בכור בהמה טהורה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
כל הבכור אשר יולד בבקרקך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז וכו':
Based on what Rabbainu z"l explains — that the essence of perfection is Yir'ah (awe/fear of Hashem), as it is written, "What does Hashem your G-d ask of you, but to fear [Him]" etc., and as it is written, "The end of the matter, all having been heard: Fear G-d, for this is the wholeness of all things" — there are two kinds of Yir'ah. There is one who fears Hashem on account of His greatness and loftiness, for He is exalted and sovereign, blessed be His Name. And there is a Yir'ah of a lesser kind, which comes to a person by way of lower-level fears — through fear of a beast or an officer etc. — through which he is reminded and comes to fear Hashem. The first Yir'ah, which arises through the mind's contemplation of His greatness and loftiness, blessed be He, is one bechina (aspect), for Yir'ah is the bechina of Malchus (Kingship), as it is written, "Were it not for the fear of the [earthly] kingdom [of man]" etc. The second Yir'ah, which comes through lower things, is the bechina of Aleph-Daled (i.e., the Name "Adon"). Through this Yir'ah, Divine influence is drawn down into the world etc. And when the shefa (abundance) is drawn down, a vessel must be made etc. And this [relates to] the letters Aleph-Daled-Mem [i.e., Adam] etc. And this [is the meaning of] "Man (Adam) sees with his eyes" — through looking with awe, i.e., the lower Yir'ah etc. — through this, the bechina of Adam is formed. But through the higher Yir'ah etc., through it the Name of the Holy One Blessed be He is made complete (ishtalim shma). And this is [the meaning of] "And Hashem sees into the heart" etc. Study there.
אות א ע"פ המאמר קתעו ב' בליקוטי תניינא בסי' ה' ע"ש כל המאמר. והכל לכי העיקר הוא האמונה וצריך כ"א לחפש א"ע ולחזק א"ע באמונה שלימה תמיד ולזכות לאמונה צריכין לחתור ולמצוא המים שמשם גדילה האמונה דהיינו שצריכין לצעוק מעומק הלב בחי' ממעמקים קראתיך ה' בחי' צעק לבם אל ה' ועי"ז נתגלין עצות בחי' מים עמוקים עצה בלב איש ועי"ז גדילה האמונה וכו' וכו' וזהבחי' בריאת העולם ברישא חשוכא והדר נהורא וכו' ולדלות ולגלות המים הנ"ל. לזה צריכין איש תבונות ואיש תבוונת הוא כשמצחצח הנשמה ע"י שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעי"ז ממשיך פרנסה שהיא בחי' והשביע בצחצחות נפשך וכו' וע"י שמעלין אמונה הנפולה עי"ז נעשין גרים.ומחמת שאילו הגרים נעשו מלקיטת נפילת האמונה ע"כ הם מזיקין לישראל וכו' כי הם מכניסין גאוה בישראל. ועי"ז נוטלין חרב הגאוה המנהיגים של שקר וכו' ועי"ז מתגבר ח"ו תאות ניאוף וכו' להנצל מזה הוא ע"י מגיני הדור שהם מגיינם עלינו ומצילין אותנו מתאות ניאוף כי הם מכניעין החותם דס"א שנעשה ע"י הגאוה שהוא בחי' החתים בשרו דהיינו שמכניעין ומבטלין תאות ניאוף ומעלין ומבררין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שהוא בחי' תפילין בחי' שימני כחותם על לבך וכו' בחי' פתוחי חותם קודש לה' וכו' וכו' ע"ש כל זה היטב:
The essential strength of Haman came through the fact that [the people] had bowed before the idol — which is the very essence of the evil and fallen Yir'ah. For idolatry is called "Yir'ah" in the language of our Sages z"l, as stated above — that is, the Yir'ah of the Sitra Achra. And also because they had benefited from the feast of that wicked one [Achashverosh] — which is likewise a blemish of Yir'ah, as is explained in the Torah "Retzu'ah Haysa Yotz'ah" (in Likutay Tinyana, Section 77) — see there — for the essential Yir'ah is drawn at the time of holy eating. And conversely, through eating what is forbidden, Yir'ah is certainly greatly blemished, God forbid.
אות ב וזה בחי' קדושת בכור בהמה טהורה שנתקדשו בעת יציאת מצרים שעי"ז נעשין תפילין כ"ש בפ' בא קדש לי כל בכור וכו'. וזאת הפרשה היא פרשה ראשונה של תפיין כי קדושת בכורים זה בחי' שמעלין ומבררין האמונה הקדושה ומעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה בחי' תפילין כי עיקר האמונההיא בבחי' בהמה כי עיקר שלימות האמונה שיסלק דעתו וחכמתו לגמרי וישים עצמו כבהמה ויאמין בהש"י ובצדיקים אמתיים האמונה הוא שיסלק דעתו לגמרי וישים שאין השכל מבין כי במה שמבינים בשכל אין שייך אמונה וכמבואר במקום אחר. ע"כ עיקר האמונההיא בבחי' ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך בחי' אדם ובהמה תושיע ה' ודרשו רבותינו ז"ל בני אדם שערומים בדעת כאדם הראשון ומשימים עצמן כבהמה. וכמ ושאמר שהע"ה שהי' חכם מכל אדם ואעפ"כ אמר כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם וכ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ע"כ מי שרוצה לזכות לחיי עולם לחיים נצחיים לחיים אמתיים צריך לסלק דעתו ושכלו וחכתו לגמרי ולסמוך רק על אמונה לבד. וזה עיקר החכמה הגדולה שבכל החכמות כמבואר בדברינו במ"א כי כשיהיה חזק באמונתו לבד ימים ושנים בלי שכל וחכמות וחקירות כלל במוחו אזי בוודאי יזכה ברכות הימי להשיג ולהבין השגות וחכמות אלקות אמתיות מה שא"א בשכל אנושי להשיג. ובלבד שלא יעמיד זאת לנסיון רק יתהלך בתמימותו ובפשטיות באמונה ישרה באמת. וע"כ עיקר האמונההיא בבחי' בהמה שישים עצמו כבהמה שאין לה שום דעת. אך צריכין לשמור עצמו מאד מאמונות כוזביות שלא יהי' פתי יאמין לכל דבר. וזה בחי' בהמות טהורות ובהמות טמאות שהזהירנו הש"י להבדיל בין הטמא ובין הטהור. כי האמונה היא בבחי' בהמה כנ"ל. אך אמונה ישרה דקדושה שהיא אמונת ישראל היא בחי' בהמות טהורות. ואמונות כוזביות הם בחי' בהמות טמאו תובשביל זה הי' אבות העולם רועי מקנה. ונקראים שבעה רועים רועים דייקא כי האבות הראשונים כל עבודתם הי' לגלות אמונה הקדושה בעולם. וע"כ אברהם אבינו ע"ה שהי' ראש למאמינים. והוא הראשון שהתחיל לגלות ולהמשיך האמונה הקדושה בעולם. ע"כ חפר בארות מים שזהו בח' שחפר וחתר וגילה עומקא דבירא שהוא בחי' אמונה הקדושה שעיקר גדילתה מעומקא דבירא. מבחי' המים הנ"ל. שהם בחי' מים עמוקי וכו' בחי' ממעמקים קראתיך ה' כנ"ל כי ע"י חפירת הבארות מים שחפר אברהם עי"ז גילה המים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. וע"כ התגברו תמיד העכו"ם והס"א לסתום הבארות של אברהם כ"ש וכל הבארו תאשר חפרו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וכו'. ויצחק חזק וחפרן כ"ש וישב יצחק ויחפור את בארות המים וכו' וכן ביעקב כתיב ויגל את האבןמעל פי הבאר. וכן במשה כתיב וישב על הבאר כי כולם עסקו וטרחו בזה לגלות ולחתור הבאר מים חיים שהוא בחי' אמונה הקדושה שגדילתה משם מבחי' מים עמוקים וכו' כנ"ל. וע"כ מחמת שהאבות זכו להוציא ולגלות האמונה הקדושה שנקראת מים חיים כנ"ל. ע"כ כולם היו רועי בהמות כי היו עוסקים לרעות בהמות כי עי"ז היו מבררים ומזככים את האמונה. שהיאבבחי' בהמה העדר הדעת כנ"ל. כדי שתהי' האמונה ברורה לברר האמונה הקדושה מאמונות כוזביות מאמונות של שטות והבל. וע"כ נזדמן להם זווגם על הבאר כי אשה יראת ה' כנ"ל. וע"כ א"א שתתחבר אשה לבעלה כ"א ע"י טבילה במים כי בנות ישראל ששרשן מבחי' אמונה שנקראת אשה יראת ה' כנ"ל. צריכין לטבול במים כדי שתתגדל האמונה הקדושה שגדילתה משם מבחי' מים עמוקים ואז נטהרין בנות ישראל מדם נדות שהם זוהמת הנחש בחי' אמונות כוזביות וכפירות כי עיקר גידול האמונה הוא מבחי' באר מים חים שזהו בחי' טבילת מקוה מים של בנות ישראל שהם בחי' אמונה כנ"ל. וע"כ מקוה מים מטהר את ישראל מכל מני טומאות שבעולם כיכל מיני טומאות כולם נמשכין מכפירות ואמונות כוזביות שזה עיקר הטומאה והזוהמא בחי' זוהמת הנחש שהכניס כפירות בעולם. כי כל הטומאות באים ע"י היצה"ר שנקרא אל אחר כפירות. וע"כ ע"י המקוה מים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. עי"ז זוכין לחזור ולהוציא ולגלות האמונההקדושה ועי"ז מבטלין כל הטומאות שהם בחי' כפירות ואמונות כוזביות ונטהרין מהם כ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם כי מים טהורים הם בבחי' מי המקוה של ישראל שהם נמשכין מעומקא דבירא מבחי' באר מים חיים מבחי' מים עמוקים הנ"ל שעי"ז גדילה האמונה הקדושה. ואז כשזה קם זה נופל ונתבטלין כל הכפירות וכל האמונות כוזביות ונטהרין מכל טומאות הנמשכין מהם כנ"ל:
Haman thought that Yir'ah had so utterly fallen that he had the power to intensify the fallen Yir'os greatly — from which all severe judgments derive their force, as is known — and therefore he wished to destroy, kill, and annihilate, from the great force of the judgments aroused through the intensification of the fallen Yir'os, as stated above. And he thought there was no one who could elevate such fallen Yir'os and sweeten and nullify such strong and harsh judgments. But Hashem, blessed be He, had compassion on His people and sent before them Mordechai and Esther, who had merited a very, very great supreme Yir'ah — to the point that they had the power through their crying out and their fasting to draw down the most supreme Yir'ah that Mashiach will draw into the world, which is the dimension of fragrance, the dimension of "and he shall smell in the Yir'ah of Hashem."
אות ג וזה בחי' קדושת בכור בהמה טהורה שצריכין ליתן הבכור בהמה טהורה לכהן כי צריכין לברר את האמונההקדושה. שהוא בחי' בהמה טהורה מבחי' החתים בשרו שנאחז בה בעת נפילתה לבררה משם ולהעלותה לבחי' חותם דקדושה כמבואר במאמר הנ"ל. וע"כ צריכין ליתן הבכור בהמה לכהן שהוא קדוש לאלקיו. כי עי"ז מבררין ההולדה הראשונה מבחי' החתים בשרו שנתאחז בכל ההולדות מחטא אדה"ר שפגם בזה כידוע. וע"כ צריכין לקדש ההולדה ראשונה דהיינו הבכור ליתנו לכהן שעי"ז מעלין אותו לבחי' חותם דקדושה. בחי' פיתוחי חותם קודש לה' שהוא הכהן שנקרא קדוש כ"ש קדוש הוא לאלקיו והוא מקרבי את הבכור על המזבח לקרבן ועי"ז מעלין ומבררין הבהמה שהוא בחי' אמונה מבחי' החתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה'. והעיקר הוא הבכור שהוא הולדה הראשונה כי הכל הולך אחר ההתחלה. וכל זה זכו ישראל בעת יציאת מצרים שאז נצטוו תיכף על קדושת בכורות כ"ש שם קדש לי כל בכור וכו' כי עיקר יציאת מצרים היה שאז נתגלה האמונההקדושה לעין כל ע"י המופתים הנוראים שעשה אז הש,י. כדי לגלות אמונת אלקותו ית' כ"ש וידעתם כי אני ה' וכ"ש שם בכל מכה ומכה למען תדע כי לה' הארץ וכו'. וכיוצא בזה הרבה וע"כ אז נתקדשו בכורות שהי' בחי' בירור האמחונה להעלותה לבחי' חותם דקדושה כנ"ל. כי עיקר כל ההולדות הם ע"י בחי' אמונה שהוא בחי' אשה כנ"ל. כי הדעת והאמונה הם בחי' איש ואשה וכמו שבגשמיות א"א להדעת והשכל להוליד שום הולדה טובה לתיקון העולם כ"א ע"י האמונה דהיינו כשמתחבר הדעת עם האמונה שעי"ז מיחדין קוב"ה ושכינתי' ומי שמפריד ח"ו הדעת מן האמונה הוא נרגן מפריד אלוף שמפריד אלופו של עולם וזהו ממש בחי' ניאוף בחי' החתים בשרו מזובו בחי' מוציא זרע לבטלה שמוציא טיפי המוח והשכל בלי חיבור בת זוגו שהוא בחי' האמונה הקדושה. שמזה נולדין מזיקי עלמא ח"ו כידוע כמו כן כשמגלה ומוליד איזה שכל מדעת ובלי התחברות האמונה זה השכל הוא בחי' מזיקי עלמא שהוא מזיק מאד להעולם כי עי"ז נמשכין כפירות ואמונות כוזביות שמחריבין העולם ח"ו. וע"כ כשיצאו ממצרים שאז נתגלה האמונה הקדושה בעולם ע"כ אז נתקדש בחי' ההולדה. שזהו בחי' קדושת בכורות שהם הולדה הראשונה של האמונה כיכל ההולדות הם ע"י האמונה כנ"ל. וע"כ אז מתו בכורכי מצרים ובכורי ישראל נתקדשו לה' כי בכורי מצרים זה בחי' ההולדה הנמשכת מאמונות כוזביות כי את זה לעומת זה עשה האלקים ובכורי ישראל זה בחי' ההולדה הנמשכת מאמונה דקדושה. ואז ביציאת מצרים נתגלה ונתחזק האמונה הקדושה ואז נתקדש ההולדה הנמשכת מן האמונה שזהו בחי' קדושת בכורות פטר כל רחם בבני ישראל כי עיקר ההתחלה דהיינו ההולדה הראשונה שנפתחה ונתגלה האמונה עד שמולידה ומוציאה הולדות דקודשה. וע"כ צריכין לקדש הבכורות ליתנם לה' כדי לבררם מבחי' החתים בשרו שהוא בחי' פגם האמונה שנאחז בכל ההולדות מחטא אדה"ר. שזהו בחי' הן בעוון חולתי ובחטא יחמתני אמי לבררם מזה ולהעלותם לבחי' חותם דקדושה בחי' פיתוחי חותם קודש לה' ואזי כשזה קם זה נופל. וע"כ נופלין אז בכורי מצרים שהם נמשכין מאמונות כוזביות כנ"ל. וע"כ ע"י קדושות בכורות נעשין תפילין כי זאת הפרשה קדש לי כל בכור הוא פרשה הראשונה של תפילין כי קדושת בכורות היא תפילין ממש דהיינו שמעלין ומזככין ההולדה הראשונה של האמונה הקדושה ומבררי ןאותה מבחי' החתים בשרו. לבחי' חותם דקדושה שהוא בחי' תפילין. נמצא שקדושות בכורות הוא בעצמו בחי' תפילין. וע"כ אלו הב' פרשיות של קדושות בכורות שהם קדש והי' כי יביאך הם הפרשיות ראשונות של תפילין. כי זה עיקר התפילין כנ"ל:
This is the dimension of Mordechai and Esther — who are named for the wondrous fragrance, the dimension of "mor deror" (flowing myrrh), the primary spice — which is the head of all fragrances and spices in the anointing oil. And the essential good fragrance is the dimension of Yir'ah, the dimension of "and he shall smell in the Yir'ah of Hashem." And as is understood from the Torah "Tiku" (in Likutay Tinyana, Section 8). And Esther too was called Hadassah — on account of the good fragrance — in the dimension of "A woman who fears Hashem." Therefore with the anointing oil were sanctified all the works of the Mishkan and its vessels, and the Kohanim and kings and priestly garments — for all holiness is the dimension of Yir'ah, the dimension of "Fear Hashem, His holy ones," for all the workings of the Mishkan were all for the sake of drawing down this great Yir'ah described above.
אות ד וע"כ נותנין הבכור לכהן כי הכהנים הם בני אהרן. ואהרן זכה לכהונה בשכר וראך ושמח בלבו. כ"ש הנה אהרן אחיך הלוי הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. דרז"ל שעי"ז זכה אהרן לכהונה כי כל עבודות הכהן בקרבנות הוא בחי' הנ"ל. שמעלה ומברר מבחי' החתים בשרו לבחי' חולתם דקדושה. שזהו עיקר כלל כל הקרבנות שכולם באים מבהמות שעי"ז שמקריבין הבהמה לקרבן עי"ז מבררין האמונה הקדושה שהוא בחי' בהמה מבחי' אמונות כוזביות מבחי' החתים בשרו שמשם באין כל החטאים שבעולם ומעלין אותה לבחי' חותם דקודשה כנ"ל. כי כל בירור הנצוצות הקדושיןם מן הקליפות הנעשין ע"י הקרבנות כידוע כל זה היא בחי' בירור הנ"ל. מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה. וזה נעשה ע"י הכהנים בני אהרן כי אהרן זכה לזה ע"י שיצא לקראת משה בשמחה. ולא נתקנא על גדולת אחי אע"פ שהי' גדול ממנו. ובזה שבר את הגאוה של מנהיגים של שקר. שהם מתגאים על עם דל בחנם ורודפים אחר הכבוד ונוטלין גדולה לעצמן. ורודפים את המנהיגים אמתיים ומתקנאים בגדולת הכשירים האמתיים כי אהרן הי' ההיפך מזה ממש. כי הוא הי' מנהיג אמתי של ישראל אז כ"ש ואודע להם בארץ מצרים ודרז"ל אותה נבואה ע"י אהרן נאמכה. ועפ"כ לא הי' מתגאה נגד אחיו הקטן אדרבא השפיל עצמו נגדו וביטל עצמ ושבר הגאוה ושמח בלבו באמת על גדולת אחיו משה. נמצא שאהרן שבר את הגאוה שמשם נמשך בחי' החתים בשרו כנ"ל.וע"כ זכה אהרן עי"ז לכהונה שזכה שתהי' עבודתו תמיד לשבר ולבטל מישראל בחי' החתים בשרו בחי' תאות ניאוף ולהעלות לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' שזה נאמר על הציץ שהי' במצח אהרן כי אהרן זכה לזה ע"י ששבר את הגאוה שעי"ז ביטל בחי' החתים בשרו שנמשך מגאוה כנ"ל. והעלה הכל לבחי' חותם דקדושה בחי' פיתוחי חותם וכו' כנ"ל. כי אהרן הי' מגייר גרים כ"ש ורבים השיב מעון. וכשרז"ל הוי מתלמידיו של אהרן וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אבל הגרים שמקרבן יכולין להזיק כי הם מכניסין גאוה שעי"ז נמשך תאות ניאוף ח"ו אבל אהרן שבר את הגאוה כנ"ל ולא התגאה כנגד הצדיק האמת כנגדאחיו משה ואז מסר כל הגרים והבעלי תשובה שלו כולם מסרם למשה ואהרן הי' אז מנהיג ישראל וביטל עצמו ומסר כל הגדולה לאחיו. נמצא שהעלה את הגרים והבעלי תשובה שלו למשה שהוא הדעת הקדוש בחי' תפילין בחי' חותם דקדושה בחי' ומשה הי' רועה כמבואר במאמר הנ"ל. נמצא שבזה בעצמו שיצא אהרן לקראת משה וביטל הגאוה ושמח בלבו ומסר כל הגדולה לאחיו בזה ביטל בחי' החתים בשרו שהוא בחי' גאוה והעלה הכל לבחי' משה שהואבחי' תפילין חותם דקדושה כי מסר כל הגדולה וההתנשאות וכל האנשים שלו שהחזירם בתושבה והי' מנהיג שלהם מסר הכל למשה כי אז נעשה משה עיקר המנהיג. נמצא שעי"ז הי' מעלה מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדשוה ע"כ בשכר זה זכה לכהונה שעבודתו תמיד בקרבנות שמקדשין לה' שזהו ג"כ בחי' בירור הנ"ל מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שזהו עיקר הבירור של הקרבנות כנ"ל. וע"כ נותנין הבכור לכהן כי קדושת הבכור שהוא הולדה הראשונה הוא בבחי' זו שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' קודש בחי' קש לי כל בכור וכו' כי עולה אל הקדושה לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' וכנ"ל:
And from the immense power of the supremely exalted and wondrous Yir'ah that Mordechai merited, he had the power to nullify, break, and uproot the klipah (shell) of Haman-Amalek in every generation — meaning to nullify in every generation, in every person, and at all times, the force of the fallen Yir'os. And to draw upon each and every Jew an illumination from the most supreme Yir'ah described above — through which Yir'ah, Mashiach will come, and all will return to Hashem from wherever they are. For this Yir'ah is drawn through such a supremely elevated intelligence, from such a holy and exalted and awesome and sublime place, that it is impossible for it to be corrupted, God forbid, in any manner whatsoever.
וע"כ זכה אהרן לקדושת הברית ביותר מכל ישראל. כי הכהנים נצטוו מצות בקדושת הברית יותר מישראל. כ"ש אשה זונה וגרושה וחללה לא יקחו כי קדוש הוא וכו' כי הוא ביטול תאות ניאוף ע"י ששבר הגאוה שהוא בחי' החתים בשרו וכו' כנ"ל:
The principle, in sum, is that the essence of all perfection is Yir'ah, as stated above — for all the core attainments of Divinity and knowledge of the Creator, blessed be He, are not grasped by the mind and heart except through Yir'ah, which is the essential means of preservation and sustaining of holy Da'as (knowledge/awareness) and Chochmah (wisdom), in the dimension of "whoever's fear of sin precedes his wisdom — his wisdom endures" etc.
אות ה וע"כ אהרן מבטל מישראל תאות ניאוף שהוא טומאת עמלק כי העננים הי' בזכות אהרן והענני כבוד הי' מבטלין קליפת עמלק. כי עמלק לא הי' יכול לשלוט בישראל שהי' בתוך הענן כ"א בהנחשלים שהי' הענן פולטן. וע"כ אחר מיתת אהרן ונסתלקו הענני כבוד אז בא עמלק עליהם. כ"ש וימשא הכנעני מלך ערד וכו' ודרז"ל שזה הי' עמלק ששמע שמ תאהרן ונסתלקו הענני כבוד כוו' כי אהרן הכהן מבטל תאות ניאוף שהיא בחי' עמלק כנ"ל וממשיך שבעה עננים שהם בחי' שבעה רועים שהוא בחי' תפילין כנ"ל במאמר הנ"ל. וכן מבואר במאמר הנ, לשהבירור והעליה שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה לבחי' תפילין ע"י שמשברין הגאוה זאת הבחי' היא בחי' ענ"ן. כ"ש שם על מארז"ל כד הוו קמו רבנן ממתיבתא דרבג הונא הוו נפצי גלימייהו דהיינו ששברו הגאוה וסליק ענני בחי' והיתה הקשת בענן בחי' תיקון הברית שמעלין מבחי' גאוה מבחי' החתים בשרו לבחי' תפילין. וזהו וכסי לשמשא היינו תפילין וכו' ע"ש. וזהו בח'י ז' עננין של אהרן הכהן שמכניעין קליפת עמלק שהוא תאות ניאוף. כי אהרן זכה לזה ע"י ששבר הגאוה כנגד משה כנ"ל:
And this is the wondrous greatness of the powerful illumination that shines on Purim — unlike any other time, as is explained in the kavanos of Purim — see there in Pri Eitz Chaim — meaning that there flows then such a wondrous and supremely elevated illumination of Chochmah (wisdom) and intelligence, that Yir'ah reaches its most supreme perfection, and it illuminates every person in the world on every level — for Yir'ah depends on Da'as, as stated above. And this is the preparation for Pesach, which is the first of the Regalim (Pilgrimage Festivals) — which are days of Yir'ah, as explained elsewhere — that is, for receiving the Torah, for that is the essential purpose of the Exodus from Egypt. For "they reaccepted it (hadar kibluhah) in the days of Achashverosh," as it is written: "They fulfilled and accepted" etc. And all of it was through the power of the supremely exalted Yir'ah drawn from the dimension of Mashiach, which is the dimension of the illumination of Mordechai that is drawn on Purim — through which is the essential sustaining of the Torah, that they should no longer violate the Torah ever, in the dimension of "And so that His Yir'ah be upon your faces, so that you shall not sin," as stated above.
אות ו כי עיקר גאולת מצרים הי' תלויה בזה שהכניע עצמו אהרן נגד משה. כי משה רבינו הי' מעלתו גבוה מאד מאד. ומעוצם הפלגת מעלתו שהי' מרומם ומנושא לגמרי מן בני העולם לא הי' יכול לגלות עצמו כלל להעולם. וזה בחי' כי כבד פה וכבד לשון אנכי כי משה רבינו הוא בחי' כבד פה וכבד לשון שקשה וכבד לו לדבר כלל עם בני העולם. כי הי' מרומם ומנושא ורחוק מאד מכלהעולם. וע"כ לא הי' באפשר שיתגלה מעלתו וקדושתו כ"א ע"י אהרן הכהן שהי' אז המנהיג של ישראל קודם שנתגלה משה רבינו. כ"ש אתה תהי' לו לאלקים והוא יהי לך לפה כי אהרן לגודל מעלתו זכה להשיג מעלת משה והוא גילה מעלתו לכל ישראל כי הכל הי' תלוי בו כי כולם סמכו עליו כי הוא הי' המנהיג שלהם מקודם.וע"כ לולא שפלות אהרן ששבר הגאוה וביטל עצמו נגד משה. לא הי' אפשר לצאת ממצרים ע"י משה בעצמו כנ"ל ויציאת מצרים זהו בעצמו בחי' היברור הנ"ל שמוציאין ומבררין כל הניצוצות הקדושים מבחי' נחתים בשרו לבחי' תפילין. שזהו בחי' יציאת מצרים שאז יצאו כל צבאות ה' כל הניצוצות הקדושות מלגות מצרים מערות הארץ מפגם הברית. כי עיקר יציאת מצרים הוא בחי' תיקון הברית כי הגלות מצרים הי' לתקן פגם טיפי קרי של אדה"ר. שזהו בחי' החתים בשרו כמובא שם בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. וע"כ אז נתקדשו הבכורות לכהן שהוא בחי' אהרן כי אהרן זכה לזה כנ"ל:
And this is the great power of Purim joy — in the dimension of "Rejoice and tremble" — for the greater the Yir'ah, and the more it is drawn from a higher Da'as, the greater the joy. And this is the dimension of Krias HaMegillah (reading of the Megillah), which is in the dimension of Krias HaTorah (reading of the Torah), which is the dimension of Yir'ah — for one must stand during the reading in awe, Yir'ah, trembling, and trepidation, as at the time of Matan Torah (Giving of the Torah), as cited in all the books. And now we draw Yir'ah through a supremely elevated intelligence through the reading of the Megillah, which is the pirsumei nisa (publicizing of the miracle) — publicizing that one need not fear any person or anything in the world, but only Hashem alone, blessed be He. As we saw tangibly through the power of this awesome miracle — through the downfall of Haman and the greatness of Mordechai. And this is the dimension of "And many from the peoples of the land became Jews, for the dread of Mordechai fell upon them" — "the dread of Mordechai" specifically — the dimension of the highest Yir'ah as stated above.
אות ז וע"כ הבירור שמבררין האמונה מבחי' החתים בשרו לבחי' מוחין תפילין שהם בחי' שבעה רועים הוא בחי' שבעה עננים של אהרן הכהן כנ"ל. כי נקראים עננים כי עיקר האמונה הוא בחי' חשך וענן בבחי' ואמונתך בלילות כי עיקר האמונה הוא שצריכין להחשיך עיניו לגמרי ולסלק דעתו לגמרי שזהו בחי' חושך ועי"ז דייקא זוכה להכיר את הש"י שמחשיך עיני דעתו לגמרי וסומך על אמונה לבד בבחי' ישת חשך סתרו. וזה בחי' כיתרון האור מן החשך כי א"א לזכות לאור הדעת כ"א מתוך החשך שהוא בחי' אמונה שמחשיך עיניו לגמרי וסומך על אמונה לבד אז יזכה ליתרון האור מן החשך. מן החשך דייקא כמובא בזוה"ק. וזה בחי' שחרות של תפילין כי שחרות הוא בחי' חשך. כי עיקר התגלות התפילין מוחין הוא רק ע"י חיזוק האמונה לבד. בחי' שחורה אני ונאוה כשאני משחיר עצמי דהיינו שאני מחשיך עיני לגמרי לבלי לחקור בשכלי כלל שום חקירות בדרכיך הקדושים. ואני סומך על אמונה לבד אזי ונאוה כי אני זוכה לנוי פאר התפילין והמוחין כי א"א לזכות למוחין דקדושה כ"א ע"י אמונה כי ע"י האמונה שלימה באמת ימים ושנים זוכין אחר כך להכיר את הש"י בידיעה שלימה. בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' שע"י אמונה זוכין לדעת בחי' תפילין. וע"כ תפילין של יד קודמין לתפילין של ראש. כי תפילין של יד הם בחי' מלכות אמונה שנקראת יד כהה לשון חשך בחי' ואמונתך בלילות כנ"ל. כי עיקר התחלת השגת התפילין והמוחין הוא ע"י אמונה כנ"ל:
Section 8
אות ח וזה בחי' בכור תם כי אסור להקריבו כ"א כשהוא תם כי כל אשר בו מום לא יקרב. כי האמונה הקדושה היא בחי' תמימות ושלימות. כי איתא בדברי רבינו ז"ל במ"א (בסימן ל"א) ששלימות כל הדברים היא האמונה ובלעדי האמונה כל הדברים חסרים ואפי' התורה והדעת דקדושה אין להם שלימות בלא אמונה כשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה וכו' ע"ש. כי באמת עיקר השלימות הוא רק האמונה הקדושה כי אין שלימות רק בבחי' אמונה. ובלתי אמונה כל הדברים חסרים כי באמת א"א להשיג ולדעת שום דבר בשלימות גמור. וע,כ הדעת בעצמו הוא חסר בודאי כ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וע"כ אפי' מי שזוכה להשיג איזה השגה וידיעה כגון שזוכה להשיג איזה כוונה באיזה מצוה אפי' השיג כוונה אמתיית כשירצה לעשות הצוה באותה הכוונה לבד בודאי אין זה שלימות כי כפלים לתושיה. כי גם זאת הכוונה בודאי אינו יכול להשיגה עד תכליתה בשלימות מכ"ש וכ"ש כי יש שבעים פנים לתורה וכל פנים ופנים כלול מאלפים ורבבות פירושים עד אין קץ ובודאי איןשום צדיק בארץ שיוכל להשיג מצוה אחת בשלימות. כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. וכמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד וע"כ אם ירצה לקיים המצוה רק עם זאת הכוונה לבד בודאי חיסר הרבה. כי כוונת המצוה היא עד אין קץ ע"כ לעולם צריך לאמונה כי אמונה הוא שלימות כי כשמקיים את המצוה באמונה שמאמין שהש"י צוה לנו לעשות המצוה הזאת מצד רצונו וטעמו.כי הוא ית' רוצה בזה מה שרוצה. נמצא כשמקיים המצוה בכוונה זו מחמת שזה רצונו ית' שנעשה זאת המצוה בזאת הכוונה כלוליםך כל הכוונות שבעולם בשלימות כי ברצונו ית' שרצה שנעשה זאתהמצוה בזה כלולים כל הכוונות שבעולם בשלימות והוא עושה המצוה על דעת זה ואז המצוה בשלימות כי בזה כלולים כל הכוונות בשלימות עד אין סוף כנ"ל. וע"כ אפי' מי שזוכה להשיג כוונה אמיתיית מה שראוי לכוונה לעולם צריך לצרף לזה האמונה ואזי יש שלימות לכוונתו ולמצוותו אבל כשיסמוך על כוונתו וכחמתו לבד אין לו שלימות ומחסר הרבה:
And therefore Esther reigned over one hundred and twenty-seven provinces — corresponding to the one hundred and twenty-seven years of Sarah our mother. For Sarah is in the dimension of Malchus — that she ruled (shara) over all the world — as our Sages z"l said (Berachos 13), in the dimension of "the fear of Kingship." For from her was born Yitzchak, who is "the Fear of Yitzchak" — whose birth is proclaimed on Rosh Hashanah, in order to draw down the great Yir'ah described above, as it is written: "And Hashem remembered (pakad) Sarah" etc. And therefore she lived one hundred and twenty-seven years: one hundred years corresponding to the one hundred berachos mentioned above — which are the one hundred Adanim mentioned above — which are the dimension of the one hundred "gates" of Yitzchak, as is known. And all one hundred berachos, which are the totality of all prayers, flow from speech (dibbur) — for the essential berachos and prayers are specifically through speech (dibbur). For speech is the dimension of Yir'ah, as explained elsewhere; and speech comprises twenty-seven letters. Therefore she lived one hundred and twenty-seven years — in the dimension of the hundred (me'ah) berachos drawn from the dibbur, which is the dimension of the twenty-seven letters from which all speech derives. And this is the dimension of the hundred and twenty-seven provinces over which Esther reigned — she who is Hadassah — she who is "a woman who fears Hashem, she shall be praised," as stated above.
אות ט ומחמת זה אסור ללמוד שום דין מכוונות דהיינו שיצא לו איזה דין והנהגה ע"פ הכוונות כי זה איסור גדול וכמו ששמעתי מרבינו ז"ל. שמ ישרוצה לחדש חידושים בתורה מותר לו לחדש כל מה שירצה אם הוא ראוי לכך. ובלבד שלא יוציא שום דין ע"פ חידושיו ודרושיו שמחדש בתורה. כי דיני התורה צריכין לבררם רק ע"פ דברי רז"ל בגמ' ופוסקים. אבל חלילה להוציא שום דין ע"פ סברות שמחדש ודורש בתורה דרש וסודת הקבלה:
Section 9
(כאן חסר) הכלל שא"א לנו להוציא שום דין והנהגה ע"פ סברתינו בכוונת וסודת הקבלה אפי' לחומרא. וע"ז נאמר לא תסור מן הדבר וכו' ימין ושמאל. כי אפי' לימין דהיינו להחמיר ולהוסיף אסור כי אנו צריכין להתנהג רק כמו שצוה אותנו הש"י ורבותינו ז"ל. ואלו הדברים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. כי באמת יכולין להכשל עי"ז יותר ויותר אם ריצה לילך ע"פ חכמתו. וכמו שרמז רבינו ז"ל בכמה מקומות שאסור לסמוך על חכמתו כלל. רק על אמונה לבד כמ ושמסרו לנו רז"ל:
For it is known that Hashem, blessed be He, is exalted and elevated far beyond all wisdoms and thoughts, such that it is impossible to grasp Him through any thought or knowledge whatsoever, as Eliyahu declared: "No thought can grasp You at all." Only in His great kindness did He have compassion upon us and placed within us the capacity to receive His dread, awe, and terror — and only through this do we know of Him, blessed be He. This is the dimension of "The beginning of wisdom is the fear of Hashem," and as it is written, "The fear of Hashem is the beginning of Da'as" — for the very essence of Da'as and Chochmah, which is to know of Him, blessed be He (for only this is truly called Da'as and Chochmah), as it is written, "Let not the wise man glory in his wisdom" etc., "but in this let him who glories glory: that he understands and knows Me." And it is written, "And you shall know today and take it to your heart that Hashem, He is G-d" etc.
אות י נחזור לענינינו שעיקר השלימות היא רק אמונה לבד כנ"ל. וע"כ נקאא תהאמונה תמימות בחי' תמים תהי' עם ה' אלקיך כי האמונה הוא תמימה ושלימה בתכלית השלימות כי כל הדברים יגיעם לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע וכו'. וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא. וע"כ אין שלימות להדעת והתורה כ"א ע"י אמונה. כי א"א להשיג בהדע תשום דבר בשלימות כ"א ע"י האמונה כי מאחר שהוא מאמין בהש"י ובצדיקיו ובמצוותיו ית' באמונה שלימה הוא שלם בתכלית השלימות כי האמונה היא בלתי גבול כי הוא מאין בהאמת שהוא עד א"ס אע"פ שא"א להשיגו בדעת בשום אופן אבל האמונהמקפת הכל עד א"ס ותכלית. וע"כ צריכין שתהי' האמונה בשלימות בלי שום מו םופגם כלל בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך ואז זוכה להשיג עי"ז דעת גדול כנ"ל. כי ע"י שלימות אמונה זוכין לדעת כנ"ל וזהו כולך יפה וכו' אתי מלבנון כלה את ימלבנון תבואי תשורי וכו'. לבנון היא ביהמ"ק שהוא בחי' המוחין כשרז"ל כל מי שיש בו דיעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו כי לבנון הוא בחי' לבונא דמוחא כמובא בזוה"ק. וזהו אתי מלבנון כלה וכו' כמו שפרש"י מעת שתצא מביהמ"ק עד שתחזור ותבא לשם תהי' תמיד אתי' וכו' ע"ש. היינו כשזוכה לאמונה שלימה בתכלית השלימות והאמונה מתפשטת בכל האברים שכל רמ"ח אבריו מלאים אמונה שלימה. וכ"ש רבינו ז"ל ע"פ ויהי ידיו אמונה עד בא השמש שצריך שתהי' האמונה בכל האברים ואז זוכה להשיג השכל אח"כ. וזהו כולך יפה רעיתי ומום אין בך היינו שהאמונה שהיא בחי' כלה שכלולה מכל השלימות כנ"ל. היא בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך שהאמונה היא בשלימות בכל האברים ואין מום בשום אבר. כי האמונה היא בחי' קומה שלימה וכשיש איזה חסרון ומום באיזה אבר כפי הפגם שבאמונה ואז א"א להשיג הדעת ע"י האמונה הזדאת שאין לה שלימות בכל הרמ"ח אברים. אבל כשהאמונה בתכלית השלימות בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך אז אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי שתזכה תמיד לדעת שלם שהוא בחי' לבנון כנ"ל. כי ע"י האמונה בשלימות זוכה לדעת כנ"ל. וזהו אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי דהיינו שהש"י אומר לכנסת ישראל שהם מאמינים. וע"כ נקראים כלה שהיא מדת האמונה כנ"ל. שאפילו בעת שיתרחקו מהדעת שהוא בחי' לבנון לבונא דמוחא כנ"ל. עכ"ז ע"י האמונה השלימה יהי' תמיד אתו מעת שיצאו ויתרחקו מהדעת עד שיחזרו וישיבו להדעת שהוא בחי' לבנון. וזהו אתי מלבנון תבואי. כשפרש"י שם מעת שתצאו עד שתבואי תהי' אתי והבן. וזהו שסיים תשורי מראש אמנה. כי אח"כ תשורי שירות ותשבחות להש"ישיזכה אותם הדעת הזה וזה בחי' הבכור שצריך שיהי' תם בלי שום מום אפי' בדוקין שבעין ואז הוא ראוי לעלות על המזבח להיות עולהאל הקדושה שיתברר ויעלה לבחי' מוחין כ"א כשהוא שלם מכל מום כי עיקר העליה הוא על ידי שלימות האמונה שעי"ז זוכין לדעת שהוא בחי' תפילין וכו' כנ"ל וא"א לזכות לזה כ"א כשהקרבן שלם בלי שום מום. שזהו בחי' אמונה בשלימות בלי שום חסרון בחי' תמים תהי' עם ה' בחי' ויעקב איש תם. וזהו בחי' בכור תם וכנ"ל. כי קדושת הבכור היא בחי' בירור האמונה שעולה לבחי' תפילין מוחין וכו' וכנ"ל. וזה בחי' כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים כי הכהן צריך שיהי' שלם מכל מום שזהו בחי' אמונה בשלימות ואז יכול להקריב קרבנות לברר האמונה לבחי' מוחין תפילין כנ"ל. וע"כ המומין הפוסלין בכהנים כי אלו המומין מרמזין שאין האמונה בשלימות. ע"כ בודאי אלו המומין פוסלין בנשים כי אשה יראת ה' היא בחי' אמונה וצריכה שתהי' בלי שום מום בבחי' כולך יפה וכו' כנ"ל. וזהו בעצמו בחי' מומי המקריבים קרבנות. וע"כ דין אחד להם כנ"ל:
And therefore the Megillah begins by recounting the great extent of the wealth and greatness of the Kingdom of Achashverosh, as it is written: "When he displayed the wealth of his glorious kingdom and the honor of his majestic greatness" etc. For they wished to intensify the fallen Yir'os — meaning, to instill fear of the wicked kingdom, God forbid, which displays the power of its might in order that [people] should fear them alone and forget the fear of Hashem, God forbid. But Israel, the holy nation, not only do they not fall through this from Yir'as Hashem — on the contrary, through this very thing they strengthen themselves further and further in Yir'as Hashem very greatly. For through the power of the great Tzaddikim, Israel has the power to elevate all fallen Yir'os from all the places into which they have fallen — even if they have fallen and descended as low as they have fallen, as they have now descended in the force of this exile, where all power and greatness belongs to the nations and the wicked, and everyone fears their greatness. And Israel are despised and lowly, given over to be trampled — even so, we do not fall in our minds on account of this at all.
אות יא וז"ש בכהן בעל מום לחם אלקיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל המקדש לא יבא. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהצדיק ע"י אכילתו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו עי"ז אכילתו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו עי"ז מצחצח נשמתו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך ועי"ז הוא בבחי' איש תבונות ועי"ז הוא יכול לגלות המים עמוקים שהאמונה גדילה על ידם וכו' ע"ש. וע"כ הכהן שהוא בעל מום שזהו סימן שאין האמטנה בשלימות ע"כ הוא צריך להשתדל לאכול בקדושה כדי שיזכה לתקן עי"ז את האמונה כנ"ל וזה לחם אלקיו מקדשי הקדשים וכו' יאכל וכו'. כי עיקר תיקון הבעל מום שהוא פגם האמונה הוא ע"י אכילת הקדשים. היינו אכילה בקדושה בחי' צדיק אוכל לשבוע נפשו. שעי"ז נתתקנה האמונה כנ"ל. וע"כ הכהנים ע"י אכילתם את הקדשים הם מכפרים כשרז"ל כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כי עיקר כפרת ותיקון כל העונות היא ע"י תיקון האמונה כי פגם כל העוונת הם בבחי' אמונה. כ"ש וסרתם ועבדתם אלהים אחרים שתיכף כשסרים מהש"י ועוברים איזה עבירה ח"ו תיכף עובדים אלקים אחרים ח"ו כי כל החטאים נמשכין מהיצה"ר שנקרא אל אחר כפירות כנ"ל. וע"כ התיקון והכפרה על ידי אכילת הכהני םבחי' כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כי ע"י אכילת הקדשים מצחצחין נשמתם כנ"ל שעי"ז חוזרת וגדילה האמונה ומעלין האמונה הנפילה שזהו תיקון כל החטאים שבעולם כנ"ל:
On the contrary, we strengthen ourselves through this in the higher Yir'ah — to fear Hashem, blessed be He, before the splendor and glory of His Kingship, blessed be He — for we know that all their honor, greatness, dread, and fear all flow down from Him, blessed be He, and we must fear and be in dread only before the One Who gave them all that greatness and Yir'ah and fear. And we elevate everything to Hashem, blessed be He. Therefore it is a mitzvah for us to recount the greatness of the Kingdom of Achashverosh — which is the kingdom of wickedness — in order to know and discern from it, in infinite measure, the greatness of the Kingship of the Creator of the Universe, blessed be He, which is the Kingship of Mashiach who will come speedily in our days. As our Sages z"l said: "A person should always run even to meet the kings of the nations — so that if he merits [to see redemption], he will be able to distinguish [the greater glory of the redemption]" etc.
וזהו בחי' מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. כי ק"ש הוא אמונה היחוד זה זוכין ע"י אכילת הצדיקים שהוא בחי' אכילת תרומה של הכהנים שהוא אכילה דקדושה שעי"ז זוכין לאמונה כנ"ל:
And this essential Da'as and Chochmah — to know of Him, blessed be He — cannot be received except through Yir'ah, for the knowledge and attainment of His Divinity does not come upon a person except in the dimension of "the Chayos (living beings) raced back and forth" — that is, through the reshimu (impression/trace) that remains after the bitul (self-nullification) before Ayn Sof. For bitul is beyond thought; yet afterward, when one returns from bitul, there remains a reshimu from the shining radiance of His light, blessed be He. And from the shining of this reshimu, great fear, dread, and terror fall upon the person — and this Yir'ah is the essential preservation and sustaining of what remains and is grasped in the heart of the person from the shining radiance of His holy light, blessed be He.
אות יב וזה בחי' לא תעבוד בבכור שורך כי עבדות הוא עצבות. בחי' בעצבון תאכלנה ואכילת הבכור צריך שתהי' בשמחה כ,ש ואכלת שם וכו' ובכורות בקרך וצאנך ושמחת לפני ה' אלקיך וכו' כי עיקר התיקון הוא ע"י אכילה בשמחה שעי"ז מחזקין כח המלאך ומכניעין בחי' החתים בשרו שזה עיקר קדושת הבכור כנ"ל וזה עיקר בחי' יציאת מצרים כמבואר שם כל זה במאמר הנ"ל וע"כ אסור עבודה בבכרו כדי שלא יתאחז בו בחי' עצבות ח"ו שהוא בחי' עבדות כנ"ל. וכמבואר במ"א כי עיקר התיקון שהוא להכניע בחינות החתים בשרו וכו'. זה נעשה ע"י שמחה כנ"ל. שזהו בחי' השמחה של תפילין כמבואר שם ע"ש:
And this is the dimension of "Fear Hashem, my son, and [also] the king; do not mingle with those who change." The verse warns that one must fear Hashem. And one must also fear the king — for Hashem, blessed be He, has given him greatness, and it is forbidden to rebel against the kingdom, and certainly one must fear him, for Yir'ah from above has clothed itself in him and fallen there. But one must know that when fearing before him, we fear none other than Hashem, blessed be He, Who granted him this power and Yir'ah. And this is "do not mingle with those who change" — those who alter the truth and say to fear him in himself — do not mingle with them, for this is great heresy. For one must fear only Hashem, blessed be He, Who gave him this sovereignty, as stated above.
וזהו איסור גיזה כ"ש ולא תגוז בכור צאנך. כי עיקר הקדושה בהשערות שהם בחי' התנוצצות המוחין בחי' תפילין כמבואר שם במאמר הנ"ל. בחי' ושער ראשי' כעמר נקי' ע"ש:
This is like a great and mighty king who passes through a province — fear, dread, and great awe fall upon everyone who passes before him, even though they do not see him — the dimension of the terror of Kingship. For the essential nature of Kingship is Yir'ah and awe: even though the king sits upon his throne of Kingship in his innermost chambers, very far from his subjects, nevertheless his dread and terror rest upon all his subjects — the dimension of "the fear of the Kingdom." Similarly, but infinitely, infinitely removed — Hashem, blessed be He, is exalted and elevated and infinitely far from all the thoughts and knowledge in the world, and cannot be grasped by the mind — except His dread, Yir'ah, and great awe, which is the bechina of Malchus. For all our knowledge of Him, blessed be He, is only in the dimension of Malchus: we know and believe that He, blessed be He, is the King who leads and rules — and this is the bechina of Yir'ah, the dimension of "the fear of the Kingdom," as stated above.
אות יג וע"כ יעקב אבהינו ובניו עסקו מאד במרעה צאן כי עיקר בירור האמונה הי' ע"י יעקב כי אברהם ויצחק התחילו לגלות האמונה וחפרו בארות כנ"ל. אבל אז לא הי' עדיין באפשר לברר ולגלות האמונה בשלימות להעלותה לבחי' מוחין תפילין כנ"ל כי בימיהם לא נתבררו עדיי ןטיפת עשו וישמעאל. שאסור להעלותם אל המו חכמבואר במאמר הנ"ל ע"ש. וע"כ עיקר התפילין הם בבחי' יעקב שהוא בחי' תפילין כידוע שופרי' דיעקב כעין שופרי' דאדם. שהוא בחי' תפילין שנקראין פאר כי בימי יעקב כבר נתברר ויצא לחוץ טיפת עשו וישמעאל ואז יכולים להעלות ולברר מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה כי כל זמן שלא יצאו טיפת עשו וישמעאל. לא הי' הבירור בשלימות כדי שלא יעלו אל המוח טיפת עשו וישמעאל שהם פגם התפילין כ"ששם. אבל בימי יעקב שכבר יצאו לחוץ אז הי' הבירור בשלימות מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שהוא תפילין שהם בחי' יעקב וע"כ זכה יעקב לנטרא טיפא קדמאה לבת זוגי' כ"ש בזוה"ק כ"ש כוחי וראשית אוני. כי הוא זכה אל הבירור בשלימות להכניע ולבטל בחי' החתים בשרו ולזכות לתפילין כנ"ל. וע"כ הוליד בן בכור בקדושה שהוא בחי' בירור ועליית האמונה לבחי' קודש כנ"ל אבל בימי אברהם ויצחק היה ההכרח שתקדים הקליפה לפר ישיצאו עשו וישמעאל קודם יצחק ויעקב והוכרח יעקב להתיגע הרבה עד שהוציא הבכורה מעשו וכל זה מחמת שאז לא יצאו עדיין טיפת עשו וישמעאל ומחמת זה היתה הבכורה שהוא בחי' תפילין כנ"ל בגלות עד יעקב שאז יצאו לחוץ טיפת עשו וישמעאל ואז זכה לתפילין בשלימות כנ"ל ואז נמשך הבכורה אל הקדושה כי הבכורה היא בבחי' תפילין שפ' ראשונה הוא קדש לי כל בכור וכנ"ל. וע"כ עסק יעקב במרעה צאן שהוא בחי' בירור האמונה כנ"ל. ואז בשעת מרעה הצאן עסק בעבודת התפילין כמובא שיעקב עסק בעבודת התפילין בהמקלות אשר פצלר ברהטים בשקתות המםי ברהטים זה בחי' רהיטי מוחין בחיק מלך אסור ברהטים שזהו בחי' תפילין כי התפילין נעשין ע"י בירור האמונה שזכה לזה ע"י מרעה הצאן כנ"ל. וזהו בחי' ויצג יעקב את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים וכו'. כי יעקב המשיך את התפילין בירור האמונה משקתות המים היינו מבחי' עומקא דבירא מבחי' מים עמוקים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. וע"כ יעקב כאשר ראה את רחל שהוא בחי' שלימות האמונה אז ויגל את האבן מעל פי הבאר כמעביר פקק מע"פ צלוחית כשרז"ל כי מקודם הי' האבן גדולה ע"פ הבאר שמשם גדילה האמונה כי לא הי' אפשר לגלות את האמונה בקל שגדילתה מן הבאר מים חיים כנ"ל. ומחמת טיפת עשו וישמעאל המעכבים ופוגמים את האמונה כנ"ל. אבל בימ ייעקב ורחל אז כבר נדחו טיפת עשו וישמעאל לחוץ ואז זכה יעקב לגלות האמונה בשלימות שהוא בחי'רחל יפת תואר ויפת מראה בחי' כולך יפה רעיתי בחי' אמונה בתכלית השלימות ואז ויגל את האבן מעל פי הבאר כמי שמעביר הפקק מע"פ צלוחית. כי עכשיו נתגלה האמונה בשלימות כנ"ל. וזה בחי' עקודים נקודים וברודים שזכה יעקב שיהי' נולדים בצאנו כי זכה לברר האמונה כ"כ במרעה הצאן עד שהעלה האמונה לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' לבחי' תפילין פאר כלליות הגוונין בחי' עקודים נקודים וברודים שהם בחי' כלליות הגוונין כי כל המוחין שהם בחי' תפילין היינו כל מיני דעת ומוחין והשגות וצמצומים קדושים להשיג על ידם השגות אלוקותו ית' כולם כלולים בבחי' עקודים נקודים וברודים שהם כלליות כל האצילות כמובן בכתבי האר"י ז"ל. וזה המשיך יעקב במרעה צאנו דייקא כי זכה לכל זה ע"י שלימות האמונה לברר במרעה צאנו עד שזכה עי"זלדעת שלם לבחי' מוחין תפילין שהם כלליות כל הגוונין דקודשה בחי' עקודים נקודים וברודים כנ"ל. וזה בירור מצאן לבן היינו שיברר האמונה הקדושה מאמונות כוזביות שהם בחי' צאן לבן שהי' עובד ע"ז ומאמין בהתרפים שהם אמונת כוזביות וע"כ הוכרח יעקב להתיגע מאד בזה ועשה כמה עובדות והי' לו כמה סייעתות דלעילא לזה לזכות שילדו הצאן עקודים נקודים וכו'. כל זה בשביל בירור הנ"ל כי עי"ז זכה להמשיך אמונת ישראל אמונה דקדושה וכו' כנ"ל. וזה בחי' ואשא עיני וגו' בחלום וכו'. ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום וכו' שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים וכו' כי יעקב זכה אז לחלום ע"י מלאך שזה זוכין ע"י בירור הנ"ל מבחי' החתים לבחי' חותם התפילין שעי"ז זוכין לחלום ע"י מלאך כמבואר שם במאמר הנ"ל שם:
Section 10
אות יד וע"כ גם באהרן הכהן כתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו' כי מלאך ה' צבאות הוא כי אהרן הוא בבחי' המגיני ארץ שמבררין מבחינות החתים וכו' לבחי' תפילין. שזהו בחינות מלאך ה' צבאות כמבואר שם שמלא"ך ר"ת "כי "לאלקים "מגיני "ארץ וכו' ע"ש:
And this is the dimension of Parshas Parah (the Red Heifer) — which is the very force of Yir'ah and strict judgments. That is, through the Red Heifer the judgments are sweetened — which are the side of death — and the highest Yir'ah is drawn down, which is the dimension of life, the dimension of "Fear of Hashem adds days." And therefore it must be entirely red (adumah) and perfect (temimah) — for "wherever Yir'ah is found, there perfection is found," as it is said: "For there is no lack to those who fear Him," as is stated in the Holy Zohar (Yisro, page 79). And therefore its act is performed outside — to elevate all the fallen Yir'os of the world that have fallen to wherever they have fallen — which are dimensions of the side of death — and all of them are elevated and sweetened and nullified and purified through the mitzvah of Parah Adumah, whose act is performed specifically outside. For the Red Heifer is a wondrous and supremely exalted intelligence, as stated above, from which comes the most supreme Yir'ah. Of it, it is said: "I said I would become wise, but it is far from me." For only Mashiach will grasp this intelligence from which comes the supreme Yir'ah, as stated above.
אות טו וזהו נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם היינו גרים כמו שפרש"י שם כי לאלקים מגייטנ ארץ וכו' כי המגיינ ארץ מבררין ומתקנין את הגרים כי הם מעלין מבחי' החתים וכו' שגורמין הגרים ומעלין לבחי' חותם התפילין בחי' מאד נעלה מאד הוא סטרא דמותא שהוא בחי' החתים בשרו נעלה למעלה למעלה ע"י המגיני ארץ שמעלין מבחי' החתים לבחי' תפילין לבחי' פיתוחי חותם קודש לה':
Section 11
אות טז וע"כ הכהנים אסורים ליכנס לביהמ"ק ולגשת אל המזבח עד שיקדישו ידיהם ורגליהם במים קדושים שנתקדשו בכיור. כי עיקר המשכת הקדושה ע"י המים שמשם גדילה האמונה כי עיקר עבודתם הי' תיקון האמונה כנ"ל. וזהו בחי' נטילת ידים במים קודם האכילה כי צריכין שתהי' האכילה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו שעי"ז מצחצח הנשמה וזוכה לדלות המים שעל ידם גדילה האמונה ואז זוכה אח"כ באכילתו להמשיך ולגלות המים האלו בבחי' ואשי תבוונת ידלנה שדולין המים האלו ומגלין האמונה בשלימות:
And this is the dimension of Parshas HaChodesh — for Yir'ah is the dimension of Malchus, which is the dimension of the moon (levanah), called by the letter Daled, for "she has nothing of her own" but only what she receives from the intellect, which is the Yud, etc. — and they become one, as explained at the beginning of the aforementioned Torah portion. And the Yud, which is the intellect, is the dimension of the sun (chamah) that illuminates the moon, which is the dimension of Daled, the dimension of Malchus, the dimension of Yir'ah. And when Yir'ah falls, God forbid, and fallen Yir'os prevail, God forbid — this is the dimension of the blemish of the moon. And through the mitzvah of Kiddush HaChodesh (sanctifying the new month), the blemish of the moon is repaired. And then is fulfilled: "The light of the moon shall be like the light of the sun" etc. And therefore [Kiddush HaChodesh] was entrusted only to the great [Sages] — for "this is your wisdom and understanding" — for it requires a great and wise Tzaddik to draw down the supernal intellect mentioned above, from which comes the most supreme Yir'ah.
אות יז וזה בחי' בדיקת הסוטה ע"י המים קדושים כי הסוטה שהיא אשה מנאפת שזהו בחי' ע"ז פגם אמונה. כמו שנאמר בע"ז האשה המנאפת תחת אישה תקח זרים והיא בחי' פגם הברית בחי' חותם דס"א. וע"כ בדיקתה ע"י המים שצריכין לחתור ולגלות המים קדושים שהם בחי' המים שמשם גדילה האמונה ומשליכין לשם עפר מקרקע המשכן כי עפר מאנא דכולהו בחי' אמונה כ"ש שם במאמר הנ"ל. ועי"ז נדבקת אם היא טהורה שזה ובחי' אמונה בשלימות אז ונקתה ונזרעה זרע זהו בחי' הולדה דקדושה. שהוא בחי' שמעלין ומבררין מבחי' החתים בשרו מבחי' פגם הברית לבחי' חותם דקודשה בחי' תפילין בחי' יציאת מצרים שהוא בחי' הולדה דקדושה בחי' קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו' כנ"ל ואם לאו ופגמה באמונה. אזי וצבתה בטנה ונפלה יריכה זה בחי' מכות מופלאות הבאים על פגם אמונה כ"ש במאמר הנ"ל וע"כ עיקר הבירור והתיקון הזה הוא ע"י המים קדושים שמשם גדילה האמונה כנ"ל :
Section 12
אות יח ומחמת שאהרן הכהן עסק תמיד לברר מבחי' החתים לבחי' חותם בחי' משה בחי' תפילין שזכה לזה על ידי שמסר גדולתו למשה וכו' כנ"ל. עי"ז סבר שיוכל להכניע מחשבתם הרעה של הערב רב שרצו לעבוד ע"ז ולהמשיך אמונות כוזביות. וע"כ לקח מידם ויצר אותו בחרט כי הי' סובר שיוכל להכניעם ולבררם מאמונת כוזביות שהם בחי' החתים בשרו כי לא עבדו את העגל אלא כדי להתיר להם עריות וכו' והי' סבור שיוכל להכניע ולברר זאת כדרכו תמיד אבל טעה בזה כי הערב רב הי' בחי' טיפת עשו וישמעאל שא"א לבררם אשר על ידם יוצא משפט מעוקל בחי' ע"כ יצא משפט מעוקל ע"כ ויצא העגל הזה. וע"כ כשירד משה בדקן ע"י המים כסוטות כ"ש ויזר ע"פ המים כי משה חזר והמשיך את האמונה הקדושה. ע"י המים שהאמונה גדילה משם כנ"ל. כי צעק מאד להש"י מעומקא דליבא שעי"ז נתגלין המים עמוקים הנ"ל. ועי"ז בדקן כסוטות ועי"ז נתבררו המאמינים באמונה דקדושה מן המאמינים באמונות כוזביות וכנ"ל. וע"כ אחר מעשה העגל דייקא נתקדש אהרן בכהונה. כיאז דייקא כשנתגלה רשעת הערב רב כ"ש כי פרעה הרן לשמצה בקמיהם ואז נדחו ונתרחקו מן הקדושה ואז נדחה לחוץ בחי' טיפת עשו וישמעאל שהם הערב רב וע"כ אז דייקא נתקדש אהרן בכהונה וזכה להתחיל לעסוק בעבודת הקרבנות. שעי"ז הי' מברר מחבי' החתים לבחי' חותם דקדושה וכנ"ל:
And therefore there are four (arba) Parashiyos — corresponding to the dimension of Yir'ah, which is called Daled [the Hebrew letter whose numerical value is four], as stated above. And this is the dimension of the four (arba) portions of Tefillin — which are the dimension of Yir'ah, as it is written: "And all the peoples of the earth shall see that the Name of Hashem is called upon you, and they shall fear you."
(עיין היטב היטב בהתורה הנ"ל בפרט בסוף בענין תיקון המשפט שהוא ע"י שדוחין בחי' טיפת עשו וישמעאל וכו' ע"ש כל זה היטב ואז יערבו לך דברינו בעזרה"י):
And this is the dimension of "Fear called to me and trembling, and a multitude of my bones He terrified; and a wind passed over my face, the hair of my flesh stood on end" etc., which is said concerning the spirit of prophecy from Hashem, blessed be He — that is, the dimension of the illumination of the reshimu from the shining of His light, blessed be He, from which all prophecy flows (as explained elsewhere in the Laws of Rosh Hashanah, on the Torah [beginning] "And Boaz said to Ruth"). Through this: "Fear called to me and trembling" etc. — for from there is the essential fear and Yir'ah of Him, blessed be He, which is the essential preservation and sustaining of the shining of His light, blessed be He, that remains from the reshimu of bitul, as stated above.
Loading comments…