה של הלכה לבררה ולעלותה כנ"ל. שעי"ז עיקר כח המלחמה כנ"ל רק שיש בזה ב' בחינות כי כשזוכין לברר בשלימות אין צריכין שום חרב כלל וכנ"ל. וכשמבררין ואין הביררו בשלימות אז מועיל הבירור שעי"ז יכולין לתפוס החרב ולהלחם וכנ"ל. אבל העעיקר הוא עסק התורה לירד לעומקהשל הלכה כנ"ל. וע"כ עשה יהושע כן ומיד וילן בלילה ההוא בתוך העמק וכו' כנ"ל. וזכה אז עי"ז שכבש יריחו בנס בלא מלחמה וחרב רק ע"י קול שופר. שעי"ז נתעקם פי בלעם והכרח לברכם כי ראה גם גודל כחו של יהושע כ"ש במדרש על פסוק ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו שא"ל בלק הואיל ואינך יכול מפני משה וכו' ראה זה שעומד אחריו מה יהי' אמר לו אף הוא קהכמוהו ותרועת מלך בו תוקע ומריע ומפיל חומה וכו'. כי תקיעת שופרזה בחי' ברור הלכות התורה שניתנה בקול שופר. בבחי' תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהשופר מברר המשפטים והדינים וההלכות שכמו כן יוצא המשפט בר"ה על כל באי עולם. כיהכל ע"פ דין ומשפט והלכות של התורה הקדושה כ"ש רבינו ז"ל שהדין צריך שיהי' דין תורה. כי ר"ה שהוא סוף ארבעים יםו האחרונים שבהם תיקן משה חטא העגל שהי' ע"י פגם נפילתהתורה שבע"פ להמתנגדים והחולקים כנ"ל. עד שהוכרח משה ביגיעה גדולה לרצות את הש"י ולקבל לוחות שנעיות שהוא בחי' שחזר ובירר והעלה את הלכות התורה ובר"ה ויוה"כ שהם עשי"ת אז גמר תיקון זה. ע"כ תוקעין שופר בר"ה לחזור להעלות ולברר ההלכות מחדש. ובכח זה הי' יהושע תוקע ומריע ומפיל חומות וכ"ש וכי תבווא מלחמה וכו' והרעותם בחצוצרות וכו'. וזה בחי' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים והנדחים והשתחחו לה' בהר הקודש בירושלים ששם הביהמ"ק ששם בירור כל התורה כנ"ל. שלשם יתקבצו כל האובדים והנחדים ע"י קול שופר שמקבץ נדחים שעיקר כל הנדחים שהוא ע"י פגם הברית כידוע הכל נתתקן ע"י עליית וביררו ההלכות בגודל כוחו של הצדיק שעושה עי"זיחוד גדול כנ"ל. כי זה תלוי בזה וכנ"ל:
For we have already explained that all wealth flows from the woman, for the woman is in the aspect of the left relative to her husband who is the aspect of the right, and from there comes wealth. And it is necessary to include the left in the right (l’achla’a smala bi-ymina), and then everything is rectified as is known. And then the tzaddik clarifies and elevates all the halachos — which are the Oral Torah — to the aspect of embrace, kiss, and union, as explained there at the end of the aforementioned Torah discourse. And all the holy unions of the true tzaddikim and their physical unions flow only from there, which is the aspect of the union of Yaakov and Rachel and the kissing — the aspect of va-yishak Yaakov l’Rachel etc. But one who is not a tzaddik and inclines toward physical lusts — as much as he inclines toward physical desire, so does he fall to the aspect of the left. And through this all his learning is also in the aspect of the left etc. Therefore his only rectification is through the true great tzaddik who is the aspect of Yaakov who is utterly holy and pure in this desire — both in his union and in his Torah study, all his intention is only for Heaven alone, to arouse the supernal unions and kisses, the aspect of va-yishak Yaakov l’Rachel etc.
אות טו וזה בח'יואלה מסעי בני ישראל וכו'. כי כל הטלטולים והנסיעות של בני ישראל הם בשביל בירור ההלכות הנ"ל כי ההלכו הם בחי' רגלי הקדושה בחי' הליכות עולם כשרז"ל אל תקרי הליכות אלא הלכות. כי עיקר ההילוך דקדושה לילך ולהתקרב להש"י הוא ע"י ההלכות הקדושות של התורה. וע"כ נאמר על הת"ח והם תכו לרגליך וכו' ודרשו רז"ל אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וכו'. וע"כ היו הולכין לישיבות רחוקות ללמדו תורה כי בורר ההלכות הם בבחי' רגלין כנ"ל. כיכבר מבואר שעיקר הדיבור הוא מהלכות שהם תורה שבע"פ והדיבור נקרא רגל כ"ש צדק יקראהו לרגלו וכתיב צדק תדברון וכ"ש במ"א וכשלומד שלא לשמה להתייהר ולקנטר עד שנעשהאצלו מהתורה שבע"פ פה לדבר על הצדיק עתק בגאוה ובוז זהו בחי' פגם הרגלין כי הדיבור הפגום נקרא רגל כ"ש לא רגל על לשונו וע"כ כתיב רכילות ולשון הרע בלשון הילוך כ"ש לא תלך רגל כ"ש לא רגל על לשונו וע"כ כתיב רכילות ולשון הרע בלשון הילוך כ"ש לא תלך רכיל בעמך וכשפרש"י שם וע"כ הוצרכו ישראל לטלטל עצמן ולנסוע במדבר כל המסעות בשביל להגביה ולהרים ולברר כל ההלכות שנפלו ע"י חטא אדה"ר ודורת הראשונים שפגמו בההלכות כנ"ל כיהקלקול התחיל מחטא אדה"ר כנ"ל. וגם כל הדורות שקודם מתן תורה פגמו בזה על שחלקו על הצדיקים שהיו בדורות האלו כמו נח ומתושלח. כי אז באותן הדורות הי' כל הלימוד רק בע"פ שהי' עוסקין בבית מדרשו של שם ועבר וכל מי שנגע יראת ה' בלבו הי' מקבל מהם גם אז דרכים ישירים להתקרב אליו ית'. אבל היו מעט דמעט ורוב העולם חלקו עליהם מחמת שהפכו דברי אלקים חיים עד שנעשה להם פה לדבר על הצדיקםי כי זה ידוע שהרשעים שבדורות הקודמים היו גדולים בחכמה ובלימוד השמות וכו' שהי' להם אז רק שע"י תאוותיהם הרעות נכשלו בהם בבחי' ופושעים יכשלו בם עד שנעשה להם פהלדבר כנ"ל ובשביל זה הלכו ישראל במדבר מם שנה ונסעו ברגליהם ממקום למקום לברר ולהעלות ההלכות מנפילתם בגודל כחו של משה רבינו וע"כ קיבלו בכל פעם הלכות התורה בהליכתם במדבר כפי מה שזכו לברר בכל פעם וכנ"ל. וזה בחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ ה' וכו' ויכתוב דייקא כי כשזוכין לברר ההלכות של תורה שבע"פ שנפלו ומעלין אותם וחוזרין ועושין מהם הלכות אזי צריכין לחזור ולהכניסם בתוך שבכתב כמו שאנו רואין בכל חכמי התלמוד ז"ל שהם ביררו לנו כל ההלכות ודיני התורה שבע"פ והם מייגעים בכל הלכה למצוא אותה בתוך תורה שבכתב כי ליכא מילתא דלארמיזא באורייתא וע"כ כל מה שקיבלו בע"פ וכל מה שחידשו בתורה הכל מוכרחים למצוא אותו בתוך תורה שבכתב ברמז או בדרך דרש פשוט וכו' וע"כ הם מקשין בכל דין והלכה מנל"ן. כי אע"פ שקיבלו ההלכה בע"פ אעפ"כ בהכחר למצוא אותה בתורה שבכתב כנ"ל. וזה בחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וכו' שמוצאיהם ומסעיהם שעי"ז העלו וביררו כל ההלכות של תורה שבע"פ כתב אותם משה בתורה שבכתב להורות שהי' לו כח להכניס כל הנסיעות שהם בחי' בירו הלכות של תורה שבע"פ לתוך תורה שבכתב שזהו עיקר השלימות לייחד ולקשר תורה שבע"פ עם תורה שבכתב:
But the serpent seduced Chavah until she seduced Adam until he inclined from this and fell to the aspect of the left, to the aspect of physical desire, as our Sages of blessed memory said: the First Adam blemished the covenant. And through this he issued Torah rulings contrary to the halachah, which is the aspect of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil. And therefore he was cursed precisely in the matter of parnasah, as it is written: b’itzavon tochalenah [in pain shall you eat of it] etc. For the essential blemish reaches the parnasah that flows from the aspect of the left, as mentioned.
אות טז וזה בחי' כל הגליות שעוברים על ישראל שהולכין בגולה נע ונד וכל הנסיעות והטלטולים שכוונתו לברר עי"ז ההלכות שנפלו שהם בחי' הליכות עולם כנ"ל. ואפי' מי שאינו בר הכי ואין בו כח לזה ונסיעתו בשביל ממון ופרנסהצריך לכווין שכל הילוכו ונסיעתו כדי שירוויח ממון שיכול להחזיק ת"ח האמתיים העוסקים בתורה לשמה שהם מבררים ההלכות וחידושי תורה האמתיים כיכל הממון והעשירות והפרנסה נמשך מהם כנ"ל וצריך כל אחד להשתדל להעלות ולהחזיר העשירות והפרנסה למרא קמא שזה עיקר תקון כל העולמות כנ"ל:
Section 4 — The Patriarchs’ Labour; Yaakov at Shearing Time
Loading comments…