מילה א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א
500 COMPLETE_Tefilas_HaMinchah_Halachos_1-2 (1).html
מילה בזמנה דהיינו ביום השמיני דוחה שבת. כי איתא בדברי רבינו במאמר תפלה לחבקוק (בסי' י"ט) שמילה הואבחי' שלימות לה"ק ע"י לשון תרגום. שהוא בחי' תרדמה. דהיינו ע"י שמכניעין הרע של הע' לשונות שהוא בחי' ערלה שחותכין אותה. עי"ז נכנע הרע שבתרגום ועולה הטוב שבתוכו ללשון הקודש. וזה בחי' חיתוך ופריעה. דהיינו חיתוך הערלה הוא בחי' שחותכין ומגרשין את הרע הכולל של ע' עממין. כי ערלה הוא בחי' ג' קליפות הטמאות שהם בחי' ע' לשונות. ופריעה הוא בחי' נוגה שהוא בחי' תרגום בחי' תרדמה שעולה אל הקדושה ע"י הכנעת הערלה הנ"ל. כי ע"י הפריעה מוציאין הרע שבתרדמה ומכניעין ומשברין אותו. ועלה הטוב אל הקדושה. וע"כ מל ולא פרע כאלו שלא מל. כי עיקר המילה הוא בשביל הפריעה שעל ידה נשלם הלה"ק כנ"ל. וע"כ המילה ביום השמיני ללידתו. כדי שיעברו עליו שבעת ימים והערלה דבוקה בו. ואח"כ מכניעין אותה. וזה בחי' שלימות לה"ק ע"י תרגום. כי שמעתי מאדמו"ר. ששלימות לה"ק ע"י תרגום הוא בחי' מילה. כי המינםי שואלים אם הקב"ה חפץ במילה למה לא נברא מהול כ"ש במדרש. אך ע"פ הנאמר שם במאמר הנ"ל ששלימות לה"ק הבא מלמעלה אף שהוא בא מלמעלה עכ"ז אין לו שלימות כ"א ע"י תרגום. דהיינו ע"י שלמטה מכניעין הרע שבתרגום ומעלין הטוב ללה"ק עי"ז דייקא נשלם הלה"ק. כמו כן הוא בחי' מילה דהיינו שצריכין דיקא להשלים הקדושה מלמטה. ע"ש היטב והבן. ולבאר הענין קצת כי ידוע שעיקר שלימות הקדושה הוא ע"י הבחירה. שזה עיקר רצונו ית' שיהי' לנו בחירה דייקא. דהיינו שיהי' אחיזת הסט"א לפתות ולהטות מדרך הטוב. וע"י שאנחנו כופין אותה. ומכניעין את הרע. עי"ז דייקא נשלם הקדושה. וזה עיקר שלימות הקדושה. וזה בחי' שלימות לה"ק ע"י התרגום. כי תרגום הוא בחי' הבחירה שהוא ממוצע בין טוב לרע. ואזי נעשה ממילא בחי' הממוצא בין טוב לרע שהוא בחי' תרגום. בחי' הבחירה שיש כח לבחור בזה או להיפך ח"ו. וע"י שכופין הסט"א ומכניעין הרע עי"ז ממילא נכנע הרע שבבחי' הבחירה. דהיינו הרע שבתרגום. ואזי עולה הטוב אל הקדושה. וזה בחי' שלימות לה"ק ע"י התרגום וכבר נתבאר לעיל בה' תערובות (הלכה א'). וזה בחי' מילה. שבשביל זה באא הש"י את האדם עם ערלה כדי שיהי' בו אחיזת הערלה שהוא רע הכולל. כדי שיהי' לו בחירה. כירק בשביל זה בא האדם לעולם כדי שיתנסה בנסיון התאוה הזאת כי הוא עיקר המתקלא. ואח"כ חותכין אותה ומכנייען אותה ואזי נשלם הקדושה. כי זה עיקר שלימות הקדושה בחי' שלימות לה"ק ע"י תרגום כנ"ל. דהיינו ע"י הבחירה כנ"ל. וע"כ היא נאחזת בו כל שבעת הימים. כי ז' הימים הם בחי' כללות שבעים שנה כמובא בספרים שבאלו השבעים שנה יש בהם אחיזת הסט"א ובהם מתגברת בחי' השינה בחי' התרדמה. כ"ש ימי שנותינו שבעים שנה וכו' זרמתם שינה יהי' כוו'. וצריך להכניע השינה דהיינו להכניע הרע ולהעלות הטוב כנ"ל.ו ע"ז מרמזת אחיזת הערלה ז' ימים שהוא בחי' התגברות התרדמה כל הז' ימים שהם כלולים מע'ק שנה שיש בהם כח הבחירה. ואח"כ חותכין ומכניעין אותה שהוא בחי' שלימות הקדושה ע"י תרגום כנ"ל. וע"כ מילה דוחה שבת. כי עיקר קדושת שבת שאז עולה התרדמה בחי' נוגה אל הקדושה. והרע הכולל שהם הג' קליפות נכנעין לגמרי אז כ"ש שם בהתורה הנ"ל לענין רחיצת חמין בע"ש ע"ש. וע"כ צריכין למולו דייקא אפילו בשבת כדי להכניע הרע הנ"ל ולהעלות התרגום אל הקדושה שזה עיקר קדושת שבת כנ"ל. וע"כ מצוות מילה ביום דווקא. כי עיקר מצוות מילה להכניע התרדמה השולט בלילה. וביום יכוליטן להכניעה ולבטלה. אמן:
According to the Torah-teaching “Tefilah l’Chavakuk” ((in Siman 19)), as mentioned above in connection with Hilchos Milah ((Halachah 1)): the master is obligated to circumcise his slave, and afterwards the slave is obligated in the commandments that a woman is obligated in — for the slave is his kinyan kaspo [monetary acquisition], he is the master’s mamon [property/wealth], and all souls have their root in wealth, as is cited in the words of Rabbeinu, may his light shine ((in Siman 69)). And therefore when one acquires a slave and the slave becomes his property — it turns out that the slave is in the aspect of the root of the master’s own soul, and the soul is in the aspect of Malchus d’Kedushah [the Kingdom of Holiness]. And the slave is the precise opposite of Malchus d’Kedushah, in the aspect of “tachas eved ki yimloch” [“under a slave when he becomes king”] [Mishlai 30:22]. For the slave is the zuhamas ha-nachash [the filth of the serpent], in the aspect of “arur Kenaan” [cursed is Canaan], in the aspect of “arur atah” [cursed are you], as is cited. And he is in the aspect of Malchus ha-rish’ah [the Kingdom of Wickedness], which is in the aspect of the serpent — the precise opposite of Malchus d’Kedushah. And therefore when the slave comes under the dominion of Israel, to become the property of an Israelite, one is required to circumcise him — in order to subdue the orlah [foreskin], which is the ra ha-kolel [the inclusive evil], which is the zuhamas ha-nachash, which is the Malchus ha-rish’ah — so that he be subdued under the hand of Israel and become the property of Israel, meaning the aspect of the soul of Israel, which is the aspect of Malchus d’Kedushah, as above. And afterwards he is obligated in the commandments that a woman is obligated in — for since he has become the aspect of the master’s nefesh [soul], which is the aspect of ishah [woman/feminine], from which flows mamon — as is cited in the words of Rabbeinu ((in Siman 69)), that all wealth is from the aspect of nukva, the aspect of nefesh, see there. And therefore he is obligated in the commandments that a woman is obligated in, for wealth is in the aspect of ishah, as above — and the slave is his property, as above.
Loading comments…