בכור בהמה טהורה ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ענין קדושת בכור שצרייכן ליתנו לכהן. ע"פ המאמר ויהי מקץ המתחיל כי צריך לשמור את הזכרון וכו' ע"ש (סי' נ"ד). ועיקר הזכרון הוא לזכור תמדי בלעמא דאתי בחי' הגדלת הדעת שזהו בחי' תפילין וכו' ע"ש היטב. ובסוף המאמר מבואר שם שצריך לשמור המוח והזכרון מכח המדמה שהוא כח הבהמיות. וע"כ לשון הרע שהוא מוציא דבה הוא כסיל. הוא נופל מדעת ואהבה דקדושה לאהבת הבהמיות שהם אהבת המדומיות וכו'. ועיקר תיקונו ע"י בחי' יד בחי' שמחה שהוא מברר הרוח טובה מן הרוח רעה מבחי' עצבות רוח ע"י בחי' ניגון וכו' כי הכלי היא התאספות הרוח וכו'. וע"כ כשיש איזה נקב בכלי אינו יכול לנגן. כי אזי הוא בבחי' כל רוחו יוציא כסיל וכו' ואזי תצא רוחו יושב לאדמתו וכו' ע"ש היטב:
.sl{text-align:center;font-family:"Cinzel",serif;font-size:12px;letter-spacing:3px;text-transform:uppercase;color:var(--gold);margin-bottom:10px;}
אות ב וזה בחי' מצות בכור שצריכין ליתנו לכהן. כי הבכור הוא ראשית בחי' דעת שזה בחי' זכרון הנ"ל שהוא הגדלת הדעת כנ"ל בחי' תפילין כנ"ל. כי פ' ראשונה של תפילין היא קדושת בכור. וע"כ ישראל שהם מדבקים מחשבתם תמיד בעלמא דאתי כי זהעיקר עבודת ישראל לזכור תמיד בעלמא דאתי ע"כ הם נקראים בחי' בכור. כ"ש בני בכורי ישראל. כי בכור זה בחי' דעת בחי' תפילין בחי' זכרון הנ"ל שהוא לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כנ"ל כי עלמא דאתי הוא בבחי' בכור שהוא ראשית כי עוה"ב קדם לעולם. נמצא שהבכור הוא בבחי' דעת וזכרון הנ"ל. וע"כ צריכין לשומרו מכח המדמה כח הבהמיות. כי צריכין לשומר את הזכרון והדעת הנ"ל מכח המדמה כנ"ל. וע"כ צרייכן ליתן את הבכור לכהן שהוא בחי' אהבה דקדושה בחי' וקמץ הכהן המבואר במאמר הנ"ל שהוא היפך אהבת המדומיות אהבת הבהמיות כמבואר שם היטב במאמר הנ"ל ע"ש. נמצא שע"י שנותנין הבכור לכהן. עי"ז שומריםן את הזכרון והדעת מכח המדמה מכח הבהמיות כי הכהן הוא בחי' אהבה דקדושה כנ"ל. וע"כ הכהן צריך להקריב הבכור לקרבן כי עיקר תיקון ובירור המדמה הוא ע"י בחי' קרבן שעל ידו מעלין ומבררין רוח האדם מן רוח הבהמה בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה (ויקרא א') שזה בחי' ניגון שמתקן את המדמה על ידי שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה היינו רוח האדם מן רוח הבהמה. וכמבואר בדברי רבינו זצוק"ל במ"א שבירור רוח האדם מרוח הבהמה בבחי' מי יודע רוח בני האדם העולה וכו' ורוח הבהמה וכו'. הוא ע"י בחי' ניגון ע"ש וע"כ בשעת הקרבת הקרבן היו הלווים מנגנים בשיר על הדוכן נמצא שהקרבן הוא בבחי' יד בחי' שמחה בחי' ניגון המבואר במאמר הנ"ל שעל ידו מבררין הרוח הטובה וכו' ומכניעין את המדמה כי המקרא ושמחתם בכל משלח ידכם המבואר במאמר הנ"ל הוא קאי על קרבנות שמביאין ברגל שהם עיקר השמחה כשרז"ל אין שמחה אלא בבשר שלמים כי הקרבנות הם בחי' שמחה בחי' ושמחתם בכל משלח ידכם בחי' ניגון שעל ידם מבררין הרוח טובה רוח האדם בחי' דעת מרוח הבהמה מכח הבהמיות כח המדמה ע"כ נותנין אותו לכהן שהוא אהבה דקדושה והוא מתקנו ע"י שמקריבו לקרבן שעי"ז נתברר ונתתקן כח המדמה בבחי' התיקון הנעשה ע"י ניגון כנ"ל וע"כ גם כל הקרבנות הם ע"י הכהן שהוא אהבה דקדושה כי כל הקרבנות באין בשביל זה לתקן כח המדמה כח הבהמיות לבררו ולתקנו להעלותו לבחי' אהבה דקדושה בחי' כהן וזה בחי' סמיכה ביד על הקרבנות. ביד דייקא. ששם פקדונות הרוחות. ועיקר הבירור ע"י היד בבחי' ונגן בידו וכו' ע"ש היטב במאמר הנ"ל ותבין כ"ז:
.mt{text-align:center;font-family:"Cinzel Decorative",serif;font-size:24px;color:var(--red);margin-bottom:6px;}
אות ג וע"כ כל אשר בו מום לא תקריבו כי המום הוא חסרון וכשיש חסרון ונקב בכלי אזי א"א לברר הרוח טובה מן הרוח רעה כי אזי הוא בבחי' כל רוחו יוציא כסיל בחי' תצא רוחו ישוב לאדמתו כי צריך שיהי' הכלי בשלימות ע"כ היטב היטב. וע"כ הבכור או שאר קרבן שצריכין ע"י שמקריבין אותו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה. שזהו עיקר בחי' הקרבן ע"כ צריכין שיהי' שלם בלי שום מום וחסרון כדי שיוכלו לבררו שלא יהי' בבחי' כל רוחו יוציא כסיל שאל ישוב ויתגבר המדמה ח"ו בבחי' תצא רוחו ישוב לאדמתו כמבוארשם במאמר הנ"ל ע"ש היטב. וזהו מ"ש רבינו ז"ל שם שמוציא דבה הוא כסיל ונופל מאהבת קדושות לאהבת הבהמיות כי מוציא דבה הוא בעל מום כי כל הפוסל במומו פוסל וע"כ מאחר שהוא בעל מום אינו יכול לברר הרוח טובה וכו' בבחי' כל רוחו יוציא כסיל הנ"ל וע"כ מוציא דבה שהוא בעל מום הוא כסיל כנ"ל והבן גם זה המקרא כל רוחו יוציא כסיל ע"פ פשוטו נאמר על בעל לה"ר שמדבר הרבה ומגלה מום חבירו. ועי"ז נתגלה מומו. וע"כ הוא כסיל. כי הוא בבחי' כלי שבור ופגום שא"א לנגן עליו ואין יכולין לברר הטוב מן הרע ע"י כלי כזו כ"ש שם ע"ש:
.st{text-align:center;font-family:"Cinzel",serif;font-size:14px;color:var(--gold);margin-bottom:6px;}
אות ד וע"כ הבכור אסור בגיזה ועבודה. כי גיזה ועבודה הוא עובדין דחול בחי' עבדו תועבדו תזה בחי' עצבות רוח כמבואר במ"א ועיקר תיקון הבכור והקרבן הוא לברר הרוח טובה מעצבות רוח שהוא רוח נכאה רוח רעה כמבואר שם במאמר הנ"ל וכנ"ל. וע"כ הבכור והקרבן אסור בכל מיני עבדות שהם בחי' עצבות רוח לבחי' רוח טובה כדי להכיע המדמה להעלותו לבחי' אהבה קדושה בחי' כהן כנ"ל:
.dv{text-align:center;color:var(--border);font-size:20px;margin:18px 0;letter-spacing:8px;}
גם הבכור הוא בבחינות זכרון הנ"ל שהוא לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כנ"ל שהוא יום שכולו שבת וע"כ אסור בעובדין דחול:
Based on what Rabbainu z"l explains — that the essence of perfection is Yir'ah (awe/fear of Hashem), as it is written, "What does Hashem your G-d ask of you, but to fear [Him]" etc., and as it is written, "The end of the matter, all having been heard: Fear G-d, for this is the wholeness of all things" — there are two kinds of Yir'ah. There is one who fears Hashem on account of His greatness and loftiness, for He is exalted and sovereign, blessed be His Name. And there is a Yir'ah of a lesser kind, which comes to a person by way of lower-level fears — through fear of a beast or an officer etc. — through which he is reminded and comes to fear Hashem. The first Yir'ah, which arises through the mind's contemplation of His greatness and loftiness, blessed be He, is one bechina (aspect), for Yir'ah is the bechina of Malchus (Kingship), as it is written, "Were it not for the fear of the [earthly] kingdom [of man]" etc. The second Yir'ah, which comes through lower things, is the bechina of Aleph-Daled (i.e., the Name "Adon"). Through this Yir'ah, Divine influence is drawn down into the world etc. And when the shefa (abundance) is drawn down, a vessel must be made etc. And this [relates to] the letters Aleph-Daled-Mem [i.e., Adam] etc. And this [is the meaning of] "Man (Adam) sees with his eyes" — through looking with awe, i.e., the lower Yir'ah etc. — through this, the bechina of Adam is formed. But through the higher Yir'ah etc., through it the Name of the Holy One Blessed be He is made complete (ishtalim shma). And this is [the meaning of] "And Hashem sees into the heart" etc. Study there.
אות ה וגם זהו בחי' חמשה שקלים כסף שפודין בהם בכור אדם כי אצל האדם בעצמו עיקר בירור ותיקון המדמה הוא ע"י שמתקן את הממון שלו וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר אשרי העם להמשיך השגחה (סי' י"ג) שתיקון הממון דהיינו מו"מ באמונה ושמח בחלקו הוא בחי' נגואנא דליווא בחי' שאו זמרה ותנו תוף שהוא בחי' משא ומתן ע"ש. וזה נעשה ע"י צדקה נמצא שתיקון הממון הוא בחי' ניגון וע"י ניגון נתברר המדמה כנ"ל. וע"כ הבכור שהוא בחי' הזכרון שצריכין שלומרו מכח המדמה כנ"ל. וע"כ צריכין ליתנו לכהן שהוא אהבה דקדושה היפך המדמה כנ"ל. ע"כ פדיונו ע"י ממון כיעל ידי שנותן ממנוו לכהן שזהו בחי'צדקה. עי"ז מתקן ממנוו ותיקון הממון זה בחי' ניגון כנ"ל וע"י הניגון נתברר המדמה וזוכין לאהבות קדושות שהם בחי' כהן וזה נעשה ע"י הממון שנותן לכהן דייקא כי עי"ז הממון הוא מברר הרוח טובה מן הרוח רעה מהעורב בתוך הממון. כי שם בממון מלובשיןכמה וכמה ניצוות קדושות וגם שם בממון עיקר אחיזת העצבות רוח שעיקר אחיזתו בממון בחי' בעצבון תאכלנה (בראשית ג') שהוא עצבות הממון והפרנסה וע"י שנותן ממונו לכהן שהוא אהבה דקדושה עי"ז נתתקן ונתברר הממון ואזי נתתקן המדמה כנ"ל. ועי"ז נפדה הבכור ונתתקן כי עיקר פדיון ותיקון הבכור. הוא ע"י תיקון המדמה כי הבכור שהוא בחינות זכרון צריכין לשומרו מכח המדמה כנ"ל:
.snb{background:#f0e0c0;border:1px solid var(--border);border-radius:3px;padding:12px 18px;margin:0 0 24px;font-family:"Cinzel",serif;font-size:11px;color:var(--gold);text-align:center;}
וע"כ נותנין ה' שקלים כנגד ה' הדעת בחי' תיקון הדעת היפך המדמה כנ"ל. וזה ה' שקלים כסף כי מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא היינו תיקון הדעת ע"י בחי' כהן ימין. וזהו שקלים בחי' ניגון בחי' משקל השיר כי צריכין לנגן במשקל לעלות ולירד בנגינה כפי המשקל שזהו עיקר הבירור ע"ש והבן. וע"כ הבכור נוהג בזכרי םלבד בחי' זכרון הנ"ל שהוא בחי' בן זכר כמבואר שם ע"ש:
The principle, in sum, is that the essence of all perfection is Yir'ah, as stated above — for all the core attainments of Divinity and knowledge of the Creator, blessed be He, are not grasped by the mind and heart except through Yir'ah, which is the essential means of preservation and sustaining of holy Da'as (knowledge/awareness) and Chochmah (wisdom), in the dimension of "whoever's fear of sin precedes his wisdom — his wisdom endures" etc.
(שיטיך לעיל) תיקון הממון הוא בחי' ניגון כנ"ל בחי' יד הנ"ל. בחי' יגיע כפו. בחי' ושמחתם בכל משלח ידכם שפירושו כפי העשירות והממון אשר חננו ה' שמשם בא השמחה כשזוכה לבררו לותקנו על ידי הקרבנות שמביא ברגל מיגיע כפו והבן היטב:
For it is known that Hashem, blessed be He, is exalted and elevated far beyond all wisdoms and thoughts, such that it is impossible to grasp Him through any thought or knowledge whatsoever, as Eliyahu declared: "No thought can grasp You at all." Only in His great kindness did He have compassion upon us and placed within us the capacity to receive His dread, awe, and terror — and only through this do we know of Him, blessed be He. This is the dimension of "The beginning of wisdom is the fear of Hashem," and as it is written, "The fear of Hashem is the beginning of Da'as" — for the very essence of Da'as and Chochmah, which is to know of Him, blessed be He (for only this is truly called Da'as and Chochmah), as it is written, "Let not the wise man glory in his wisdom" etc., "but in this let him who glories glory: that he understands and knows Me." And it is written, "And you shall know today and take it to your heart that Hashem, He is G-d" etc.
Loading comments…